שנתיים וחצי לאחר חשיפת פרשת הרפז, קורא מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח שפרסם היום (ראשון) לפתוח בחקירה פלילית נגד המעורבים בה, וחושף פרטים על מערכת היחסים הסוערת בין שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.
לקריאת דו"ח מבקר המדינה המלא בפרשת הרפז
"תכליתה העיקרית של הביקורת היא להפיק לקחים לעתיד, ולמנוע חזרה על כשלים ומחדלים", מסביר המבקר. "אסור שבמדינת ישראל, שבה המערכת הביטחונית היא גם מהות קיומית וגם אתוס, יתערער האמון בראשי מערכת הביטחון בשל מסכת יחסים בלתי נסבלת עד כדי איבה וחוסר אמון ביניהם, ושהאחריות האישית והשכל הישר לא יגברו על מכשלה זו".
פרשת מסמך הרפז התפוצצה באוגוסט 2010 עם חשיפת המסמך בערוץ 2 כשברקע מערכת היחסים העכורה בין לשכת שר הביטחון ברק ללשכת הרמטכ"ל אשכנזי. בתחילה חשדו כולם כי מאחורי כתיבת המסמך שמטרתו הייתה לסייע לבחירתו של האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, עומדים אנשי ברק, מה שהתברר לאחר מכן כטענה שקרית חסרת שחר. מיד לאחר מכן נפתחה חקירה פלילית על ידי משטרת ישראל בעקבות טענה של יועץ התקשורת איל ארד כי הלוגו שמופיע על המסמך המדובר זויף. משטרת ישראל קבעה באופן חד משמעי כי הלוגו זויף, וכי מי שעומד על פי החשד מאחורי כתיבת המסמך הוא סא"ל בדימוס בועז הרפז, קצין מאגף המודיעין שפעל במשך עשרות שנים ביחידות מסווגות.
מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, החליט לבצע בדיקה מערכתית בעקבות ביקורת חריפה שהטילו הצדדים אחד על השני ובעקבות ממצאים שהתגלו במהלך החקירה המשטרתית. המבקר מותח קו ברור בין מחנה אשכנזי למחנה ברק ומתחיל לבחון את תפקודם בפרשה על בסיס שיחות, תמלולי שיחות, עדויות ופעולות חקירה מעמיקות. לינדנשטראוס ניהל את הבדיקה עד לפני חודש, אך מי שחתום עליה באופן סופי, הוא המבקר הנוכחי שפירא.
המבקר חושף מערכת יחסים עכורה מאוד שאותה ליבו אנשי הלשכות של שני הצדדים. תוך כדי כתיבת הדו"ח מותח המבקר ביקורת על התנהלותו של ברק ביחס אל אשכנזי כרמטכ"ל, במינויים של הקצונה הבכירה במטכ"ל ואף לא פוסח על התנהלות ראש המטה יוני קורן ויועץ התקשורת ברק סרי, שפעלו לא כמצופה כעובדי ציבור באירוע בו הגיע לידיהם חומר לכאורה מכפיש נגד דובר צה"ל לשעבר, תא"ל במיל' אבי בניהו. למרות זאת, בוחר המבקר להתמקד בהתנהלותו של אשכנזי בכל הקשור לקשריו עם הרפז ולאחריות הכוללת שלו לאיסוף חומרים מכפישים נגד שר הביטחון ואנשיו ובעוזרו האישי של הרמטכ"ל אל"מ ארז וינר שנמצא אחראי לאיסוף חומר מכפיש נגד ברק ואנשיו במסגרת מלחמת הלשכות. המבקר מתייחס לדמויות נוספות בפרשה, בהן האלוף גדי אייזנקוט שאחז במסמך הרפז ובניגוד לדעתו של אשכנזי הראה אותו לאחרים.
עוד עוסק המבקר בהתנהלותו של הרפז כקצין לשעבר במערך המבצעים המיוחדים של אגף המודיעין והקשר שניהל עם קצינים בכירים מכהנים תוך כדי חשיפה לחומרים מסווגים מאוד עד כדי אפשרות לפגיעה בביטחון המדינה. לאחר מכן מותח המבקר ביקורת על קצינים בכירים באמ"ן שלא התייחסו להנחיות מפורשות של ראשי אמ"ן מכהנים, האלוף במיל' אהרון זאבי פרקש והאלוף במיל' עמוס ידלין, שלא לשתף קצינים לשעבר במידע מסווג. המבקר גם בוחר למתוח ביקורת על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא עשה די כדי לעצור את ההתגוששות המכוערת בין אשכנזי לברק ולעסוק בהתנהלותה בפרשה של רונית אשכנזי, רעייתו של הרמטכ"ל לשעבר, על אף היותה לא מבוקרת. מבקר המדינה מעביר ביקורת ברורה על האישים שהוזכרו לעיל, אך לא מסייע באיתור האחראי לכתיבת מסמכי הרפז ומשאיר את "סירחון הפגר" במערכת הביטחון עליו דיבר הרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ. עם זאת, כאמור, על סמך הממצאים בחקירת הפרשה, ממליץ המבקר, כמו קודמו בתפקיד לינדנשטראוס, לפתוח בחקירה פלילית נגד המעורבים בפרשה.
הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי
המבקר מדגיש באריכות כי מסוף שנות התשעים התקיימו קשרים בין אשכנזי ובין הרפז, אשר החלו כקשרי עבודה, שהתקיימו ביניהם על רקע תפקידיהם הצבאיים. קשרי העבודה הללו התקיימו עד שהרפז סיים את שירותו כקצין אג"ם במחלקה מסווגת באמ"ן בסוף שנת 2002. הקשרים ביניהם נמשכו לסירוגין ובהיקף מצומצם יותר לאחר מכן. במסגרת קשרים אלה מסר אשכנזי באפריל 2005, לבקשתו של הרפז, עדות בוועדה פנימית שדנה בתנאי העסקה וכן חוות דעת בדצמבר 2006 בבדיקת נציב קבילות החיילים בעניינו של הרפז. הקשרים המצומצמים בין השניים נמשכו עד סוף שנת 2009 - ראשית שנת 2010, כולל התקופה בה כיהן אשכנזי כמנכ"ל משרד הביטחון, והתרחבו לאחר מועד זה על רקע מערכת היחסים בין ברק ואשכנזי, ולאחר שהרפז הציג בפני הרמטכ"ל דאז, כי בידו מידע בקשר להתנהלות השר ברק. הקשרים הללו התקיימו במישרין ובעקיפין על ידי אל"מ וינר והן על ידי רעייתו של אשכנזי, רונית. במסגרת הקשרים, שוחח אשכנזי עם הרפז על סוגיות שהיו במחלוקת בינו לבין ברק, כגון הליך מינוי הרמטכ"ל המיועד להחליפו, ומינוי מבקר חדש למערכת הביטחון בניגוד לדעתו. כמו כן, עלו בשיחות ביניהם נושאים הנוגעים לקצינים בצבא.
מממצאי הביקורת עולה, כי בתחילת פברואר 2010, לאחר שהרפז מסר לאשכנזי כי קיימת תוכנית של אנשים הקשורים לסביבת ברק לפגוע בו, וכי הדבר מעוגן גם בכתב, הפנה הרמטכ"ל לשעבר את הרפז אל אל"מ וינר. המבקר קובע כי מאותו מועד ועד תחילת אוגוסט 2010 שיתף אל"מ וינר פעולה באורח פעיל, שוטף ומשמעותי עם הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות שר הביטחון וסביבתו, כולל נגד ראש מטה לשכת השר יוני קורן. בנוסף לכך עולה מהממצאים כי עוזר הרמטכ"ל שיתף פעולה עם הרפז באיסוף מידע בעל אופי מכפיש שהרפז עצמו אסף על ברק וסביבתו.
משרד מבקר המדינה קובע כי לאשכנזי הייתה אחריות על פעילותו של אל"מ וינר גם אם לא היה מודע באופן מלא לכלל מאפייניה. עוד קובע המבקר כי אשכנזי נמנע מלהביא את מסמך הרפז לידיעת הגורמים המתאימים, הן בתוך צה"ל והן מחוצה לו כדי לברר את מהותו, ומשקיבל אשכנזי את המסמך ועסק בו, היה עליו לקיים הן מהבחינה האתית והן מהבחינה הפיקודית, בירור יסודי בעניינו של המסמך. בירור כזה יכול היה להיעשות על ידי הצגת המסמך לפרקליט הצבאי הראשי, ליועץ המשפטי לממשלה, לאלוף גלנט וקבלת תגובתו, הצגת המסמך לשר ברק ובמידת הצורך להציג אותו גם בפני ראש הממשלה, נוכח היות הצבא נתון למרות הממשלה.
משרד מבקר המדינה מעיר כי בכך שנמנע מלהביא את המסמך לבירור יסודי, תרם הרמטכ"ל דאז לכך שמהותו של המסמך לא בוררה בהקדם האפשרי. עוד מעיר המבקר לאשכנזי כי נכון היה מצדו לפנות ללא דיחוי לפרקליט הצבאי הראשי וליועץ המשפטי לממשלה ולעדכן אותם לאור פתיחת החקירה המשטרתית כי מסמך הרפז בידיו, ולא להשתהות בהודעה והעברת המסמך לחוקרים. עוד מדגיש המבקר בדו"ח, כי מערכת היחסים בין שר הביטחון לרמטכ"ל אינה סימטרית במהותה, שכן הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני הנבחר. עם זאת, כולם מחויבים בהתנהלות שתואמת את הנורמות החלות על כל אחד מהם במערכת הביטחון.
