הרמטכ"ל, בני גנץ, הטביע את חותמו על מבצע "עמוד ענן" כבר ברגעי ההכנה כשבחר לפתוח את המערכה בחיסולו של אחמד ג'עברי, ולא בפגיעה במסה של מחבלים ותשתיות. על פי החישוב של הרמטכ"ל, היה מאוד קשה לפתוח במערכה באופן שבו החלה מלחמת לבנון השנייה או מבצע "עופרת יצוקה", ורק לאחר מכן לחתור להישג של חיסול הבכירים. ההחלטה הגורלית, שנשענה על איכות ולא על כמות, נקבעה כנכונה, ויכולה להיות לה משמעות אסטרטגית על המזרח התיכון.
בעשור האחרון, היו במטה הכללי מי שניסו להדביק לגנץ את דמות "הנסיך", בטענה שהתקדם מהר מאוד בסולם הדרגות ועקף קצינים ותיקים ממנו בהתמודדות על תפקידים יוקרתיים. כשהתמנה לתפקידו, קצינים במטכ"ל טענו שהוא נוהג לקבל החלטות בנחת ובאיטיות. אך בניגוד לדעת מבקריו, הרמטכ"ל מפגין קור רוח ויכולת לקבל החלטות אמיצות בשעות של משבר ולחץ. האופן שבו פעל בשבוע האחרון, הרחק מכלי התקשורת ואך לאורך כל שדרות הפיקוד של צה"ל, יצרו לו דימוי של מכונת מלחמה, והעצימו את הכבוד שרוחשים לו המפקדים.
מבצע עמוד ענן ברצועת עזה - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
מבצע "עמוד ענן" טרם הסתיים. נראה שהחלק האווירי שלו מגיע לסיומו, ושהמעבר לשלב הקרקעי רק מתחיל. ההכנות למבצע החלו כבר ביום הראשון שבו נכנס גנץ ללשכת הרמטכ"ל, וקיבל לידיו את תיקיית "בנק המטרות" מידיו של קודמו בתפקיד, גבי אשכנזי. הסבלנות והאווירה הנוחה שמשרה גנץ על הסביבה, גם כשהוא כועס, הן אפשרו לו לשמוע מגוון דעות בתהליך קבלת ההחלטות, והן שהובילו אותו לבחור בחיסולו של ג'עברי. בחירה זו, עד לפני שבוע, נראתה כפעולה קיצונית והזויה. יחסיו של גנץ עם מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, מוגדרים כקונצרט. הקשר עם ראש השב"כ, יורם כהן, הפך לאינטימי, והוא נשמר בקפדנות על ידי שני הצדדים. בהתאם לכך גם נראים תוצרי המודיעין.
ההישג הכי משמעותי של המבצע
ההחלטה של גנץ לבחור בחיסולו של ג'עברי תשנה את פני המערכות הבאות. בסבבי האלימות הבאים יבינו ארגוני הטרור שהמפקדים הבכירים כבר לא חסינים, ושישראל איננה חוששת מלפגוע באויב כדי להגן על ביטחון אזרחיה. הזרוע הצבאית של החמאס, עד לאחרונה בפיקודו של ג'עברי, החלה להשתלט על התחום המדיני ועל המשטר בעזה, כשם שמשמרות המהפכה השתלטו על המשטר באירן. ג'עברי איבד פרופורציה, וחשב שידי צה"ל כבולות מהחשש ממערכה רחבה, ומחשש מהמשטר המצרי החדש, בראשו עומד בשר מבשרה של תנועת האחים המוסלמים. בכך, ג'עברי העריך לא נכון את מידת התגובה הישראלית להתקפות השונות, בדומה לחסן נסראללה, שהודה אחרי מלחמת לבנון השנייה כי לו היה יודע שזו תהיה תגובת ישראל לא היה חוטף את אלדד רגב ואהוד גולדווסר. ההבדל בין שתי המערכות הוא שג'עברי לא שרד כדי להודות בכך.
חיסולו של ג'עברי ישפיע מאוד על אופן ההתנהלות של חמאס ביום שאחרי המבצע. ראשית, האכיפה של הסדר כלפי שאר ארגוני הטרור תהיה יותר קיצונית. שנית, מנהיגיו יבינו שהם בני מוות בכל שעה ומקום. הישג גדול זה מצטרף לפגיעה במערך רקטות הפאג'ר 5 של החמאס, והפגיעה ביותר מאלף יעדי הטרור ושל שאר הארגונים. אך בנקודה זו יש מחלוקת במערכת הביטחון. יש מי שקורא להמשיך ולממש את שלב התמרון הקרקעי כדי לצרוב בתודעה של החמאס את עוצמתו של צה"ל, ואחרים אומרים שהמכה הקשה כבר הונחתה, ושכעת יש להגיע להסדרה, שתקבע כללי משחק חדשים שיביאו שקט לאזור.
איזה מחיר צה"ל מוכן לשלם בכניסה קרקעית?
אם אכן יידרש צה"ל לצאת לפעולה קרקעית ברצועת עזה, עשוי מהלך זה לגבות חיי אדם בשני הצדדים. צה"ל יודע להסב פגיעות אנושות לזרוע הצבאית של החמאס, אך גם ארגוני הטרור נערכו בשנים האחרונות למערכה מול ישראל. במבצע "עופרת יצוקה" החזיקו אנשי החמאס בטילי נ"ט מהסוגים המתקדמים בעולם, אך לא ידעו כיצד להשתמש בהם. כיום, אחרי אימונים באירן וסיוע במדריכים מקצועיים, הם מיומנים יותר. כך גם במערכים נוספים.
צה"ל פעל עד כה "לפי הספר", ובהנחיית הרמטכ"ל נערך ומתח את הקפיץ הארוך על פי החלטת הדרג המדיני. חמאס ניסה לאותת לישראל את כוונותיו, ובלילה שבין שבת לראשון שיגר רק רקטה אחת לעבר ישראל. מנגד המשיכו טייסי חיל האוויר להפציץ הרבה מאוד מטרות לאורך כל רצועת עזה. ההכנות לפעולה קרקעית הושלמו, וכעת מחכה הצבא להחלטות הדרג המדיני. "שקט יענה בשקט, ואש תגרור תגובה", מיהרו להגיב בצד הישראלי להאצת המגעים להפסקת אש שמתנהלים, על פי כמה דיווחים, מאחורי הקלעים. על כן, השעות הקרובות יהוו סוג של מבחן. כמו תמיד ובכל מערכה צפויות הפתעות של הרגע האחרון.
שר ההגנה האמריקני לשעבר, דונלד רמספלד, ניסה להסביר בזמנו את ההיגיון שעמד מאחורי המלחמה בעירק, שארה"ב יצאה אליה מבלי שהיה לה מידע מודיעיני מוצק על הנשק להשמדה המוני. "יש דברים שידועים לנו שהם בלתי-ידועים", אמר. בעזה, צה"ל הניף את החרב, ועדיין לא החזיר אותה לנדן.