"הסופרסטאר של הבחירות הוא נפתלי בנט, מנהיג הבית היהודי", נכתב במאמר שפרסם פרשן ה"טלגרף", פיטר אוסבורן. פרט לבנט, שמעורר סקרנות בקרב הפרשנים הזרים, וזכה למאמרים נרחבים ולכתבות פרופיל מעמיקות (בין היתר בסוכנות הידיעות הצרפתית וב"ניו יורקר"), נראה שמרבית כלי התקשורת הזרים יוצאים מתוך הנחה שראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, כבר ניצח בבחירות עם רשימתו המאוחדת, "הליכוד-ביתנו".
"לבנט יש תדמית שמרבית הפוליטיקאים הישראלים יכולים רק לחלום עליה: מיליונר תוכנה ומפקד צבא לשעבר, שמדבר אנגלית שוטפת", ממשיך פרשן ה"טלגרף". בחזותו, כותב אוסבורן, "דומה בנט למטרוסקסואל שמתנהל בהומור טוב וכזה שנוטה להמעיט בערך עצמו. אך גם משלב את המיומנויות האלו - של המאה ה-21 - עם סטייל מתוחכם שקורץ לתנועת ההתנחלות הגואה (...) וכמו ישראלים רבים, הוא מתייחס לגדה הישראלית בשם התנכ"י 'יהודה ושומרון', וטוען ש-1.8 מיליון ערבים גרים שם".
ואכן, פרט לפוקוס שגונב בנט, בין המשבר באלג'יריה להשבעה של הנשיא אובמה, "העולם אינו פנוי כדי להקדיש תשומת לב לישראל", קובע פרשן סי-אן-אן, בן וודמן, "ארה"ב ואירופה נאבקות במשבר כלכלי שנכנס כעת לשנתו החמישית, ויש נושאים חשובים יותר להתעסק בהם. אך יש גם התפכחות מהאשליה של ישראל". במאמר שפרסם תחת הכותרת "ישראל הולכת לקלפי - ודעתו של העולם מוסחת", כותב וולדמן כי "סביר שראש הממשלה נתניהו ישמור על משרתו ושהפוליטיקה הישראלית תמשיך לסטות ימינה". הוא מסיים במסקנה כי ישראלים רבים אינם נותנים את הדעת לעובדה שמדינתם נעשית מבודדת יותר ויותר בעולם בשל תנועות החרם נגד ישראל ."אפילו כוכבי פופ מדירים את רגלם מישראל בתגובה למחאות האלה", הוא מזהיר.
צפו בכתבת CNN על הבחירות בישראל
מאמר המערכת של ה"וושינגטון פוסט", המכיר גם הוא בנצחונו הצפוי של נתניהו, מאזכר את מאמרו של ג'פרי גולדברג, שם צוטט נשיא ארה"ב באומרו כי ראש הממשלה הישראלי הוא "פחדן פוליטי" דברים שלא הוכחשו בבית הלבן. "בצדק או בשוגג, הישראלים האמינו שמדובר היה בהדלפה מהבית הלבן שנועדה לפגוע בסיכויי הבחירה של נתניהו", נכתב בוושינגטון פוסט, "אך נתניהו לא נרתע, אלא 'דחה את הלחץ' שנועד לגרום לישראל 'לסגת מלחציה כלפי אירן' - ולסגת לגבולות 1967". במאמר נכתב כי המדיניות הנבונה עבור ארה"ב תהיה כעת לקבל את נתניהו - ואולי אף לברך על נצחונו בבחירות המתקיימות היום ובמקביל, לדחוק בו באופן שקט להרכיב ממשלה עם מפלגות המרכז. "בחודשים הקרובים, סביר שישראל וארה"ב יהיו צריכות לשתף פעולה באופן קרוב בנוגע לאיום האירני, והן יהיו חייבות לשמר את ממד המדינה הפלסטינית. אובמה ונתניהו הם אולי הפוכים מבחינה פוליטית, אבל כששניהם מתחילים כהונה חדשה, האינטרס העמוק עבורם שניהם הוא לאתחל את מערכת היחסים שלהם".
