סיפורה של אישה עגונה: מאהבה גדולה לחובות כבדים

זה התחיל כסיפור אהבה מדהים והסתיים בתרגיל עוקץ שהשאיר את הכלה הטריה ש', שלא מלאו לה 18, כעגונה, בהריון ועם חובות על החתונה המיוחדת שבה היא ובחיר ליבה נישאו רק יומיים לפני כן. היום, כשנה וחצי "אחרי המבול" כל מה שהיא רוצה זה רק להשתחרר ולהמשיך הלאה, אבל בבית הדין הדברים מתנהלים בעצלתיים וש' לא רואה את האור בקצה המנהרה.

ש', תושבת השרון, הייתה בת 17 וחצי כאשר החלה בקשר זוגי עם בעלה לעתיד. הם הכירו עוד בחטיבת הביניים, הוא היה שנתיים מעליה, אך הקשר הזוגי החל מספר שנים לאחר מכן. ל-ש', צעירה עם ילדה בת תשעה חודשים, קשה לדבר על המקרה ואימה ר' מתארת בפנינו את השתלשלות המקרה - "ש' למדה בפנימייה הצבאית של חיל הים. בקיץ 2011 היא ובעלה החלו בקשר הזוגי. הוא הגיע לפה מספר פעמים וזה היה ממש סיפור אהבה מדהים. מדובר בבחור שטען שהוא עולה חדש, רק חמש שנים בארץ. בחור מקסים ממש עלם חמודות, מנומס, מסודר וממש מקסים. אתה רואה ממש מישהו מיוחד ואמרתי לבתי 'תתפסי אותו חבל על הזמן'".

לאחר תקופה קצרה עבר הבעל המיועד להתגורר בביתם. "הוא הגיע יום אחד וסיפר שהוא רב עם אמא שלו וגורש מהבית. כמובן שהזמנתי אותו לפה והוא התגורר אצלנו בחדר של הבת והפך לבן בית של ממש. הוא חי פה חודשיים, מימנתי אותו לחלוטין, הוא היה בחור מעולה. הוא ניקה, סידר, שיחק עם הילדים, יצא עם הכלבים וממש התמוגגתי מנחת" סיפרה האם.

לאחר חודשיים החליטו השניים להתקדם והחלו לדבר על ילד ונישואים. "היא הגיעה אלי ואמרה לי שהם רוצים להביא ילד לעולם ולהתחתן. כמו אמא הסברתי לי את כל ההשלכות, אבל כשהיה ברור לי שההחלטה שלה חד משמעית אז זרמתי עם זה. הוא הביא את אמא שלו לביקור היכרות וגם ממנה התרשמתי מאוד. כשהתחלנו לדבר על החתונה אמרתי להם שאנחנו לא יכולים לממן כרגע חתונה ואפשר לדחות אותה או לחליפין לערוך חתונה מאוד צנועה ובשלב מתקדם יותר לערוך מסיבה כמקובל".

על הצד השני הדבר לא היה מקובל והם התחייבו לקחת את החתונה על חשבונם. "אמא שלו אמרה לי 'בשום פנים ואופן, אלוהים בירך אותי שאני יודעת לעשות כסף ויש לי הרבה כסף, החתונה על חשבוני'. למרות שחזרתי על הדברים היא התעקשה ואמרה שהכל בסדר וסיכמנו. אני טיפלתי בכל התיאומים והיא התחייבה לשלם על הכל. לכל מקום שהגענו היא הגיעה מצוידת בהרבה כסף והייתה מאוד 'לארג'ית' ולא חשדתי בדבר".

לדברי האם, בחלק מהמקומות אימו של החתן שילמה מקדמה במזומן או בצ'ק ובחלק משפחת הכלה נתנה צ'ק פיקדון וחתמה על חלק מהחוזים. "החתונה הייתה מדהימה ומושקעת מאוד. ואנחנו הגענו כמו אורחים לאולם. על פי הסיכום הם היו אמורים לקחת את הצ'קים מהחתונה וזה היה מקובל עלי לגמרי כי הם התחייבו לשלם על הכל" מספרת ר', אימה של ש'.

החתונה, שהתקיימה בחודש נובמבר 2011 הסתיימה, ולמחרת הכל החל להשתבש. "ש' שהייתה כבר בהיריון לא הרגישה טוב וסבלה מהתכווצויות ודימום ואושפזה בבית חולים. האמא של החתן התקשרה אלי בצהרים, למחרת החתונה, ואמרה לי שיש בעיה כי לא היו צ'קים בכספת באולם. לדבריה, היו ארבעה צ'קים ועוד מעטפות עם כמה עשרות שקלים, עם פתקים שמבקשים סליחה כי אין להם כסף ומעטפות ריקות.

הלכתי מיד למשטרה להגיש תלונה אבל ללא הוכחות, הם לא יכלו לעשות שום דבר. עוד באותו היום בבית החולים בעלה אמר שהוא ימכור את האוטו וישלם את הכל. הודענו לבעל האולם שיש בעיה ושנראה איך לפתור אותה וזה היה ממש לא פשוט אבל לא חשדנו בכלום".

