יום זכויות האדם צוין בעולם בשבוע שעבר והבוקר מפרסמת האגודה לזכויות האזרח את הדו"ח השנתי על מצב זכויות האדם בישראל. מהדו"ח עולה כי כוונות טובות אולי יש בחלק מהמקרים, אך בפועל מצב זכויות האדם בישראל אינו מזהיר. בבחינת תחום חופש הביטוי עולה כי זה צומצם השנה. בשתי הערים המרכזיות בישראל, תל אביב וירושלים, נקבעו השנה נהלים חדשים המגבילים באופן משמעותי את חופש המחאה, באמצעות הדרישה להשיג אישורים מראש עבור הצבת אוהלים ועבור פעילויות נוספות לביטוי או מחאה במרחב הציבורי. לראשונה השנה, מפגינים זומנו לשיחות תשאול בלתי חוקיות במשטרה, בהן נחקרו על תכניותיהם למחאות בעתיד. השנה נתקלו מפגינים ישראלים לראשונה ברכב ה"רקון" ששימש את המשטרה לאיסוף מודיעין על מפגינים.
מבחינת הזכות לדיור עולה כי האקט הנואש שביצע משה סילמן שהצית עצמו בעת הפגנה לפני חמישה חודשים העלה למודעות את מצבו הקשה של הדיור הציבורי בישראל המתבטא בתורי המתנה ארוכים. המלצות ועדת טרכטנברג, שאומצו השנה על ידי הממשלה, כללו העדפת סיוע כספי לזכאים לצורך שכירת דירה בשוק הפרטי, שאינו מפוקח. אלא שהסכום שהקצתה הממשלה לתוספת הסיוע הכספי לשכירת דירה, עד 3,000 שקל, אין בו כדי לענות על מחירי הדיור הריאליים.
עוד בתחום הדיור הוגשה השנה הצעת חוק שנועדה להבטיח הקצאה של 5% מכלל הדירות שייבנו בכל פרויקט על קרקעות מדינה, לטובת דיור ציבורי. זאת במטרה להבטיח הגדלת מאגר דירות דיור הציבורי תוך שילובו במגוון שכונות מבלי ליצור "גטאות" של עוני. ההצעה הוגשה על ידי 32 ח"כים ממגוון סיעות ואף זכתה לתמיכת שר השיכון אטיאס. ביולי החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה כי הממשלה לא תתמוך בהצעת החוק. ערעור שהגיש השר אטיאס טרם נדון. בנוסף, לאחר שנים של הקפאה, בוטל השנה סעיף זכויות רכישה בחוק הדיור הציבורי המאפשר לדיירים לרכוש את הדירות בהן מתגוררים. זאת בטענה כי מכירות אלו הקטינו את מלאי הדירות. טענה זו מתעלמת מהעובדה שבמשרד השיכון הצטברו סכומים נאים ממכירת אותן דירות במהלך השנים, וכי אלו נועדו להגדלת מלאי הדיור הציבורי. בפועל, לא נעשה בהם שימוש.
גם נושא בסיסי כמו הזכות למים, אינה בסיסית דיה בישראל ומדיניות הממשלה נוהגת במים כבמוצר צריכה. כך ברפורמה במשק המים מ- 2012 נקבע כי מחירי המים ישקפו את עלות אספקתם, וכי הסבסוד הממשלתי יבוטל. כתוצאה מכך עלו תעריפי המים בעשרות אחוזים. למרות זאת, לא נקבעו כל הנחות או מנגנונים להפחתת חובות למעוטי יכולת. פעמים רבות, תאגידי המים מנתקים את מי שלא עמדו בתשלומים, מבלי להתחשב במצבים סוציאליים חריגים. למעשה, רשת הביטחון שהעניקה המדינה לתושבים באספקת המים בוטלה כליל.
הזכות לפרטיות הוטלה השנה גם היא בספק. בסוף השנה אישרה הכנסת להתחיל בפיילוט המאגר הביומטרי, לאחר הכנסת שינויים בעקבות עתירה לבג"ץ. המאגר יכלול טביעות אצבע ותמונת פנים דיגיטלית של כל תושבי ישראל, ואין לו אח ורע בעולם. לטענת האגודה מדובר בסכנה גדולה לפרטיות ולשלום הציבור, בין אם כתוצאה מדליפת המידע ובין אם בשל ניצולו לרעה על ידי הרשויות. אף שבאופן רשמי תוכנן המאגר כדי להבטיח את אמינות מערך ההנפקה של תעודות הזהות, המשטרה כבר הבטיחה לעצמה זכות שימוש במידע הביומטרי.
הצעות חוק דרקוניות הנוגעות למבקשי מקלט
גם נתוני הכרטיס החכם בתחבורה הציבורית חשופים לחפצים בכך. הכרטיס, הכולל מידע אישי רב, משמש גם למעקב שיטתי אחר הנוסעים מכיוון שהוא מתעד כל עלייה לאוטובוס. המידע האישי נשמר במאגרים, מבלי שתובטח זכות הנוסעים לשמירה על פרטיותם. בתחילת 2012 מתחה הכנסת ביקורת חריפה על התנהלות משרד התחבורה ודרשה לבצע שינויים של מצב זה, אולם היום מיליוני נוסעים מחזיקים בכרטיס החכם שתוכנן ויוצר מבלי להביא בחשבון שיקולי פרטיות.
שנת 2012 היוותה שנת שיא במקרי ההסתה האלימות כלפי מבקשי מקלט. השנה, נזרקו בקבוקי תבערה על בתים ועל גן ילדים של מבקשי מקלט, דירות בירושלים הוצתו, שלושה מבקשי מקלט בתל אביב נדקרו והפגנה נגדם הפכה למפגן אלימות שכלל ניפוץ שמשות, תקיפה וביזה. אישי ציבור ובכירים בממשלה שבו והכריזו כי מבקשי המקלט הם פושעים, מפיצי מחלות, איום דמוגרפי ואיום ביטחוני. אחת מנקודות השיא היו הודעותיו של שר הפנים אלי ישי, בדבר כוונתו להורות על מעצר מבקשי מקלט, זאת ללא אישור ותמיכת אף משרד ממשלתי בנושא.
עוד נכנסו לתוקף הצעות חוק דרקוניות כלפי מבקשי מקלט. השנה הוחל ביישום חוק ההסתננות לפיו ניתן לעצור אדם שהסתנן לישראל לתקופה של לפחות 3 שנים ללא משפט. החוק אינו מבחין בין נתיני מדינות שניתן לגרש חזרה לארצם וכאלו שלא בהם אזרחי סודאן ואריתריאה. נכון לתחילת אוקטובר 2012, הוחזקו במחנות הכליאה כ- 2000 נשים, גברים וילדים. עוד מאפשר החוק מעצר מנהלי ללא הגבלת זמן של מבקשי מקלט שנעצרו בחשד לעברה כלשהי ולא נמצאו נגדם די ראיות לצורך העמדה לדין.