הבחירות שתוצאותיהן נקבעו לפני שלושה חודשים

אחת ממערכות הבחירות הצפויות ביותר בעשורים האחרונים תגיע בשבוע הבא אל סופה. "המפץ הגדול" שהתרחש בתחילתה, האיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו, קבע בדיעבד את תוצאותיה שלושה חודשים לפני פתיחת הקלפיות. הרלוונטיות של "המפצים הקטנים" שהתרחשו בתווך, נסיקתו של נפתלי בנט, כתב האישום נגד אביגדור ליברמן וחזרתה של ציפי לבני לא ערערו לרגע על העובדה שראש הממשלה הבא יהיה בנימין נתניהו. ההשפעה שלהם תורגש החל מ-22 בינואר בשעה 22:00. תורגש היטב.

בנט יודע שהוא חייב את נסיקתו הפוליטית לנסים משעל. חסידיו ומעריציו של המשיח החדש של הציונות הדתית תקפו, ניאצו וגידפו את משעל תחת כל עץ רענן על ה"אמבוש" שהוא הציב למפקד מהסיירת. אבל במבט לאחור, זה נתן תנופה אדירה לקמפיין שלו. בנט טוען שהוא טעה, שגם אם היה יודע שזה יהיה האפקט הוא לא היה חוזר על האמירה שמגלה הבנה לסרבנות. אבל בשבוע שאחרי הראיון, הוא לא האמין למה שחווה. לחום ולחיבוק שקיבל מאלפי אנשים. מאז סיגל לעצמו גישה חדשה. תוקפים אותי? סבבה, בואו נדבר על זה ותגידו לי מה דעתכם בעניין. דף הפייסבוק שלו כמעט והכפיל את כמות החברים שלו בתוך חמישה שבועות. את הרוב המכריע של הסטטוסים הוא מעדכן בעצמו. יושב ברכב עם הלפטופ וכותב.

כל הכותרות והפרשנויות - בוואלה! בחירות 2013

מרגע שבנט נסק, בליכוד לא הרפו ממנו. בתחילה תקפו אותו בעניין הסרבנות. זו הייתה טעות, כי בנט, קמפיינר מבריק, הצליח להפוך את הספין ולצייר את הליכוד כתומכי פינוי. הקמפיין הנגטיבי השני נגע להרכב הרשימה של הבית היהודי. הוא היה אפקטיבי יותר בעיקר כי יש בו בשר. זה לגיטימי לתמוך במי שיש לו בעיה עם נישואים חד-מיניים או קידם הפרדה בין בנים לבנות בתנועת נוער, אבל ראוי שמי שמתכוון להצביע לרשימה שבה יש חברים כאלו יידע את זה מראש.
המאבקים הללו לא ירפו מאיתנו עד ליום שלישי הבא. בבית היהודי מרגישים שהצליחו לבלום את הרפיון שאחז בהם בשבוע האחרון ולהתבסס סביב 14 מנדטים. בליכוד ימשיכו לנסות ולזנב בהם וביאיר לפיד.

הכל תקתק כמו שעון בסיור של יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', בשוק מחנה יהודה ביום רביעי. הפעילים עם הבלונים, התופים, המאבטח שעמד בכניסה לשוק ברחוב אגריפס וחיכה למכונית המסחרית הכסופה שתפלוט ממנה את יחימוביץ'. כל הקלישאות נורו אחת אחרי השנייה: דחיפות, צעקות, חנות הפיצוחים, החרדי שמתווכח, ההוא שצועק "אין לך מה לחפש כאן, רק ביבי המלך". נוכחותה של יחימוביץ' הייתה קצרה להפליא. כמה דקות ברחוב הראשי של השוק, פנייה שמאלה ברחוב האשכול, כמה מילים לתקשורת במשולש הרחובות האשכול-הערמונים-השקמה וזהו. 25 דקות והיא לא הייתה שם.

בעבודה יכולים לציין בסיפוק שהסיור עבר בשלום, ושזה לא עניין של מה בכך שמנהיגת מפלגת השמאל עוברת בשלום במחנה יהודה. אבל לא לשם הם מכוונים. מי שבנתה את עצמה במשך שנים כאבירת השכבות החלשות יכלה לצפות לקבלת פנים יותר מקורקטית בשוק. מה גם שאצלה - בניגוד לאחרים - שוק הוא מקום שבאמת עושים בו קניות ולא מבקרים בו אחת לארבע שנים. ואם למנהיגי ציבור שאנחנו מכירים היטב אין ארנק או שהם נוטים להשאיר את התשלום במסעדה לבני שיחם, כשיחימוביץ' שלפה את הארנק שלה לשלם על הסחלב שקיבלה - זה היה הארנק הקטן של הקניות בשוק, זה עם הכסף הקטן.

העבודה סיכמה קמפיין: "נתניהו - סכנה לדמוקרטיה"

הרבה קריאייטיביות גילו במפלגה בעת הקמפיין. עימות וירטואלי עם נתניהו, הקראת מגילת העצמאות, נאום בחירות מפתיע בדיזנגוף סנטר - הכל היה בסדר, אבל לא מצוין. המאבק העיקרי היה על סדר היום, ובזה, גם יחימוביץ' מודה, הם לא הצליחו לנצח. "מי שקובע את סדר היום זו הממשלה", היא אומרת, "ובפוזיציה שבה אנו נמצאים יש קושי לעשות את זה. אבל הצלחנו במידה מסוימת. בוא נאמר שאם לא היינו על המגרש לא היה בכלל דיון כלכלי".