שר הביטחון אהוד ברק
משרד מבקר המדינה מעיר בדו"ח שפרסם כי במצב של מערכת יחסים עכורה כמו זו ששררה בין עוזריהם הקרובים של ברק ושל הרמטכ"ל, היה על השר ועל הרמטכ"ל להיות ערים לנזק הרב שנגרם, ולהביא להפסקת מצב זה. זאת, כדי למנוע פגיעה כה חמורה בשיתוף הפעולה בין שתי הלשכות, שהוא חיוני לתפקודה התקין של מערכת הביטחון כולה. לכן, היה ראוי כי השר והרמטכ"ל היו פועלים להרגעת הרוחות בקרב העוזרים הקרובים להם, עוד טרם התגלגל העניין לכדי שבר ביחסים. לאחר מכן מעיר המבקר לברק על סוגיית תהליך המינויים במטה הכללי. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שברק ראה באלוף גלנט מועמד בעתיד לתפקיד הרמטכ"ל, היה מקום שגלנט ימלא תפקיד מרכזי במטה הכללי אשר יעניק לו ניסיון וידע מהותיים לקראת ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל בעתיד. בפועל, גלנט נכלל בהמשך ברשימת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ומונה לתפקיד זה בלי שכיהן כסגן רמטכ"ל, ובלי שביצע תפקיד מרכזי במטה הכללי.
המבקר מציין מינוי נוסף שנשא אחריו ביקורת, שאירע באוקטובר 2008 כאשר סיים אלוף יוסף מישלב את תפקיד מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש). ברק ביקש בתחילה למנות לתפקיד זה את ראש המטה שלו דאז, תא"ל במיל' מייק הרצוג, ובהמשך ביקש למנות לתפקיד זה את המזכיר הצבאי שלו איתן דנגוט. אשכנזי ביקש למנות לתפקיד קצין אחר. בסופו של דבר, הסכימו השר והרמטכ"ל דאז על מספר מועמדים לתפקיד, ומתוכם אישר ברק לתפקיד את דנגוט, שעם מינויו בנובמבר 2009 הועלה לדרגת אלוף. גם במקרה זה התגלעה מחלוקת קשה בין ברק ובין אשכנזי שגרמה לכך שבמשך כשנה, באופן חריג ביותר, לא מונה מפקד למתפ"ש ואת התפקיד מילא ממלא מקום, האלוף במיל' עמוס גלעד, שנאלץ לשאת בכפל תפקידים, במקביל לתפקידו כראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון בתקופת מבצע "עופרת יצוקה" שהוגדרה כרגישה ביותר.
משרד המבקר מציין כי להתנהלות שהביאה לכך שרק לאחר כשנה מונה קצין לתפקיד מתפ"ש מן המניין, "לא היה מקום, והיא יצרה מצב בלתי סביר, שצריך וניתן היה למונעו". ביקורת נוספת כוונה לעבר ברק שהתכוון לקדם את תא"ל במיל' הרצוג לדרגת אלוף לפרק זמן קצר וזאת על רקע מכתב שמסר בספטמבר 2006 שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, לתא"ל במיל' הרצוג, שלפיו הוא יועלה לדרגת אלוף וימונה לתפקיד מתפ"ש. אשכנזי סבר שמדובר במינוי פיקטיבי שאין לעשותו. משרד המבקר מעיר לברק כי הדרך שבה ניסה למנות את הרצוג לתפקיד בדרגת אלוף, ועל אחת כמה וכמה לפרק זמן קצר (ושלאחריו יפרוש מצה"ל וישמש כאלוף במילואים) לא הייתה ראויה, גם נוכח טענת השר ברק שראה במכתבו של פרץ כהבטחה שלטונית.
