השופט בהליך הגישור בעניינה של דפני ליף ממליץ למשטרה לחזור בה מכתב האישום שהוגש נגדה בגין עבירות של התפרעות והפרעה לשוטר בהפגנות המחאה החברתית בתל אביב בחודש יוני האחרון, ולהסתפק באזהרה בלבד. "הדברים נעשו בלהט הרוחות", אמר היום (רביעי) השופט צחי עוזיאל, בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב. עם זאת, השופט הבהיר כי אין בכך מתן לגיטימציה לאלימות במהלך הפגנות.
בתחילת דיון גישור באשר לשישה מנאשמי הפגנות המחאה החברתית, אמרה נציגת התביעה כי המשטרה מוכנה להסתפק בעונש של 60 שעות לתועלת הציבור ולהימנע מהרשעתם של נאשמים שאין להם עבר פלילי והם אינם נאשמים בעבירה של תקיפת שוטר. פרקליטתה של ליף, עורכת דין גבי לסקי, טענה כי התנהלות המשטרה הייתה בלתי חוקית, וכי נכון יהיה שהמשטרה תחזור בה מכתבי האישום. עו"ד ברק כהן, המייצג את הנאשם משה כהן, הוסיף כי מדובר בתיק פוליטי הנוגע בנשמתה של הדמוקרטיה, ולא בתיק פלילי רגיל.
עו"ד אסף אבן חן שמייצג את הנאשם יורם רון בירך על המלצת בית המשפט למחוק את כתב האישום. הוא קרא ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לפתוח בבדיקה מקיפה של התנהלות המשטרה והעירייה באשר לאופן תפקודם כלפי המפגינים.
השופט עוזיאל אמר כי הוא מקווה שתימצא דרך למנוע מהנאשמים את ה"תענוג" להגיע לבית המשפט, אולם הבהיר כי אינו מתכוון בדבריו לאלה שגילו אלימות כלפי שוטרים. הוא שאל את נציגת התביעה האם ניתן לבטל חלק מכתבי האישום ולהסתפק באזהרה חמורה, אולם נציגת המשטרה אמרה כי היא אינה מאמינה שהדבר אפשרי מכיוון שכתבי האישום הוגשו "לאחר מחשבה רבה ובמטרה למנוע גל של מעשי אלימות".
בהמשך הציע השופט לבטל כליל את אחד מכתבי האישום, וכן לבטל את אלה של ליף ונאשם נוסף, שאותם המליץ להזהיר כי התנהגות דומה תוביל לכתב אישום. כמו כן, הוא המליץ להתייחס באופן דומה לצעירה שנאשמה בתקיפת שוטר. השופט ציין כי אינו מתרשם שהיא אלימה וכי הנסיבות אינן מצדיקות להפריד בינה לבין ליף. הוא הוסיף כי אם תסרב המשטרה לבטל את כתבי האישום, יש לשקול את צמצומם ואת אימוץ עמדת המשטרה בנוגע לאי הרשעת הנאשמים.
בשלב זה התפרצה ליף ושאלה: "למה אני צריכה להגיע לפשרה?". נאשמים אחרים אמרו בדיון כי האזהרה שמציע השופט נועדה למנוע מהם להמשיך ולהפגין. בתום הדיון סוכם כי המשטרה ופרקליטי הנאשמים ייפגשו בניסיון לגבש מתווה לסיום התיקים עד לדיון הבא שיתקיים בחודש יוני. עם זאת, לאחר הדיון אמרה ליף כי עצם ההליכה להליך גישור היא מעין הודאה, ולכן היא מתנגדת לכך. "אני רוצה זיכוי", אמרה לכתבים מחוץ לאולם בית המשפט, "למחאה מגיע זיכוי".