לדבריה, באותו ערב הם החלו להבין שמשהו פה לא בסדר, "הייתי עם ש' בבית החולים, הוא הגיע לביקור קצר וכשביקשתי ממנו להישאר כיוון שאני חייבת לחזור הביתה לילדים הוא לא רצה ואמר ' אני לא יכול, יש לי מה לעשות, יש לי חיים'. הייתי בהלם ואמרתי לו ש-ש' והתינוקת הם החיים שלו והלכתי".

ש' מתארת את מה שארע לאחר מכן. "הוא נשאר עשר דקות והלך. הוא אמר לי שהוא חייב לעשות כמה דברים ולכן הוא לא יכול להישאר. מאוחר בלילה הוא שלח לי הודעה מוזרה שבה הוא כתב ' למרות כל מה שקרה הכל יהיה בסדר' וניתק את הפלאפון ומאז לא הצלחתי להשיג אותו".

ש' ואמה התקשרו בלי סוף אליו, אל אימו ואל חברים ואף אחד לא ידע מה קורה. בינתיים ש' השתחררה וחזרה לבית הוריה שכל העת הזו היא מודאגת שמה קרה לבעלה הטרי משהו. אחרי יומיים התברר ל-ש' שהוא לא בארץ, כפי שאימה מתארת - "התקשרנו שוב לאימו והיא סיפרה לנו שאחותה התקשרה אליה מארצות הברית וסיפרה לה שהוא נמצא אצלה. לא הבנו מה קרה, זה היה הזוי".

באותו הרגע ר' החלה להבין שמשהו לא בסדר והחלה לפעול, "התחלתי לחשוד שאולי מדובר בעוקץ והכל היה מתוכנן מראש. בעל האולם סיפר לי שצ'ק הפיקדון בוטל ואמרתי לו שיוציא צו עיכוב יציאה מהארץ על המשפחה של הבעל, שלא יברחו בלי לשלם. לבסוף באמת התברר לי שהיו להם כרטיסי טיסה וברגע האחרון זה עצר אותם".

בשבועות הראשונים, הבעל שברח תיקשר דרך תוכנת הסקייפ עם ש' ולאחר תירוצים והבטחות אין ספור, הוא החל לומר דברים ברורים. ש' מספרת כי "בהתחלה הוא אמר לי שהוא נסע להשיג כסף, לאחר מכן הוא סיפר שאמא שלו שלחה אותו, אבל לבסוף הוא איבד את הבושה ואמר שהוא לא חוזר ושטוב לו שם".

ש' ואימה הבינו את המצב שלפתחן ופתחו תיק ברבנות לגירושים כבר בתחילת חודש דצמבר. בשיחות האחרונות איתו הבהיר הבעל את כוונותיו שלא לתת ל-ש' גט. "ברור לנו שהוא בארצות הברית, אבל אין לנו מושג איפה. ניסיתי להשיג את הכתובת שלו כדי לשלוח לו את המסמכים אבל הוא לא היה מוכן לתת לי אותה. הוא אמר לי 'את לעולם תישארי אשתי אבל אני אוכל להתחתן כמה שאני רוצה'. אמרתי לו 'אבל אני בהיריון' והוא ענה ' לא מעניין אותי'. כששאלתי אותו למה הוא ענה כמו תינוק הוא השיב 'כי לא בא לי לתת לך גט'. לאחר מכן התברר לנו שבארצות הברית עד שאתה לא נרשם בעירייה, הנישואים לא בתוקף ככה שהוא משוחרר לחלוטין ואני עגונה ולא יכולה להמשיך הלאה" סיפרה ש' בעצב.

בהמשך הדרך הושלמה לשתיים התמונה והן הצליחו לאשש את החשדות. ר' מספרת "הצלחנו לראות שיחות בסקייפ בינו לבין אמא שלו ובאחת ההודעות אמא שלו שאלה אותו אם כל הכסף של החתונה אצלו ואז הבנו את הכל. זו הייתה התוכנית מלכתחילה. הם הציגו הצגה של אנשים עם הרבה כסף, גרמו להתחייבויות ואז הוא נעלם עם הכסף של החתונה ובלי לשלם כלום, ואנחנו תקועים עם חובות של למעלה ממאה אלף שקלים. אנחנו לא רוצים ממנו כלום, לא מזונות על הילדה המקסימה שנולדה בינתיים, לא את הכסף שכתוב בכתובה, ואפילו את תשלום החובות שאנחנו משלמים. אנחנו רק רוצים ש-ש' תשתחרר ותמשיך בחייה. הרי היא לא הייתה כמעט נשואה, הם לא חיו כזוג נשוי אפילו יום אחד. כבר למחרת החתונה היא התאשפזה ויומיים אחרי כן הוא נעלם, צריך לגמור את הסיפור הזה".

לאחר בריחתו של הבעל הסורר, החלו כל מיני חברים משותפים לספר על עוד מקרים שבהם הוא ניסה לשטות בבחורות אחרות. ר' מפרטת - "שאלתי את אותם החברים 'למה לא הזהרתם אותנו לפני כן?' והם ענו ש-ש' לא הייתה מקשיבה כי היא הייתה כל כך מאוהבת, והאמת שזה נכון".