מבקר המדינה מתייחס גם להודעת שר הביטחון שייחסה בטעות לדובר צה"ל דאז, תא"ל במיל' אבי בניהו, את פרסום הידיעה אודות הארכת כהונת הרמטכ"ל, תוך כדי שהוא טוען "כי היא יוצרה מבית מדרשו של תא"ל אבי בניהו", וקובע כי היא החריפה את המתח שהיה קיים ביחסים בין שני האישים. משרד המבקר טוען כי היה על ברק, כדרג המדיני הממונה, להימנע מלתקוף פומבית קצין בצבא, ולאחר מעשה, ראוי היה שימצא את הדרך לתקן את המעוות, ולסיים פרשה זו באופן שלא יעצים את המתיחות במערכת היחסים בין שני האישים ושתי הלשכות. עוד העיר המבקר לברק על כך שבדבריו על ההחלטה שלא להאריך את כהונתו של אשכנזי טען כי הדבר התקבל לאחר שיקול דעת מעמיק ובשל "עניינים אתיים, נורמטיביים ומקצועיים". המבקר טען כי לדברים אלו לא היה מקום להיאמר, בטח לפני שהסתיימה בדיקת פרשת מסמך הרפז.
גם בנושא הוראת הפיקוד עליון (הפ"ע) שגובשה לאחר עבודת מטה ארוכה של צה"ל ולאחר שהשר ברק חתם על ההפ"ע והיא פורסמה, עלתה מחלוקת ביחס לביטויים הנכללים בה בין ברק לאשכנזי, ובדיעבד התברר כי נושא זה היווה את אחד מסלעי המחלוקת הקשים ביניהם, שכן היא נוגעת לנושאים עקרוניים של כפיפות הרמטכ"ל וכפיפות הצבא לדרג המדיני. ברק טען כי חתם עליה בשגגה ולכן הנחה לבטלה. משרד מבקר המדינה מציין כי למרות טענותיהם הקשות של ברק וקורן, כי ביטויים מסוימים בהוראת המפקדה הכללית הם בניגוד לחוק יסוד: הצבא, מאז פרישתו של אשכנזי מתפקידו בפברואר 2011 ועד לסוף שנת 2011, לא נעשה דבר כדי לשנות את הפ"ע, ובפועל, רק בסוף שנת 2011 הותנעה מחדש הפעילות לעדכון הפ"ע, ובאמצע שנת 2012 חתם ברק על גרסתה העדכנית.
משרד מבקר המדינה מציין כי הן שר הביטחון והן הרמטכ"ל טענו כל אחד כי בבסיס התנהלותו של השני עמדה תוכנית פעולה אשר מסמך הרפז היה חלק ממנה או שיקף אותה. לדעת ברק, המסמך "הומצא בסביבת הרמטכ"ל דאז", כחלק מתוכנית רחבה יותר אשר נועדה להביא לכך שהרמטכ"ל דאז ימשיך לשנת כהונה חמישית, למנוע את בחירת גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ולפגוע בברק ובקורן. מנגד, לדעת אשכנזי, מאחורי המסמך עומד גורם מסביבת ברק, והמסמך שיקף תוכנית פעולה לפגוע ברמטכ"ל דאז, במעמדו ובתפקודו, ולגרום לו לסיים את תפקידו מוקדם מהמתוכנן.
המבקר טוען כי בביקורת לא נמצא שברק או אשכנזי התנהלו על בסיס תוכנית פעולה שמטרתה הייתה לפגוע בצד השני, כפי שכל אחד תיאר. בביקורת לא נמצא כי השר גיבש תוכנית פעולה לפגוע ברמטכ"ל לשעבר ולגרום לו לסיים את תפקידו לפני תום התקופה או לסיימו "חבוט וחבול" כטענת אשכנזי. בביקורת גם לא נמצא כי אשכנזי גיבש תוכנית פעולה אשר נועדה להביא לכך שימשיך לשנת כהונה חמישית, ולמנוע בצורה בלתי חוקית, או על ידי "פוטש" כטענתו של ברק, את בחירת גלנט לתפקיד הרמטכ"ל.
סא"ל בדימוס בועז הרפז
משרד מבקר המדינה מציין כבר בתחילת הדו"ח כי להרפז היה תפקיד משמעותי ביותר באיסוף מידע על התנהלות השר ברק וסביבתו ועל קורן ובייזום איסוף מידע בעל אופי מכפיש עליהם, באיסוף עצמו, בהעברתו, ובקשריו עם אל"מ וינר ועם אשכנזי. לטענת השניים האחרונים, הוא שיטה בהם.
הרפז איננו גורם מבוקר על ידי משרד מבקר המדינה, אך למרות זאת העביר ליועץ המשפטי לממשלה את כלל עדויותיו ומסמכים שמסר הרפז עצמו בבדיקה. כמו כן, במהלך הביקורת בפרשת הרפז עלה כי קיימים ליקויים ופרצות בתחומי השמירה על ביטחון מבצעים ואבטחת מידע במערכת הביטחון. נושאים אלה נבדקו באופן חלקי בלבד, אולם נוכח חשיבותם, מוצא משרד מבקר המדינה לנחוץ לשפוך אור על ליקויים אלה. בנושא הכנת המסמך, הדגיש המבקר כי על פי הודעת המשטרה, הרפז חשוד בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע וכי ממצאי חקירת המשטרה העלו כי יוצר המסמך ומחברו הוא הרפז, שעל פי החשד עשה שימוש בפרטי מידע שאותם אסף במשך חודשים בשיחות ובפגישות עם גורמים שונים, מתוך הצבא ומחוצה לו.
