החלטתו של סלאם פיאד להגיש את התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה בגדה ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לא הייתה מפתיעה במיוחד. חילוקי דעות בין השניים, כמו גם איומי ההתפטרות, כבר נשמעו בעבר, במהלך הכהונה הארוכה של פיאד (המינוי האחרון שלו לתפקיד ראש הממשלה היה מיד לאחר ההפיכה בעזה, ביוני 2007). ההפתעה טמונה בהסכמתו של אבו מאזן לקבל את ההתפטרות, שנבעה ככל הנראה בעיקר מסיבה אחת - הלחץ האמריקני, לפי כמה כלי תקשורת לפחות, שהופעל על אבו מאזן להותיר את פיאד בתפקידו.
בסוף השבוע, כך טוענים מקורביו של פיאד, פורסמה בתקשורת ידיעה אחת שחיסלה למעשה את סיכוייו להישאר במשרד ראש הממשלה: מישהו ממקורביו של אבו מאזן, ככל הנראה בכיר בפתח, הדליף לסוכנות הידיעות הצרפתית כי בשיחה בין אבו מאזן ושר החוץ ג'ון קרי, הפציר האחרון ביו"ר הרשות להותיר את פיאד בתפקידו. ההשלכות של פרסום ידיעה שכזו היו ברורות: לא אבו מאזן ולא פיאד יכולים להסכים ללחץ אמריקאי מסוג זה שניתן לו פומבי.
מה שעשה הפרסום לפיאד הוא גזר דין ציבורי, שקבע למעשה שהממשל האמריקאי מנסה להתערב בעניינים הפנימיים של הרשות, ומנסה לכופף את ידו של אבו מאזן. מכאן ועד הסכמתו של אבו מאזן לקבל את ההתפטרות, הדרך הייתה קצרה. לפי פרסומים בתקשורת הפלסטינית, הפגישה בין השניים נמשכה 20 דקות בלבד. השאלה שנותרה כעת פתוחה, היא מי יבוא במקומו של פיאד.
השתלשלות העניינים בסיפור ההתפטרות מתחילה כמה שבועות קודם לכן, כאשר שר האוצר נביל קסיס, מקורבו של אבו מאזן, התפטר בעקבות חילוקי דעות עם פיאד. ראש הממשלה הפלסטיני קיבל את ההתפטרות, ככל הנראה בלי שהתייעץ בנושא עם אבו מאזן. הראיס, ובעיקר מקורביו בפתח, לא אהבו את ההתפתחות הזו, והדליפו שוב ושוב ידיעות ולפיהן בכוונתו של אבו מאזן לפטר את פיאד, שהיה באותם ימים מאושפז בבית החולים. ביום חמישי שעבר הדליף ככל הנראה אחד מאנשי ראש הממשלה כי פיאד הגיש את התפטרותו ללשכת אבו מאזן, בזמן שיו"ר הרשות היה בכוויית. השניים קבעו להיפגש מיד עם שובו של אבו מאזן מהמפרץ. ואז באה הידיעה של סוכנות הידיעות הצרפתית על חיבוק הדוב של קרי, או כפי שתיאר זאת נאסר א-לחאם, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", האהבה האמריקאית הרגה את פיאד.
קשריו של ראש הממשלה הפלסטיני היוצא עם הבית הלבן היו מצוינים, וזו הבעיה הראשונה שעמה ייאלץ אבו מאזן להתמודד. אף בכיר פלסטיני אינו זוכה לאמון באותה מידה שקיבל פיאד במסדרונות הבית הלבן. פיאד אפילו נודע ביחסיו המצוינים עם "הלובי הישראלי" בוושינגטון, שעזר לא פעם בהעברת כספי סיוע לרשות, בניגוד להלך רוחם של כמה חברי קונגרס מהמפלגה הרפובליקאית. גם יחסיו עם הצד הישראלי הקלו על קבלת אישורים לפרויקטים שונים בשטחי הגדה. ולכן שאלת היורש כעת היא קריטית. כמה שמות הוזכרו כמועמדים ריאליים לתפקיד, אחד מהם הוא מוחמד מוסטפא, יו"ר קרן ההשקעות הלאומית הפלסטינית. שם אחר שנזרק לחלל האוויר הוא של ד"ר רמי חמדאללה, נשיא אוניברסיטת א-נג'אח בשכם, שספק גדול אם יסכים לקבל את התפקיד.
אך יש כמה אפשרויות נוספות. ראשית, ייתכן שבכירי הפתח החלו מוקדם מדי בחגיגות לנוכח הצלחתם לסלק את פיאד מהתפקיד. הוא עדיין יכהן כראש ממשלת מעבר עד למינויו של בכיר אחר, והמצב הזמני הזה יכול להימשך גם חודשים. האופציה בעלת הסבירות הנמוכה יותר, אך גם היא בגדר האפשר, היא שאבו מאזן יחליט למנות את עצמו גם לתפקיד ראש הממשלה, אולי בתקווה שבשלב מסוים חמאס יסכים לפיוס לאומי ויצטרף לממשלת אחדות . ניתן לשער שאם אבו מאזן יודיע על הקמת ממשלת אחדות ויקרא לחמאס להצטרף, יהיה לארגון האיסלאמי קשה מאוד - ברמה הציבורית - להשיב בשלילה לפנייה שכזו.