"אני צריכה לשלם על מה שעשיתי, אבל במקרה הזה לא אני אשלם, אלא הילדים שלי", כך אומרת יעל, אם חד הורית לשני ילדים, ימים ספורים לפני שהיא צפויה להכנס לכלא לשנת מאסר בגין עבירות מרמה. יעל פנתה לפני כשבוע לנשיא המדינה שמעון פרס בבקשה שימיר את העונש שנגזר עליה לעבודות שירות כדי שלא תופרד מילדיה. לדבריה, לא תסכים שילדיה יבקרו אותה בכלא, כדי לא לגרום להם נזקים נפשיים. "זה לא הוגן לגרום להם צלקות נפשיות לכל החיים. זה לא הוגן, הם חפים מפשע".
בקשת החנינה שהגישה יעל מגוללת את סיפור חייה. בילדותה, הדמות הדומיננטית בחייה היה אחיה המכור לסמים, והיא סייעה לו להסתיר זאת מהוריה. "מגיל 10 לא היתה לי ילדות, התעסקתי בהתמכרות של אח שלי", היא מספרת. בכיתה י' פגשה את מי שעתיד להיות אם בנה הבכור. היא נכנסה להריון לראשונה כשהיתה בת 16 ושבוע לפני לידת בנה עזב אותה בן זוגה. בגיל 18 היא שוב נכנסה להריון לא מתוכנן. הפעם מגבר שהייתה עמו בקשר חלקי ומתגורר בחו"ל. בגיל 19 היא מצאה עצמה מטופלת בשני פעוטות, כאשר אין לה קשר עם האבות, והיא אף אינה מקבלת מהם מזונות. אם לא די בכך, שנתיים מאוחר יותר היא אובחנה כחולה במחלת מעיים כרונית, שבעקבותיה התאשפזה פעמים רבות. היא נזקקת לטיפול תרופתי ולאחרונה אף נאלצה לעבור ניתוח. "אני לא מקרה טרגי", היא מעידה על עצמה. "יש אנשים במצב קשה יותר, שלוקחים מהם את הילדים. לי זה לא יקרה".
לפני כארבע שנים החלה יעל לעבוד כרכזת השמה בחברת טכנולוגיות. על פי כתב האישום שהוגש נגדה לבית משפט השלום בפתח תקווה, היא התקבלה לעבודה לאחר שהציגה קורות חיים מזוייפים. כשלושה חודשים לאחר מכן אמר לה המעסיק שלה כי בכוונתו למכור את העסק וכי עבודתה תסתיים. היא סיפרה לו כי היא באה ממשפחה בעלת אמצעים ושהיא מעוניינת לרכוש את החברה. לאחר שחתמה על חוזה רכישה, היא השתמשה בכספי החברה כדי לרכוש מחשבים וטלפון נייד בסכום של 12 אלף שקל. כמו כן, היא שכרה לעצמה רכב בעלות חודשית של 4,000 שקל ושדרגה את כרטיס ה"סיבוס שלה". בנוסף, היא קיבלה לעבודה מנהלת משרד חדשה וניסתה להשכיר משרדים בהרצליה.
לאחר כחודש, כשגילה המעסיק כי אין ליעל כסף לרכוש את העסק, היא פוטרה. היא שמרה את הטלפון הנייד שרכשה בכספי החברה וביצעה בו שיחות במשך כשלושה חודשים נוספים. בכתב האישום נטען עוד כי כמה שנים קודם לכן שכנעה מכר שלה להעביר לידיה כ-80 אלף שקל לרכישת מניות בבורסה, אולם השתמשה בכסף, אותו החזירה למכר לאחר מספר חודשים. "הייתי ילדה ועשיתי שטויות. זה היה סוג של טיפשות, אין מלים אחרות להסביר את זה", היא מודה היום. "אחרי שהייתי לילה אחד במעצר הייתי צריכה להתאפס על עצמי. הרגשתי שאיבדתי שליטה על החיים שלי ועל מי שאני בכלל. לא היה לי מושג למה עשיתי את הדברים האלה. זה לא היה למטרות רווח, לא הרווחתי כלום, רק הפסדתי. זה היה הרס עצמי".