עוד מעלה משרד מבקר המדינה כי ממצאי שתי ועדות באמ"ן ודברים שמסרו מפקדים במערך מסווג באמ"ן בהווה ובעבר לנציגי משרד מבקר המדינה ממחישים כי המגעים המקצועיים שהם קיימו עם הרפז לאחר פרישתו מצה"ל נתפסו על ידיהם כלגיטימיים בהיותם מושתתים על בסיס נורמה מושרשת של שיתוף פורשי מערך מסווג באמ"ן. מבקר המדינה מעיר כי באי-בדיקת ההכשר הביטחוני של הרפז, טרם שיתופו בהתייעצויות לא רשמיות, היה משום חשש לסיכון מערך מסווג זה באמ"ן.
עוזר הרמטכ"ל לשעבר אל"מ ארז וינר
מבקר המדינה התמקד בחלקו הגדול של הדו"ח ב"שיתוף הפעולה" כהגדרתו בין אל"מ וינר ובין הרפז בקבלת מידע על מהלכים מתוכננים לכאורה של ברק או של קורן המכוונים נגד אשכנזי, על פי המידע שהביא הרפז ועל פי הפרשנות שנתן אל"מ וינר למהלכים. במסגרת זאת, העביר הרפז לידיו של אל"מ וינר גם את מסמך הרפז. בחלק משיחות הטלפון שהתקיימו בין הרפז לאל"מ וינר עלו גם נושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהרפז אסף נגד השר ברק וסביבתו. הרפז הוגדר על ידי המבקר כ"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה, אך לטענת המבקר, אל"מ וינר שיתף עמו פעולה, ובכך עודד אותו להמשיך ולפעול בדרך זו. עוד נטען בדו"ח כי אל"מ וינר קיבל מהרפז מידע והעביר לו מידע ביחס לאלוף גלנט וביחס לקצינים בכירים בצה"ל, וכן מידע הנוגע לאגף המודיעין, לרבות על מינויים צפויים של קצינים בכירים, בפרט במערך מסווג באמ"ן. אל"מ וינר חשף בפני הרפז לוחות זמנים, פעולות ומפגשים הנוגעים לפעילות של ראש הממשלה, השר ברק, בכירים במשרד הביטחון וקצינים בכירים בצה"ל. משרד מבקר המדינה מציין כי "מעשיו האמורים של אל"מ וינר התנהלו על פני תקופה של כחצי שנה, ואין מדובר בכשל נקודתי או בטעות חד-פעמית בשיקול הדעת".
אל"מ וינר ציין בפני משרד מבקר המדינה את הנסיבות המורכבות שבהן נאלץ לפעול באותה תקופה, תיאר את האווירה ששררה בין ברק ואשכנזי, ובין לשכותיהם כ"אווירה של מלחמה", ובראייתו, פעולותיו נעשו "במטרה למלא את תפקידו כעוזר הרמטכ"ל, להגן על הרמטכ"ל ועל יכולתו לפקד כראוי על צה"ל", כאשר "לשכת שר הביטחון פעלה לפגוע ברמטכ"ל ויכולתו לתפקד".
משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לאל"מ וינר על כך ששיתף פעולה עם הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות שר הביטחון, סביבתו וראש המטה שלו, בקשר שלהם עם צה"ל והרמטכ"ל דאז, וכן בנושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהרפז אסף נגד ברק וסביבתו. לדעת משרד מבקר המדינה, גם לאחר שבחן את התייחסותו של אל"מ וינר לטיוטת הדו"ח, התנהגותו הוגדרה כ"פסולה, ולא עלתה בקנה אחד עם חוק יסוד: צה"ל, ועם רוח צה"ל, והיא לא הלמה את היותו קצין בכיר בצה"ל ואת מעמדו כעוזר הרמטכ"ל".