שליח הרשת "צרפת 24" לירושלים, כריס מור, כתב כי "מסתמן שמדובר במערכת בחירות שבה ישראל תפנה ימינה". בכתבה שפרסמה הרשת, אמר מור כי "מרבית הסוקרים צופים כי המפלגות הדתיות והשמרניות יגבירו את כוחן בכנסת", וציטט פרשנויות מהעיתונות המקומית לפיהן הנושא הביטחוני - ובעיקר האיום האירני - לא העסיק את הבוחרים בבואם לקלפי. "בקיץ שעבר, היו הפגנות חסרות-תקדים בישראל נגד יוקר המחייה והנושא הכלכלי", ציין מור, "וזה מה שעדיין מעסיק בוחרים רבים".
ה"דר שפיגל": הכלכלה של נתניהו תעלה לו בניצחון
ככל הנראה, אחד העיתונים היחידים בעולם שהציב תמרור אזהרה בולט בפני ראש הממשלה נתניהו הוא ה"דר שפיגל" הגרמני. תחת הכותרת "הכלכלה של נתניהו עלולה לעלות לו בניצחון", כתבה שליחת העיתון לביירות, אולריקה פוץ, כי "מרבית הישראלים סבורים שהמשבר הכלכלי המתמשך הוא האיום הגדול ביותר על מדינתם", והתריעה שמדובר באיום שעלול לעלות לנתניהו ב"ניצחון שכבר הובטח לו", שכן "15 אחוז מהמצביעים טרם החליטו במי לבחור".
בעוד שה"דר שפיגל" אמנם מכיר במידה מסוימת בנצחונה של "הליכוד-ביתנו", הוא עדיין מציין שיש כעס ציבורי גדול בקרב הציבור הישראלי, ושיש עוד עבודה רבה להשלים אחרי הבחירות. "הנושא המרכזי בבחירות הוא אינו - למרות מה שישראל מדגישה - המשבר עם הפלסטינים או האיום, לכאורה, הנשקף מאירן. זהו המשבר הכלכלי המתמשך הרודף את אזרחיה". הכתבת מציינת כי "המחאה בקיץ 2011 שלחה מאות אלפי ישראלים לרחובות אך מעט קרה מאז - והפער בין עשירים לעניים עדיין גדול".
באירן מסתקרנים: כמה הבחירות עולות לישראל?
באירן סיקרו באופן מצומצם את מערכת הבחירות בישראל. סוכנות הידיעות "מהר" ציטטה דיווחים מרשת סקיי הבריטית, לפיהם "אחוזי ההצבעה באדמות הכבושות הם נמוכים", וכי אין היענות גדולה של מצביעים בבחירות בישראל. עוד נתון שהוזכר בדיווח של "מהר" היה שעלות יום הבחירות לכלכלה הישראלית הוא 1.7 מיליארד שקלים נתון המסמל פגיעה בכלכלה הישראלית.
האתר "תאבנאק" המזוהה עם מפקד משמרות המהפכה לשעבר, מוחסן רזאאי, פרסם אמש מאמר שכותרתו "מהו מקומה של אירן במערכת הבחירות של המשטר הציוני?", ובמסגרתו נכתב כי "מומחים שונים צופים כי הבחירות הן למעשה משאל עם לגבי מדיניותו של נתניהו מול אירן". זאת, אגב, למרות תוצאות סקר שצוטט במאמר, לפיו רק 10% מהמצביעים בישראל רואים בנושא האירני שיקול לבחירתם, לעומת כלכלה, נושאי פנים או המו"מ לשלום עם הפלסטינים. כותב המאמר סיכם גם הוא את הדברים, ואומר כי גם לדעתו הנושא האירני איננו השיקול העיקרי בקרב הבוחר הישראלי אלא שאר הנושאים המוזכרים.
בהכנת הידיעה השתתף משה-חי הגיגת