היא הודתה בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון, ובית משפט השלום גזר עליה 16 חודשי מאסר, שהומרו ביוני האחרון לשנת מאסר לאחר שערערה. "לא האמנתי שיהיה מאסר. חשבתי שאני הוזה. אני צריכה לשלם על מה שעשיתי, אבל במקרה הזה לא אני אשלם. זה פוגע בילדים שלי. אכפתי לי מהם, לא מעצמי. אני רוצה שיהיה להם חיים טובים, נורמטיביים. אני יכולה לשרוד את הכלא, זה לא ישבור אותי ולא ידרדר אותי לזנות או סמים, אבל זה לא ישקם אותי יותר ממה שכבר השתקמתי", היא אומרת. "אני עובדת, מגדלת את הילדים, לא מתעסקת בפשיעה. אני לא אותו אדם שהייתי אז".
מאז פסק הדין בערעור נדחתה כניסת לכלא מספר פעמים בשל מצבה הרפואי. בקשתה האחרונה שהוגשה בחודש שעבר נדחתה, והיא היתה אמורה להתחיל לרצות את עונשה ביום ראשון. היא קיבלה דחיה קצרה נוספת, והבוקר התקיים דיון בבית המשפט העליון בעניינה, לאחר שביקשה דחיה של מספר ימים נוספים כדי למצוא סידור לילדיה. בדיון דחה השופט ניר הנדלר את כניסתה לכלא עד אחרי חג הפסח. במקביל, מקווה יעל שהנשיא פרס ימתיק את עונשה וימירו לעבודות שירות. "הילדים יודעים שאני צריכה להיפרד לתקופה, אבל ייעצו לי לא לספר להם לאן אני הולכת. הם לא קטנים, הם מבינים מה זה כלא כי דוד שלהם ישב בכלא. הם חושבים שבכלא זה רק אנסים, רוצחים ונרקומנים, ואם אני אשב בכלא זה יגרום להם לנזקים רבים", אמרה.
"לא כל אחד מגדל ילדים לבד"
יעל מבהירה כי אם לא היתה אם חד הורית לא היתה מבקשת חנינה, על אף מצבה הבריאותי הקשה והעובדה שהיא נוטלת תרופות כימותרפיות. "לא כל אחד מגדל ילדים לבד. פה אין בכלל אבא בתמונה. האבא של הבן שלי לא מעוניין להכיר אותו בכלל והאבא של הבת שלי חי בחו"ל. אני אתם מהבוקר עד הלילה. הם קשורים אלי ומחוברים אלי", היא אומרת. "אני את העונש שלי כבר קיבלתי. קרובים שלי וחברים שלי התרחקו ממני עד שהוכחתי שהשתקמתי, אבל גם היום הם לא מאמינים לי במאה אחוז. זו תחושה מאוד קשה. הפסדתי חברים, הפסדתי אנשים שקרובים אלי. אני מוכנה לעשות כל יום עשר שעות עבודות שירות 20 שנה, כל יום לתרום לחברה, רק תנו לי להיות עם הילדים", היא מוסיפה. "לפני הכל, לפני שאני בן אדם, אני אמא".
פרקליטה של יעל, עו"ד אלון אייזנברג, טוען בבקשת החנינה כי מגמת הפסיקה בעבירות מרמה בהן הורשעה יעל הינה עונש של עבודות שירות. "מוסד החנינה הינו אי קטן של שכל ישר ורגש בתוך ים הכללים המשפטיים. מקום בו המשפט מכיר במגבלותיו, ומודה כי לעיתים אין די בעשיית צדק, וכדי להגיע לתוצאה האנושית הנכונה יש לעשות גם חסד".
לבקשת החנינה צורפה חוות דעת של חתן פרס ישראל, הקרימינולוג פרופ' שלמה גיורא שוהם, שסבור כי אין לשלוח את יעל למאסר. "היא התמכרה למכור, כמו אתי אלון", הוא אומר. לדבריו, הכספים שלקחה נועדו לסייע להתמכרות של אחיה והיא לאחר מכן החזירה את כל הכסף. "מבחינה מוסרית, אין מקום להעניש אותה בשנת מאסר", אמר. מבית הנשיא וממשרד המשפטים נמסר כי טרם התקבלה אצלם הפניה.