משרד מבקר המדינה טוען כי פעילות זאת של אל"מ וינר, בין אם נעשתה בידיעת הרמטכ"ל או לא ובין אם נעשתה על רקע מערכת יחסים עכורה עם לשכת השר, "מהווה הבנה שגויה מצדו את גבולות המותר והאסור, והיא ראויה לבדיקה מקיפה ויסודית של המופקדים על כך בצה"ל". חשוב לציין, כי אשכנזי הוא שערך את ההיכרות בין הרפז לאל"מ וינר, והאחרון דאג להעביר חלק מהחומרים אותם קיבל מהרפז. עם זאת, הרמטכ"ל לשעבר הדגיש בשיחות עם אנשי המבקר, כי המדיניות שלו הייתה שלא לעסוק במידע מכפיש על ברק וסביבתו. בבדיקת ההקלטות של שיחות הטלפון בין הצדדים נמצא לכך סימוכין, אך המבקר העיר לאשכנזי על כך שידע על הקשר בין הרפז לאל"מ וינר ו"לא הפסיק פעילות זאת, וגילה נכונות להמשיך ולקבל את המידע האמור".
משרד מבקר המדינה מבהיר כי בכך נתן אשכנזי יד להמשך פעילות זו של אל"מ וינר. "הדבר חמור במיוחד", כותב המבקר, "נוכח העובדה שהשר ברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות. אי-הפסקת איסוף מידע זה, הנכונות לקבלו וקבלתו בפועל מהווים התנהגות בלתי ראויה, וזאת גם אם הרמטכ"ל דאז וסביבתו חשו במצוקה נוכח מערכת היחסים עם השר ברק וסביבתו ונוכח תפישתם על קיומה של תוכנית לכאורה לפגוע ברמטכ"ל".
ראש מטה לשכת שר הביטחון יוני קורן
דו"ח המבקר קובע כי מערכת היחסים העכורה בין קורן ובין עוזר הרמטכ"ל הגבירה והעצימה את המתחים והחשדנות בין הלשכות, הושפעה מהם, והקשתה על שיפור היחסים בין ברק לאשכנזי. לקורן ולאל"מ וינר טענות קשות האחד כנגד השני על היחסים ביניהם שהלכו והחריפו, עד שלא החליפו מילה ביניהם החל מינואר 2010.
משרד מבקר המדינה מציין כי לקורן ולאל"מ וינר תפקידים מרכזיים בכל הנוגע להתנהלות הלשכות שעליהן הם אחראים ולקשר שבין שתי הלשכות. מערכת היחסים בין שני בעלי התפקידים הללו השפיעו ישירות על מערכת היחסים שבין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל. השניים לא שוחחו ביניהם מאז ינואר 2010, דבר שהוסיף למתיחות שהייתה קיימת בין שתי הלשכות. מבקר המדינה בדק את פרסום הידיעה בתקשורת מינואר 2012 לפיה "ניסו מקורבי (השר ברק) לאסוף חומר על אנשי רא"ל במיל' אשכנזי...". בעקבות הפרסום התקבל מידע במשרד המבקר לפיו דובר מפלגת העבודה לשעבר, דניאל בורוביץ', התבקש לאסוף חומר מכפיש נגד דובר צה"ל דאז, תא"ל במיל' אבי בניהו. מבקר המדינה מצא כי בורוביץ' פנה מיזמתו לקורן לראשונה עם מידע מכפיש בנוגע לבניהו, ולאחר מכן הציג את המידע לקורן וליועץ התקשורת של השר, ברק סרי.
סרי וקורן לא העבירו את המידע לגורמי הבירור המתאימים, לשם טיפול בעניין, וסרי אף תיווך תחת זאת בין בורוביץ' לעיתונאי כדי שימסור לאחרון את המידע האמור. משרד מבקר המדינה מדגיש כי התנהגותם של סרי וקורן כעובדי ציבור בדרג גבוה בלשכת שר הביטחון, הייתה בלתי ראויה, וכי לא היה מקום לתת יד, אפילו במשתמע, לאיסוף מידע מכפיש על קצין בכיר בצה"ל. משרד מבקר המדינה מוסיף ומעיר לסרי על שנתן יד בנסיבות שתוארו להעברת המידע המכפיש כאמור לתקשורת. כמו כן, משרד מבקר המדינה מציין כי לא נמצאה בביקורת כל מעורבות של ברק באירוע זה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
מבקר המדינה מעיר גם לראש הממשלה כי נוכח מודעותו למערכת היחסים העכורה בין ברק לאשכנזי, ונוכח החשש לפגיעה בתפקודה התקין של מערכת הביטחון, והפגיעה האפשרית של מערכת היחסים הקשה הזאת באמון הציבור במערכת הביטחון, ראוי היה כי הוא ילבן עם שני האישים כבר באפריל ובמאי 2010 את טיב היחסים ביניהם ואת טענותיהם.
לדברי המבקר, ככל שהלך המשבר והחריף, תוך שעניין זה תפס גם ממד ציבורי רחב בתקשורת, מצופה היה מראש הממשלה להתערב במשבר לפתרונו ללא שיהוי נוסף, בייחוד נוכח האתגרים הביטחוניים שעמדו ועדיין עומדים לפתחה של מדינת ישראל.
