(נשיא מצרים מבקר באירן באוגוסט 2012)
הגעתו הצפויה היום (שלישי) של נשיא אירן מחמוד אחמדינג'ד לקהיר, לראשונה מאז המהפכה האיסלמית ב-1979, מעוררת תחושה של היסטוריה בהתגלמותה ולא בגלל הצהרתו של אחמדינג'ד כי הוא מוכן להיות האסטרונאוט האירני הראשון. הנה בכל זאת, לאחר 32 שנים של נתק בקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, שאותו יזמה טהרן בעקבות חתימת מצרים על הסכם השלום עם ישראל, מגיע נשיא אירני ראשון לקהיר.
הביקור הזה יעורר מן הסתם שלל תגובות בישראל ובעולם הערבי אודות ההתקרבות של מצרים ל"ציר הרשע" בהנהגת טהרן, ובדבר שלטון האחים המוסלמים שמחפש את קרבתם של האייתוללות. אולם רגע לפני שביקורו של אחמדינג'ד מתפרש כצעד פיוס היסטורי ביחסי שתי המדינות, צריך ורצוי אולי לצנן את ההתלהבות. ראשית, הנשיא האירני מגיע לביקור במסגרת פסגה מדינית שבה ישתתפו נציגים של רבות ממדינות האיסלם, תחת מטריית "ארגון שיתוף הפעולה האיסלמי".
שנית, ואולי חשוב יותר, גם ההצגה שיעשו שני הנשיאים, מוחמד מורסי ואחמדינג'ד, כאשר יתחבקו ויתנשקו, תתקשה להסתיר את האיבה העמוקה בין שתי המדינות ובעיקר בין האחים המוסלמים שמורסי נמנה עמם, לבין ההנהגה השיעית הקיצונית של אירן. הנתק הדיפלומטי בין מצרים ואירן הוא כאין וכאפס בהשוואה לעוינות הדתית בין שני הזרמים הסוני והשיעי המגולמים יותר מכל בשלטון האירני ובאחים המוסלמים במצרים.
האיום הביטחוני הגדול ביותר על מצרים מגיע מאירן
הניצחון של מורסי בבחירות לנשיאות במצרים אמנם סלל את הדרך להפשרה קלה ביחסים. ועדיין, למורסי כמו גם לשאר המנהיגים הבולטים בעולם הסוני של היום - מלכי ירדן, סעודיה, שליטי מדינות המפרץ, ראש ממשלת טורקיה - ישנה הבנה משותפת שגם בעידן "האביב הערבי", אירן הייתה ונותרה האיום הגדול ביותר לביטחונם, הרבה יותר משישראל תהיה אי פעם.
נציגי המודיעין המצרי בוודאי מדווחים לנשיאם על הניסיונות של "משמרות המהפכה" להשיג אחיזה בסיני ובאופן שבו הם משתמשים בחצי האי כדי להבריח נשק "שובר שוויון" לתוך רצועת עזה. הניסיונות של אירן להבריח נשק לעזה לא פסקו לרגע, אולם דווקא לאחרונה ניכרת ירידה משמעותית בהברחות של נשק איכותי, בין היתר כתוצאה ממאמץ צבאי מצרי ניכר. בישראל היו רוצים מן הסתם לראות יותר פעילות מצרית, באופן שיביא לעצירה מוחלטת של ההברחות מסיני ומסודן למצרים, ובכל זאת, צריך לומר, דווקא בעידן האחים המוסלמים נראה שקהיר עושה יותר מבעבר כדי להילחם בתופעת הברחות אמצעי הלחימה. באופן כמעט אבסורדי, בעוד אחמדינג'ד ייפגש ברביעי ובחמישי עם בכירים בשלטון המצרי, קצינים מצבאו וראשי המודיעין שלו ימשיכו לטפח את התיאום הביטחוני מול ישראל.
אך מעבר למחוות הסמליות של קרבה בין הצדדים, מורסי ואחמדינג'ד צפויים לדון בנושא קריטי לשני הצדדים: גורלה של סוריה. קהיר אינה מסתירה את האיבה לבן הברית של טהרן, בשאר אסד. מנגד, במצרים ובמדינות הסוניות האחרות, מנסים עדיין לפענח את המניע של האירנים לנהל מגעים פומביים עם האופוזיציה הסורית. שר החוץ האירני עלי אכבר סאלחי אמר הערב כי השיחות שניהל אתמול עם ראש האופוזיציה הסורית הרשמית (הקואליציה הלאומית הסורית), איש האחים המוסלמים מואז אל-ח'טיב, היו חיוביות מאוד ויימשכו בקרוב.
קשה להעריך עדיין עד כמה מדובר בשינוי הקו המסורתי של טהרן. ייתכן שגם שם כבר מריחים את סופו הקרב של אסד. מנגד, ייתכן שדווקא באירן רואים את הפאניקה הגוברת - והמוצדקת, צריך לומר - של המערב ושל מדינות ערב המתונות, מהתחזקות האלמנטים של האיסלם הקיצוני באופוזיציה הסורית ומכאן שינסו לקדם פשרה כזו או אחרת עם האופוזיציה. אל-ח'טיב והקואליציה בראשותו כבר נסוגו בהם מכוונתם להעמיד לדין את אסד. כעת הם מוכנים גם לדון עם סגנו של נשיא סוריה, פארוק א-שרע על אופן ניהול המדינה בעתיד, אם יפורק המשטר הנוכחי.