סוגיית הפלואור במים חוזרת לבג"ץ. עשור לאחר שבית המשפט העליון קבע כי הרשויות המקומיות מחויבות לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות ולהוסיף פלואוריד למי השתייה, עתרה עמותת "איזון חוזר" לבג"ץ, בדרישה לבטל את ההנחיה. זאת, בטענה כי החומר המוחדר למי השתייה מסוכן לבריאות.
הוספת הפלואוריד למים בישראל החלה בשנות ה-80', ובסוף שנות ה-90' הפכה לחובה שמשרד הבריאות הטיל על ספקי המים השונים. ההחלטה התקבלה בעקבות מחקרים שקבעו כי צריכה יומית של פלואוריד עשויה למנוע עששת שיניים, ללא תופעות לוואי. בעבר הוסיפו מדינות רבות פלואוריד למים שלהן, אולם על פי העתירה, מדינות רבות הפסיקו את הנוהל וחלקן אף אסרו על הוספת פלואור למים. כיום, כך עולה מהעתירה, רק שתי מדינות מחייבת הוספת פלואור במים - ישראל ואירלנד.
לטענת העמותה, מי השתייה בישראל אינם מזיקים או גורמים לעששת, אלא מנוצלים כאמצעי נוח לאספקה כפייתית של פלואוריד לתושבי המדינה. לטענת העותרים, "מדובר למעשה במתן טיפול רפואי ללא הסכמת התושבים וכן פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מדובר במדרון חלקלק שסופו מי ישורנו. היום מוסיפים למי השתייה חומר המונע עששת, מחר יוסיפו להם חומרים אנטיביוטיים, מחרתיים תרופות פסיכיאטריות מרגיעות", נכתב בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד דן אשכנזי.
במקום פלואוריד - מוסיפים פסולת לוואי של כימיקלים
עוד נטען בעתירה, כי בישראל, כמו במקומות נוספים בעולם, לא מוסיפים למי השתייה פלואוריד, אלא חומצה שהיא פסולת-לוואי של תעשיית הפוספטים והכימיקלים, אשר מכילה, לצד פלואוריד, חומרים מזהמים מסוכנים כגון ארסן, זרחן, קדמיום, כרום, כספית, ניקל ועופרת. חומרים אלה, כך נטען, עלולים לגרום לשורה של מחלות, בעיקר בקרב ילדים.
"העותרים רוצים לשתות אותם מים שנשתו בארץ ישראל מקדמת דנא. יתכן שהמים בהרי האלפים טובים יותר. כל החפץ - ירכוש אותם מבקבוקים וישתה", נכתב בעתירה. "'שיפור מי השתייה של מדינת ישראל, שאין איש טוען שהם רעילים, או בלתי בריאים כשלעצמם, כדי שתכונותיהם תשתוונה למים באיטליה, דומה לצביעת מי הכנרת באמצעות תוספת דיו, כדי שיראו תכולים ויפים כאגמי איטליה. היעלה על הדעת שהמשרד לאיכות הסביבה יחליט לצבוע את מי הכנרת בכחול?".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המשרד ימסור את עמדתו לבית המשפט באמצעות הפרקליטות".