יועץ התקשורת של שר הביטחון ברק סרי
יועץ התקשורת של ברק, ברק סרי, מונה לתפקיד באוגוסט 2009. מחומר שהגיע לידי מבקר המדינה, ומשיחות שניהלו נציגי משרד המבקר עם אישים רבים, עולה כי גם בין סרי לבניהו שררו חשדנות, אי-אמון ואף איבה, וכבר בתחילת 2010 חדלו הצדדים לשוחח זה עם זה. מערכת היחסים ביניהם הוגדרה על ידי המבקר כ"גרועה ביותר". עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי הריב בין בניהו לסרי החל על רקע פרסום תמונת אשכנזי, כשהוא נראה רדום, לצד שר הביטחון שנראה ערני.
לדעת משרד מבקר המדינה, מערכת היחסים בין עוזריהם הקרובים של ברק ואשכנזי שיקפה במידה רבה את האווירה הקשה שבה התנהלה מערכת יחסי הגומלין שבין שני האישים - אווירה שתוארה על ידי אל"מ וינר כ"אווירת מלחמה". העוזרים פעלו אמנם בראייתם במטרה לשרת את הממונים עליהם, אך בפועל הם העמיקו בהתנהגותם את השבר במערכת היחסים בין השר לרמטכ"ל, גררו אותם לעימותים, והעמיקו את חוסר האמון ביניהם ואת החשדנות ההדדית.
דובר צה"ל לשעבר תא"ל במיל' אבי בניהו
מבקר המדינה שב ומדגיש כי בניהו לא היה מודע לקיומו של מסמך הרפז. עוד קובע המבקר, כי לדובר צה"ל לשעבר לא היה קשר לפרסום המסמך בכלי התקשורת. בפגישותיו עם נציגי משרד מבקר המדינה אמר בניהו כי לא ידע על מסמך הרפז, אלא רק סמוך לפרסומו בתקשורת.
אלוף פיקוד דרום לשעבר יואב גלנט
ב-22 באוגוסט 2010 הודיע ברק כי ימליץ בפני הממשלה למנות את אלוף גלנט למחליפו של אשכנזי, וב-5 בספטמבר אישרה הממשלה את מינויו של גלנט לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. בעקבות החלטת הממשלה על מינויו כרמטכ"ל, סיים גלנט באוקטובר 2010 את תפקידו כאלוף פיקוד הדרום, והחל בהכנות לתפקיד הרמטכ"ל. בתקופה שבה עשה גלנט הכנות לתפקידו החדש מונה אלוף יאיר נווה לסגן הרמטכ"ל, והוכרז על ידי לשכת השר ברק המינוי המתוכנן של דובר צה"ל. משרד מבקר המדינה העיר לברק כי בכך התעלם מהרמטכ"ל המכהן באותה עת, אשכנזי, שהיה הרשות הממנה בתהליך המינוי לתפקידים בדרגת אלוף, ובכלל זה גם לתפקיד סגן הרמטכ"ל, למרות העובדה כי הוא אמור לשרת תקופה ארוכה תחת פיקודו. בנוסף לזאת, אומר מבקר המדינה כי ברק וגלנט כרמטכ"ל המיועד נהגו שלא על פי המסד הנורמטיבי כאשר הודיעו פומבית על מינויו המתוכנן של אל"מ במיל' ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל, תוך התעלמות מהרמטכ"ל המכהן.
מבקר המדינה בחר לציין כי לפי נתונים של מחלקת הסגל באכ"א, מיוני 2010 ועד לסיום תפקידו של אשכנזי ב-14 בפברואר 2011, הוא מינה 170 קצינים לתפקידים בתקני אל"מ ותא"ל לעונת האיוש 2011. ברק לא אישר עד לסיום כהונתו של הרמטכ"ל היוצא 157 מתוך 170 המינויים האמורים (כ-90% מהם). משרד מבקר המדינה מבהיר כי ברק נקט צעד חריג ולא שגרתי בכך שבאופן גורף לא אישר את המינויים לתפקידים בתקן אל"מ ותא"ל לעונת האיוש 2011, שסיכם אשכנזי, מיוני 2010 ועד לסיום תפקידו בפברואר 2011, קרי במשך שמונה חודשים. לדעת משרד מבקר המדינה, עצירת תהליך המינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל למשך תקופה ארוכה פגעה בקצינים עצמם, ביכולת של צה"ל לתפקד באופן תקין ואף העצימה את המתח בין הלשכות.
