שבעה חודשים אחרי שדרום אפריקה הפכה למדינה הראשונה שהחליטה רשמית על סימון מיוחד למוצרים מההתנחלויות, יישומה הממשי של התקנה מתעכב והיא עשויה לרדת מסדר היום - כך מעריכים במשרד החוץ בירושלים. לוואלה! חדשות נודע כי בשבוע שעבר נפגשו בכירי הקהילה היהודית בדרום אפריקה עם שר התעשייה הדרום אפריקאי, רוב דייויס, אשר החליט על קיום התקנה, לדיון נוסף ביישומה. במהלך הפגישה הבהיר דייויס לנציגים כי בשלב זה, יישום התקנה נדחה, לפחות עד סוף ינואר, אז תחזור המערכת הפוליטית המקומית מפגרת בחירות - ובכל מקרה הסכים לבחון שינויים דרמטיים באופן הסימון המיועד.
דרום אפריקה אישרה: מוצרי ההתנחלויות יסומנו
הלחץ עזר? נדחה סימון מוצרי ההתנחלויות בדרום אפריקה
גורמים שהשתתפו בפגישה אף הטילו ספק בכוונתו של דייויס להמשיך בביצוע התקנה ולהביאה לשולחן הממשלה. "לאור הפעילות הענפה של הקהילה היהודית וידידי ישראל הנוצרים, ההחלטה נדחתה בשלב זה. יש בממשלת דרום אפריקה חשיבה מחודשת על סימון המוצרים, ומנסים להבין איך עוסקים בדבר הזה מבלי שזה יפגע בקהילות המקומיות, הסכמי הסחר ומערכות היחסים עם ישראל", אמר לוואלה! חדשות גורם בכיר במשרד החוץ והדגיש כי "כלל לא מחויב שההחלטה תגיע לכדי דיון נוסף בממשלה".
במאי האחרון הודיע שר התעשייה דייויס כי "אסור שצרכנים בדרום אפריקה יוטעו להאמין שתוצרת שיצאה מהשטחים הפלסטיניים הכבושים - מקורה בישראל" ובכך הייתה דרום אפריקה למדינה הראשונה המחייבת סימון מוצרים. לפי ההחלטה, אותה יזמו הוועדות העממיות בגדה בשיתוף ארגונים פרו פלסטיניים דרום אפריקאים, מוצרים שיגיעו ממפעלים שבתוך הקו הירוק יסומנו בתווית "תוצרת ישראל".
מנגד, מוצרים מההתנחלויות או מוצרים ממפעלים פלסטיניים יסומנו בתווית "תוצרת השטחים הפלסטינים הכבושים". ההחלטה התקבלה בזעם בישראל: במשרד החוץ כינו אותה "גזענית במהותה", וסמנכ"ל אפריקה במשרד, אבי גרנות, זימן את השגריר המקומי לשיחת נזיפה. עם זאת, בהנהלת המשרד העריכו כי מדובר בהחלטה המונעת משיקולים פוליטיים פנימיים, ולכן הוחלט שלא להפוך את האירוע למשבר מדיני חריף בין ישראל ודרום אפריקה, ולהשאיר את המאבק בהחלטה לבעלי העניין המקומיים - הקהילה היהודית בדרום אפריקה, נוצרים ידידי ישראל ואנשי וגופי מקצוע העוסקים בסחר חופשי. אלה מנהלים בחודשים האחרונים מגעים קדחתניים בניסיון להביא לריכוך ושינוי ההחלטה, תוך תיאום ועדכון שגרירות ישראל בפרטוריה, ובליווי השגריר דב שגב שטיינברג.
"יש הבנה בדרום אפריקה שאין לצעד הזה ערך"
באוגוסט האחרון אישררה הממשלה את התקנה, שהייתה אמורה להיכנס לתוקפה באוקטובר, אך כפי שדווח בוואלה! חדשות, בסוף ספטמבר הצליח הלובי היהודי-נוצרי להקפיא את יישומה בעקבות התערבותה של ועדה פרלמנטרית המפקחת על משרד התעשייה והמסחר, שהורתה על הליך התייעצות נוסף בנושא. בעקבות כך, בשבוע שעבר נפגשו הפעילים עם דייויס, והעלו בפניו את ספקותיהם לגבי הבסיס הלגיטימי של סימון המוצרים מבחינת סטנדרטים בינלאומיים וחברות בארגון הסחר העולמי. "ההתרשמות בפגישה הייתה שישנם יותר סימני שאלה מהחלטות או התקדמות ממשית בנושא אפשר למצוא דרך לרדת מהעץ, אפילו באופן חלקי, על ידי שיטות שונות של סימון מוצרים לפי מקום ייצור או מיקוד ולא סימון כללי על כל המוצרים המיוצרים בהתנחלויות", סיפר גורם בכיר במשרד החוץ. "יש הבנה בדרום אפריקה שאין לצעד הזה ערך, הוא הפך להיות נושא מעיק על ציבורים רבים בדרום אפריקה עצמה ולא בטוח שיש בו הישג פוליטי. הקהילה היהודית מקווה שיתברר שאין במהלך ערך מבחינת הפלסטינים והוא סתם צעד מיותר שיתמסמס מעצמו".
במשרד החוץ מעריכים כי למרות הביקורת החריפה שמשמיעה דרום אפריקה על ישראל בנושא הפלסטיני, בבירה פרטוריה מעדיפים להימנע מנקודות חיכוך מיותרות ורואים חשיבות גדולה ביחסים עם ישראל, כפי שמשתקף מנתוני הסחר בין המדינות שצמחו מ-258 מיליון דולר ב-2010 ל-266 מיליון דולר ב-2011. הגורם הדגיש כי המאבק טרם הסתיים סופית, "אבל עצם העובדה שהחלטה שהייתה צריכה להיות מיושמת כבר לפי חודשיים עדיין מעוכבת ותבוא לדיון חדש בממשלה מלמדת שיש חשיבה מחודשת על הנושא".
דרום אפריקה הייתה המדינה הראשונה בעולם שהחליטה על סימון מוצרים מההתנחלויות, ונחשבת למי שהעניקה רוח גבית ליוזמות דומות באיחוד האירופי, שמקודמות היום בהובלת דנמרק וביתר שאת מאז הביקורת הבינלאומית על הבנייה הישראלית בהתנחלויות. במשרד החוץ שואבים עידוד מהעיכוב הביורוקרטי והפוליטי בדרום אפריקה, ומקווים שקשיים דומים יוערמו על מי שמבקש לקדם יוזמות אירופיות דומות. "קל להודיע על סימון ולגרוף רווח פוליטי, אבל הביצוע בפועל קשה יותר. אם דרום אפריקה לא מצליחה, אז קל וחומר האיחוד האירופי על 27 מדינותיו. כשיש רצון פוליטי חזק, אפשר לכופף ולשנות כללים, אך ללא רצון פוליטי האופק מצטמצם".