למרות הסקרים, שחלקם מדרדרים את העבודה עד ל-15 מנדטים, יחימוביץ' ממשיכה להאמין שעוד ייתכן שהיא תהיה זו שתרכיב את הממשלה. בימים הקרובים היא תנסה לשכנע את המתלבטים - יש הרבה מאוד כאלה כפי שהראה סקר וואלה! האחרון - אבל לא תנסה ללכת על הראש של מרצ המתחזקת. לאור העובדה שהיא לא זוכה במנדטים שציפי לבני מאבדת בחלק מהסקרים, קשה לראות את התסריט הזה מתקיים. ומה תעשה אז? "אופוזיציה זו לא מילה גסה", היא אומרת. "זה הכרח בדמוקרטיה. יצא לה שם רע כי היא הונהגה בצורה אפורה בשנים הללו".

עד עכשיו, הסיעה שלך מאוד ממושמעת. את לא חוששת שאם תזכו במעט מנדטים יתחילו הבקיעים?

"קודם כל אני לא מקבלת את המילה 'ממושמעת'. אנחנו לא ישראל ביתנו, בכל ישיבה אני מבקשת ומפצירה באנשים להגיד מה שהם חושבים. יש שינוי בדנ"א של מפלגת העבודה. קח למשל את ההצעה שהבאתי להישאר בחוץ אם לא נרכיב את הממשלה - בעבר היו עושים למנהיג המפלגה אינתיפאדה על זה. אם לא נרכיב את הממשלה יהיו בחירות פנימיות ואני אתמודד ואנצח. אני מתכוונת להישאר לעוד הרבה זמן".

אם לא תקרה לו תקלה של הרגע האחרון, יאיר לפיד הולך לרשום הצלחה גדולה בבחירות. נכון, 11-12 המנדטים שהוא מקבל רחוקים מאוד מה-22 שעליהם דיבר לפני כמה חודשים, אבל אפשר לסלוח לו על האמירה היהירה הזאת ולייחס אותה לטירונות פוליטית. בעולם של כוכבים-לרגע, לפיד ראוי להערכה על הדרך שאותה עשה בשנה האחרונה. במשך חודשים הוא נשא את יש עתיד לבד על גבו. כמעט מדי יום הוא היה בחוג בית בכל מקום בארץ. הוא לא נתן לכוכבנות שבו לבלבל אותו, וידע שאם יסמוך על הקרדיט שרכש בטלוויזיה ובעיתונות זה ייתן לו מנדטים ספורים. והוא, הרי מכוון גבוה. הכי גבוה.

יאיר לפיד באולפן וואלה! חדשות: "אני רוצה להיות שר"

שעת משבר נרשמה לפני כחודש וחצי, עם כניסתה של ציפי לבני למרוץ. המנדטים זלגו, ולפיד הרגיש את השמחה לאיד מכל עבר. זה היה מבחן מנהיגות, הוא אומר, ואני שמח שעמדתי בו. לא מצמצנו, לא זגזגנו והמשכנו רגוע. אז בסך הכל טוב לך עם ה-10 פלוס מנדטים שלך, הוא נשאל. אני עכשיו בדרך לאילת, הוא סיפר, טס לשם כדי לעלות על הבמה ולדבר 12 דקות. משם אני מייד חוזר בטיסה למרכז. ככה נראה לך מישהו שמוותר על משהו?

לפיד נמנע לכל אורך הקמפיין מפסילות וחרמות של מפלגות אחרות. המחיר שהוא משלם על כך גבוה. הוא טוען שהסיכוי שייכנס לממשלת נתניהו הוא 50-50. רוב הציבור מגיב בזלזול לאמירה הזו. אם ייכנס לממשלה ביחד עם ש"ס וחוק השוויון בנטל יתמסמס, בבחירות הבאות הוא יצטרך לגייס את אורי גבריאל שישאל אותנו "למה מי אתם שתדרכו על יאיר לפיד?" . ולכן, למרות שיהיה לו טוב ונעים גם עם 11 מנדטים, הוא צריך יותר. עוד שניים-שלושה והסיכוי שנתניהו ישאיר את ש"ס בחוץ יגבר. זו תהיה בעבורו סגירת מעגל יפה. מה שאביו עשה ב-2003 הוא ישחזר ב-2013.

לאריה דרעי יש דף פייסבוק מושקע. האנשים שסביבו דאגו להקים לו גם ערוץ יוטיוב מושקע. אבל משום מה נראה שהוא עדיין תקוע בשנות ה-90. אם הסקרים מדייקים, חזרתו לפוליטיקה היא כמעט חסרת משמעות. אתמול הוא התראיין באולפן וואלה!. כמות הגולשים שנכנסה לצפות בראיון הייתה נמוכה משמעותית מכמויות הגולשים שנכנסו בימים הקודמים לצפות בראיונות שנערכו עם נפתלי בנט ויאיר לפיד.

ובכלל, יש משהו מעורר רחמים בקמפיין הבחירות הנוכחי של ש"ס. "רוסים לבנים", בעיות הגיור - כן, גם בזה אשמים הרוסים - וקיפוח, קיפוח, קיפוח. כאילו שהמפלגה הזו לא נמצאת דרך קבע בשלטון בתפקידי מפתח כמעט ברצף במשך עשרות שנים. במקום להדגיש את ההישגים של המפלגה בחרו ראשיה להדגיש את תחלואיה של המדינה. דפקו אותנו, דופקים אותנו ותנו לנו כוח כדי שלא ימשיכו לדפוק אותנו. זה המסר שלה לבוחריה. הפעם, בניגוד לשנים קודמות, נעשה בקמפיין ש"ס שימוש נרחב באנשי מקצוע שאינם דווקא תומכים במפלגה. חבל על הכסף, את מנגינת הקיפוח הזו יכול כל ילד בשכונת הר נוף לדקלם.