אלוף גדי אייזנקוט
הביקורת בסביבה הקרובה של שר הביטחון כלפי האלוף גדי אייזנקוט, שנבחר לאחרונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, היתה קשורה לעובדה כי ידע על מסמך הרפז ולא פנה אל השר או אל הגורמים הממונים בנושא, והסתפק בבקשה מאשכנזי שיפנה בנושא לגורמים בכירים.
מבקר המדינה מדגיש את פנייתו של אייזנקוט לאשכנזי ולעוזרו בנוגע לכך שיש להביא את המסמך ותוכנו לידיעת ברק או משרד מבקר המדינה. אייזנקוט סיפר לנציגי משרד מבקר המדינה כי מאוחר יותר הוא הציע לרמטכ"ל להעביר את המסמך לראש הממשלה, ולברק, ולהביאו לידיעת מבקר המדינה דאז. לטענתו של אייזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר השיב לו כי לדעתו מישהו מסביבת ברק כתב את המסמך, ולפיכך אין טעם להעביר את המסמך לשר. בתגובה הציע אלוף אייזנקוט להעביר את המסמך למבקר המדינה דאז, והרמטכ"ל השיב לו, כי הוא יחשוב על כך.
עם זאת, קובע המבקר כי האלוף אייזנקוט פעל, בכך ששיתף אנשים נוספים במסמך, בניגוד להנחיה של הרמטכ"ל, שלפיה מסמך הרפז הוא לעיניו בלבד "ושלא יעשה איתו כלום". בכך, הביא אייזנקוט להרחבת מעגל השותפים למסמך, ותרם לכך שלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, שלפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל.
רעייתו של הרמטכ"ל לשעבר רונית אשכנזי
שמה של רונית אשכנזי, רעייתו של הרמטכ"ל לשעבר, הועלה בסיקור הפרשה כמי שעמדה בקשר ישיר עם הרפז. מבקר המדינה מייחד תיאור למעורבותה, אך מדגיש כי היא איננה עומדת לביקורת של מבקר המדינה, אך לדברים שמסרה יש חשיבות להבנת התמונה הכוללת. לפי דו"ח של המשטרה מ-22 באוגוסט 2010, התנהלו בין הטלפון הנייד של רונית אשכנזי לבין הטלפון הנייד שבשימוש הרפז 984 התקשרויות בתקופה שבין 1 באפריל 2010 ל-14 באוגוסט 2010. בדו"ח נכתב כי רובן של ההתקשרויות היו מסרונים, וכי "הקשר החזק ביותר של מנויה זו הוא עם מנוי המשמש את בועז הרפז".
אשכנזי מסרה עדות במשטרה ב-17 באוגוסט 2010, ובין השאר התבקשה לספר על היכרותה עם הרפז. היא העידה כי היא מכירה אותו כמה שנים והקשר הוא ידידותי. אשכנזי, שחברה בקרן "אמץ לוחם", הוסיפה שהוא "גם הביא לי תורמים וקישר אותי לנכס בירושלים, שלא יצא מזה כלום". אשכנזי ציינה כי "השיחות עם בועז הן כלליות ולפעמים רכילות גם על מה שקורה בין השר לרמטכ"ל, כמו למשל שהשר לא מאשר מינויים.. הוא לא ידיד נפש שלי ולא פתחתי את ליבי בפניו. הוא סיפר לי על רכילויות ששמע על היחסים בין אהוד (ברק א.ב) לגבי, אבל אני לא זוכרת מה". אשכנזי נשאלה אם ביקשה את עזרתו של הרפז בנוגע לבעלה, והכחישה זאת.
בתשובה לשאלת נציגי משרד מבקר האם הפנתה את הרפז לאנשים כדי לקבל מהם מידע ענתה אשכנזי: "אני מבינה היום שהוא עבד עלי, יכול להיות, אני לא יודעת, אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני באמת לא יודעת מה לחשוב. אני לא טיפוס של נוקמת, מעולם לא חיפשתי חומר על מישהו. אני לא אוהבת דבר כזה... אולי נגררתי, אבל אני אשלח מישהו לאסוף חומר על מישהו?! זה לא אני. זה פשוט לא היה ולא נברא". המבקר מציין כי אשכנזי לא הייתה מודעת לקיומו של מסמך הרפז קודם לפרסומו. היא עברה בדיקת פוליגרף במשטרה ונמצאה דוברת אמת כאשר הכחישה כי "היא או מישהו בשליחותה כתב את מסמך הרפז", וכן כשהכחישה כי "היה לה עיסוק של ממש במסמך זה עד לפרסומו". כמו כן, היא תיארה את שיחותיה עם הרפז כ"שיחות רכילות לא ראויות".