בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה היום (חמישי) את קצין משמר הגבול, רב פקד ניר סומך, מעבירת רצח והרשיע אותו בהריגה לאחר שירה למוות בבן טל בקיבוץ זיקים ב-2009. כתב האישום נגד סומך הוגש בסוף ספטמבר של אותה השנה וממנו עלה כי אשתו של סומך, טלי, הכירה את טל וכי הקשר בין השניים התהדק במהלך השנים 2005-2009. לסומך נודע על הקשר והוא פעל לניתוק קשר זה, אך טל לא השלים עם ניתוק הקשר והחל להטריד את בני הזוג, ובהמשך התרחש אירוע הירי. המחלקה לחקירות שוטרים לא קיבלה את טענתו של סומך כי הוא פעל להגנה עצמית.
השופטים, ברוך אזולאי, נתן זלוצובר ויעל רז-לוי, אמרו כי הכרעת הדין התקבלה מחמת הזהירות ומחמת הספק. הם הבהירו, כי בגלל שאלת הקינטור, הקיימת ביסוד הכרעת הדין, התקבלה החלטה זו, כלומר זיכוי מרצח והרשעה בהריגה ברף העליון. הכרעת השופטים עוררה התרגשות רבה בקרב בני המשפחות של סומך ושל האיש בו ירה למוות. אישתו של סומך, טלי, פרצה בבכי, נצמדה לבעלה, ורק אמר "יהיה בסדר. יהיה זיכוי מוחלט". עורכי הדין של סומך, אבי חימי ויאיר גולן, אמרו כי הם מרוצים מכך שבית המשפט זיכה את סומך מרצח והרשיע אותו בהריגה. "ניהלנו מסכת משפטית מורכבת. הבאנו מומחים מכל העולם, כדי להוכיח את חפותו המלאה ואת העובדה שהוא פעל מתוך הגנה עצמית. היום אני יכול להגיד, שאבן גדולה נגולה מעל ליבנו". עורך הדין של משפחת ההרוג, נחמי פיינבלט, ציין כי אסור לשכוח שמדובר בקצין שהרג את חברו שלא כדין. "בית המשפט קבע כי נהג זהירות רבה ולכן הרשיע בהריגה ולא ברצח. מדובר בקצין שירה באדם וגרם למותו".
הכרעת הדין מפרטת את השתלשלות האירועים מהרגע שבו הגיע טל לקיבוץ זיקים ועד הרגע שבו נורה למוות. "סומך התקשר מהדרך לאימו של המנוח ועדכן אותה בדבר הגעתו של הנאשם לביתם בקיבוץ, תוך שהביע בפניה תרעומת על כך, שכן מספר ימים קודם לכן אמר לה כי המנוח מאיים להתאבד וביקש ממנה שלא יאפשרו לו לקחת את הרכב. השיחה התקיימה כשהוא עובר בשער הכניסה לקיבוץ, משמע כאשר נכנס הנאשם בשערי הקיבוץ, עדיין המשיך לשוחח עם אם המנוח. סומך התקרב ברכב לביתו ובעודו חולף עם רכבו, הוא ראה את טלי (אישתו) והמנוח משוחחים ליד רכבו של המנוח, כאשר המנוח יושב בתוך הרכב. הוא יצא מרכבו כשהוא משאיר את דלת הנהג פתוחה וכך אף את תא הכפפות - ממנו לקח אזיקים והשאיר את אורות הדרך דולקים, כאשר ידית ההילוכים במצב N וידית בלם היד מורמת. בשלב זה הנאשם התקרב לעבר רכבו של המנוח, ובעוד המנוח יושב ברכב הוא הלם בו באגרוף". לאחר שטל יצא מן הרכב, ירה סומך לעברו שלוש יריות לפחות, כאשר שתיים מהן לפחות פגעו בגופו.