לאחר שיחת איום מאימו של הבעל החלו ר' ו-ש' להוציא צווים כנגדם בכדי לשמור על ביתן ועל התינוקת. ר' מתארת "יום אחד, עוד לפני הלידה, קיבלתי טלפון ממספר חסוי. על הקו הייתה אימו של הבעל, היא אמרה לי 'אני אחטוף את ש' ואקח את התינוקת, תיזהרו'. מיד הוצאנו צו מניעה, צו הגנה וצווי הרחקה כנגדם. כשהנכדה נולדה מיד הוצאתי צו עיכוב יציאה מהארץ עליה וגם על ביתי וכל חצי שנה אנחנו מחדשים אותו. בפועל האיום הזה ערער את ש' לגמרי והיא לא יוצאת לבד לשום מקום אפילו לא לשפוך את הפח. אני ישנה כל הזמן איתה בלילות מאז והחשש כל הזמן מנקר בנו".

גם בבית הדין, לדברי ר', הדברים מתמהמהים. "שום דבר לא זז ולוקח חודשים עד שמצליחים לקבוע דיון. הדיינים יודעים את כל העובדות אבל הם לא ממהרים לשום מקום. בפועל התקיימו מספר דיונים אבל אין חדש. הדיינים רוצים לזמן את ההורים שלו אבל אף אחד לא יודע איפה הם נמצאים. הוצא להם צו הבאה אבל לא יודעים מאיפה להביא אותם. המשטרה לא יודעת איפה הם ואומרים לנו שבית הדין יכול להפעיל חוקר פרטי כדי לאתר אותם, אך בית הדין לא מוציא הוראה כזו. רק בדיון האחרון שהיה לא מזמן הם אמרו שהם עומדים להחיל עליה את ההגדרה עגונה ובמידת הצורך להפעיל חוקר פרטי. אני ממש לא מבינה את זה, הם יכלו לעשות את זה מזמן, הכל פרוס בפניהם אז למה להמתין כל כך הרבה זמן?".

ש' מוסיפה - "מה הם חושבים, בגלל שאני רק בת 19 אפשר להתעכב כל כך הרבה זמן? מה צריך לחכות עשר שנים כדי להתחיל להזיז עניינים? הם יכולים להפעיל חוקר פרטי אבל הם לא עושים את זה. הם אמרו שצריך להמתין זמן סביר, אבל אין לי מושג מה זה זמן סביר מבחינתם".

אימה אומרת שלמרות כל הקשיים הן לא יוותרו, "אני איבדתי בתקופה הזו שני עוברים אבל אני לא מתכוונת לוותר. אמרתי לדיינים שמדובר בבת שלי ואני לא אוותר עד שהיא תשתחרר. מה שצריך לעשות אני אעשה עד שהיא תשוחרר, לא משנה מה צריך לעשות. לצערי הדברים זזים רק כשצועקים ומאיימים ואני לא מבינה למה זה צריך להיות ככה. אפשר לגמור את זה הרבה יותר מהר אבל זה מתעכב ומתמהמה ואנחנו לא יודעים מתי יהיה לזה סוף".

השתיים מוסיפות שלאחר כעשרה חודשים בהם קיבלה ש' קצבה מהמוסד לביטוח לאומי על היותה עגונה, החודש התשלום נפסק. לדבריהן, הביטוח הלאומי דרש אישור מבית הדין על היותה עגונה כמתבקש על פי הנהלים, אך השתיים פנו מספר פעמים לבית הדין והאישור מבושש להגיע. עקב כך ש' לא קיבלה החודש את הקצבה שמסייעת לה לגדל את ביתה הקטנה.

בתגובה נמסר מהנהלת בתי הדין הרבניים כי הנושא בטיפול והם יתקדמו מיד לאחר חג הפסח - "בתאריך ה-12.02.13, הוזמנה עדה שתעיד בעניין המדובר, אך כשנתבקשה להיכנס לחדר הדיונים, התברר כי הלכה בטרם העידה. לפיכך בית הדין הרבני יקבע תאריך נוסף לדיון דחוף לאחר חג הפסח בכדי לקדם את העניין".

ש' רוצה להמשיך הלאה בחייה אבל בינתיים הכל די עומד במקום - "ויתרתי על הצבא כדי להתחתן, רציתי ללמוד אבל לא הצלחתי בגלל מה שקרה. אני רוצה להמשיך הלאה בחיים, אני רוצה ללמוד ולהתקדם בחיים אבל החששות כל הזמן מקננים בתוכי ואני לא יכולה להמשיך. כל מה שאני רוצה זה להמשיך הלאה, לגדל את בתי הקטנה ולהתקדם בחיים, אבל בינתיים אני תקועה כעגונה ואין לי מושג מתי יהיה לדבר סוף".

לקריאה נוספת:
דיין בכיר נחקר באזהרה בחשד שהיטה תיקי גירושין
המשטרה מנהלת מצוד אחר אסיר שנמלט מבית הדין בבירה

לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com