מקורות אמריקנים ואירופאים מעריכים כי בחודש הבא יפתחו מגעים ישירים בין ארצות הברית לאירן, בניסיון ליישב את משבר הגרעין האירני ולקדם הידברות רחבה יותר בין שתי המדינות. מה שחשוב במיוחד הוא כי וושינגטון נוטה שלא להתחשב עוד בעמדות ישראל, ולא לתאם עמה מראש את עמדותיה. לכל היותר, בכוונת הממשל לדווח וליידע את ממשלת ישראל על צעדיה בנושא האירני.
אם אכן ייפתח משא-ומתן שכזה, הרי שהוא יתקיים במקביל לדיונים של אירן עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ולדיונים שמקיימת אירן מול קבוצת שש המעצמות (גרמניה וחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון). דיונים אלה עוסקים אף הם במאמצים להשיג את שיתוף הפעולה של אירן, ולהבטיח שתכנית הגרעין שלה נועדה אך ורק למטרות אזרחיות - ולא לייצור נשק גרעיני, כפי שחושדים בה.
על פי מקורות בארה"ב ובאירופה, בכוונת הנשיא ברק אובמה להבהיר לאירנים כי הוא יהיה מוכן לגשת למשא-ומתן קדחתני, תכליתי ומוגבל בזמן, שיימשך לכל היותר ארבעה עד חמישה חודשים, מבלי שיאפשר לטהרן "למשוך זמן" ולקדם את תכנית הגרעין שלה בחסות הדו-שיח. לפי אותם מקורות, הכוונה היא לתאם ולסנכרן בין "השעון הדיפלומטי" ל"שעון הטכנולוגי". לפי הערכות קהילות המודיעין של ישראל, של ארצות הברית ושל מדינות המערב, הרי שעד אביב 2013 - בהנחה שקצב העשרת האורנים ימשך במתכונתו הנוכחית - יהיו בידי אירן כ-230 קילוגרמים של אורניום מועשר בדרגה העשרה של 20%. כמות זו מספקת לייצור חומר בקיע עבור פצצה אחת, אם תעבור העשרה נוספת לרמה של 93%. במילים אחרות, על המשא ומתן להסתיים בחיוב לפני שיהיה לאירן את אותה הכמות והיכולת לייצר את פצצת הגרעין הראשונה שלה.
בכוונת הממשל להציע לאירן הפסקה של העשרת האורניום לרמה של 20%, כולל הפסקת הפעילות באתר להעשרת האורניום בפורדו, ליד קום. הממשל ידרוש לאפשר לפקחי סבא"א גישה ופיקוח על כל האתרים הגרעיניים במדינה, בהם הבסיס הצבאי בפרצ'ין, שבו חושדים שאירן עשתה ניסוי בשרשרת הפיצוץ הגרעיני (טהרן מסרבת שפקחי סבא"א יבקרו במקום). כמו כן אירן תידרש לתת הסברים מספקים לכל הנושאים השנויים-במחלוקת הקשורים להיבטים הצבאיים של התכנית הגרעינית שלה, כולל מידע על פיתוח, על עבודות ועל ניסויים שבוצעו בעבר.
בתמורה, יציע הממשל האמריקני לאירן סיוע טכנולוגי מהמערב שישמש אותה לפיתוח תכנית גרעין למטרות אזרחיות (ובכלל זה אורניום מועשר ברמה של 20% להפעלת כור המחקר הקטן בטהרן, שמייצר איזוטופים לרפואה). סיוע נוסף יתבטא בצמצום הדרגתי של הסנקציות הכלכליות הבינלאומיות שהטילה על אירן מועצת הביטחון של האו"ם, לצד צמצום של העיצומים החד-צדדיים שמטילות מדינות המערב וארצות הברית. הסנקציות יוסרו בהדרגה בהתאם למידת שיתוף הפעולה של אירן ומילוי התחייבויותיה לצמצם את תכנית הגרעין שלה, אך ראוי להדגיש שלא מדובר בביטול מלא של כל הסנקציות. כמו כן, יציע הממשל לאירן הטבות סחר שונות, ופתיחת דו-שיח אסטרטגי מקיף יותר בנושאים אזוריים, בהם בנוגע לעירק ולאפגניסטן.
המגמה שלא לתאם מראש את המהלכים עם ישראל אינה "נקמה"
לאחרונה השמיעו פרשנים אירנים, ואף מקורבים למנהיג העליון עלי חמינאי, רמזים לפיהם גם בצמרת הבכירה ביותר באירן גוברת ההכרה כי יש להיכנס למשא-ומתן עם ארצות הברית כדי להביא להסרת הסנקציות, הפוגעות פגיעה קשה בכלכלה המקומית. בחודש מאי צפויות להתקיים בחירות לנשיאות, והנשיא המכהן, מחמוד אחמדינג'ד, מנוע על פי החוקה לרוץ לתקופת כהונה שלישית. לפי המקורות האירופים והאמריקנים, אם המשא-ומתן לא יבשיל לכדי הסכם שיצמצם את הסכנה כי לאירן יהיה נשק גרעיני, יגברו הסיכויים שהממשל יפעל באמצעים צבאיים כדי שלאירן לא יהיה נשק גרעיני.
אותם מקורות הוסיפו כי המגמה שלא לתאם מראש את המהלכים עם ישראל אינה בבחינת "נקמה" על תמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, מיט רומני, וגם אינה מבטאת את הכעס בוושינגטון על הודעת ישראל כי תבנה באזור E1, בין ירושלים למעלה אדומים, אלא מהווה ביטוי למדיניות שמבוססת על "אינטרסים לאומיים אמריקניים".
המקורות הדגישו גם כי אין לממשל כל כוונה "להעניש" את ישראל, והבהירו כי יימשכו הקשרים ההדוקים בין שתי המדינות בתחומי שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני. לדבריהם, כעת התחלפו היוצרות: הנשיא אובמה נבחר לתקופת כהונה נוספת, ואילו ראש הממשלה נתניהו נתון בעיצומה של מערכת בחירות, והוא זה שחושש עתה מפני מהלכים שעלולים להפתיעו. לאחר נצחונו של הנשיא אובמה בבחירות, אין עוד חשש בארצות הברית שישראל תצא במפתיע לבדה לפעולה צבאית נגד אירן (סיכוי שלא נחשב גבוה עוד קודם לכן, אך היה חשש מפניו) ותזיק לאינטרסים אמריקניים.