נסיכי הליכוד בחוץ: "פגיעה באיכות הרשימה"

לפני קדנציה יחידה הם נקראו אל הדגל כ"נסיכי הליכוד". בני בגין הגיע חזרה לשורות המפלגה לאחר לחצים מראש האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו, שביקש למשוך אל הליכוד סמן ימני אידיאולוגי מובהק. דן מרידור הודיע על חזרה לחיים הפוליטיים לקראת הבחירות הקודמות, וסומן כמוקד הליברלי במפלגת הימין. לעומתם, מיכאל איתן לא עזב את הכנסת מאז נבחר אליה לראשונה בשנת 1984 ונחשב לסמן היוני בליכוד.

הלילה (שלישי) החליטו חברי המפלגה להדיח את שלושתם מלייצג את הליכוד בכנסת הבאה. "שמונה פעמים רצופות קיבלתי את תוצאות הבחירות המוקדמות, כשנבחרתי לייצג את הליכוד", אמר בעקבות התוצאות השר מיכאל איתן. "הפעם חברי הליכוד החליטו אחרת, ואני מקבל את החלטתם".

בכירי הליכוד התייחסו לסוגיה גם הם. "העובדה שהשרים בגין, מרידור ואיתן לא ברשימה היא מאוד מצערת בעיניי. זה פשוט פוגע באיכות הרשימה לכנסת. אני חושבת שזה חבל מאוד", אמרה השרה לימור לבנת לוואלה! חדשות, "נבחרה רשימה, אנשים טובים, אבל יש כאן שלושה שרים איכותיים, ליכודניקים אמיתיים". משה יעלון, שנבחר למקום השמיני, ציין כי הוא "הצטער לשמוע שידידיי מרידור ובגין מחוץ לרשימה. אבל זה מה שהמתפקדים רצו".

אולם האם הם יחזרו בדלת האחורית? ראש הממשלה בנימין נתניהו רמז לכך בעת נאומו, כאשר שיבח את מרידור ובגין, הזכיר כי גדלו יחדיו בירושלים וציין: "אני רוצה אתכם לידי".

שלושתם מונו לשרים בממשלה האחרונה כאחראים על משרדים שוליים שהוקמו במיוחד בשבילם, או על נושאים נקודתיים שהוקצו להם. פעילותם בקדנציה האחרונה התרכזה בנושאים שאינם קורצים ללב ההמונים המתפקדים בליכוד: בגין ומרידור הביעו התנגדות להצעות חוק הפוגעות בזכויות מיעוטים, בחופש העיתונות והביטוי ובהטלת הגבלות על ארגוני זכויות אדם.

בגין, שמונה לשר ללא תיק, עמד לצדו של נתניהו גם כשהתנגד להכרזתו בנאום בר אילן שבו הכריז ראש הממשלה על מוכנותו העקרונית להכיר ברעיון שתי מדינות לשני עמים, תמך בהקפאת הבנייה בהתנחלויות, נלחם בצורה חריפה נגד חוקים להגבלת כוחו של בית משפט עליון והוביל את הסכם הפשרה עם אנשי מגרון. בתחילה הודיע כי לא יתמודד בפריימריז, אולם לאחר לחץ כבר מצד נתניהו והבטחה כי יסייע לו בבחירות, החליט בגין להתמודד.

איתן מונה בתחילת הקדנציה לשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור, והתבלט בפעילות למען שקיפות והנגשת השירותים לאזרח. הוא הגן על עמדות שנתפסות כפסולות בעיני ליכודניקים רבים, כשהשיא היה בפעולתו כנגד הסכם המיזוג עם ישראל ביתנו. איתן היה היחיד שהתנגד למהלך, אותו כינה "חיסול הליכוד", וניסה למנוע אותו באמצעים משפטיים.