"הנאשם למעשה 'ישב', מבחינתו, על חבית נפץ"
"בשעה 18:23 הנאשם התקשר למוקד 100 והודיע למשטרה, כי אדם ניסה לפגוע בו, הוא ירה בו ויש אדם הרוג, וביקש לשלוח עזרה באופן מיידי. דקה לאחר מכן, הנאשם התקשר לאמו של המנוח וסיפר לה כי הרג את בנה". בהמשך, דחו השופטים את טענתו של סומך, כי טל איים עליו באמצעות מוט ברזל. "לאחר בחינת כל העדויות ומכלול הראיות כמתואר לעיל, ולאחר שמצאנו לדחות את גרסת הנאשם וטלי כי הייתה הנפה של המוט בזמן הירי, הרי מצאנו כי הוכח מעבר לכל ספק סביר, שלא הייתה כל הנפה של המוט על ידי המנוח בשלב הירי", הם כתבו.
בהתייחסם למצבו של סומך בעת הירי, כתבו השופטים: "מצאנו כי הראיות מצביעות על כך שיש לדחות גרסת הנאשם, שהגיע למקום שלו ורגוע, זאת לאור כל אירועי העבר, והאסקלציה שהייתה בתקופה האחרונה בהטרדות ובאיומים מצד המנוח. הנאשם למעשה 'ישב', מבחינתו, על חבית נפץ, חבית של רגשות שונים ובהם כעס על המנוח, חבית שבאותו יום עלתה על גדותיה והתפוצצה. מן הראיות מצטייר ספק סביר בדבר קיומה של אפשרות שהנאשם באופן סובייקטיבי, היה במצב בו התרופפו אצלו אותם בלמים מוסריים, ואותם רגשות שהנאשם מנסה להתנער מהם, שהפסיקה מכנה כחולשת המין האנושי, גברו על אותם בלמים. מכאן, אותה החלטה להמית שהתגבשה אצלו, ספק אם התגבשה בשיקול ויישוב הדעת, באופן שמעורר ספק, שמא הירי לא היה בישוב הדעת ושיקול דעת קר, וכי בשל אותם רגשות שליליים שצבר במהלך כל התקופה, והאסקלציה שהתרחשה בסמוך לפני האירוע, כשלו אותם מעצורים והנאשם בחמת זעם ירה במנוח".
לקראת סוף הכרעתם, התייחסו השופטים למסקנה בדבר יסוד הקינטור שהובילה להכרעת הדין. "לא בלי היסוס, בנסיבות הספציפיות והמיוחדות של מקרה זה, בשים לב לעוצמתו החריגה וטיבו של אותו קנטור ממושך, אותה הטרדה בלתי פוסקת שרדפה אחרי הנאשם וטלי, נראה לנו, מחמת הספק, כי יש אפשרות שעל רקע כל האמור, היה בהגעת המנוח לקיבוץ זיקים לבית הנאשם, בצירוף יציאת המנוח מהרכב באוחזו במנעול ההגה (שאותה אנו מניחים מחמת הספק), וקריאתו לנאשם 'תירה, תירה', כדי לבסס אירוע מפתיע, במידה שעלולה לגרום לו לאבד את עשתונותיו. האמור הינו אירוע בלתי צפוי שהיה שונה במהותו מהאירועים הקודמים לו ומהווה עליית מדרגה מהמעשים הקודמים שהם שיצרו את אותו קנטור מצטבר. לאור האמור, נראה לנו שנותר ספק בדבר קיומה של אפשרות סבירה, שלא התקיים בנאשם אלמנט העדר הקנטור הנדרש בעבירת הרצח. שילוב הדברים מוביל למסקנה, גם אם לא בלי היסוס, כי מחמת הספק לא ניתן לשלול אפשרות שגם אדם מן הישוב, היה עלול להגיע למצב של אובדן שלוות הרוח ולאבד את השליטה העצמית, ולהגיב בדרך האסורה בה הגיב הנאשם" כתבו השופטים.