הרמטכ"ל בני גנץ יקיים מחר (חמישי) דיון שבמסגרתו יבחנו קווי פעולה והאופן שבו צה"ל ייערך לתרחישים אפשריים בשטח בשל התפתחויות בסוגייה הפלסטינית, ביום שאחרי בחירתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לכהונה שנייה. במערכת הביטחון בוחנים שני תרחישים אפשריים - חידוש המשא ומתן והרגעת הרחוב הפלסטיני או פנייה של הפלסטינים לאו"ם, שתגרור סנקציות מצד ישראל.
לפי ההערכות, אובמה מתעורר ביום שאחרי בחירתו לכהונה שנייה עם כוחות גדולים ורצון עז לשנות את ההיסטוריה כדי להגיע להישגים שיצדיקו את פרס הנובל שקיבל עם כניסתו לתפקיד. לשם כך הוא עשוי לממש את המוטיבציה הגבוהה שלו באופן שעשוי לבוא על חשבון האינטרסים הישראליים. נראה שהסוגייה הבוערת שבה יעסוק אובמה בהקשר הישראלי תהיה הכוונה של הרשות הפלסטינית להגיש בקשה לאו"ם להכיר בה כמדינה באופן חד צדדי. עמדתו של אובמה עד כה הייתה שמדובר בטעות וכי יש לבצע מהלך מסוג זה בהסכמה ולאחר משא ומתן עם ישראל.
במערכת הביטחון מבינים היטב כי הפלסטינים נחושים לבצע את המהלך ולא חוששים מסנקציות. בשלב זה קיימים שני תרחישים: הראשון וההגיוני הוא כי בזמן הקרוב אובמה עשוי להכריז על ועידת פסגה שתחייב את הישראלים והפלסטינים לשבת לשולחן המשא ומתן כדי להגיע להסכמות ראשוניות ולהרגיע את השטח בצד הפלסטיני, למרות מערכת הבחירות שמתקיימת בישראל.
לפי התרחיש השני, לא תהיה הסכמה בין שני הצדדים על חידוש המשא ומתן, ולמרות האיומים של ישראל וארה"ב, הפלסטינים יגישו את הבקשה לאו"ם. על הפרק תעמוד שאלת הסנקציות שתטיל ישראל על הרשות הפלסטינית. שאלה זו עלתה ביום שני השבוע בדיון שהתקיים בלשכת שר הביטחון, אהוד ברק, ולאחר מכן ביום שלישי בדיון "התשיעייה", בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו נבחן אופן התגובה הישראלית.
הסנקציות יכולות להוביל באופן מדורג לפגיעה ברשות הפלסטינית. תחילה תהיה זו פגיעה בתיאום הביטחוני והחזרת האחריות של צה"ל באזורים מוגדרים מראש, שכעת יש בהם חופש פעולה פלסטיני; לאחר מכן פגיעה ביכולות הרשות הפלסטינית לתפקד; ובשלב הסופי להביא לקריסתו של אבו מאזן כמנהיג. בכירי פת"ח לשעבר מוחמד דחלאן ומרואן ברגותי וראש הממשלה הפלסטיני סאלם פיאד לא באמת מסוגלים להחליף את אבו מאזן, ועל כן בדבר עלול לגרום לכאוס או לעליית גורמים קיצוניים. עמדת מערכת הביטחון היא שאסור לפגוע ברשות הפלסטינית גם אם יחליטו לפנות לאו"ם באופן חד צדדי, ושיש להגיב בחריפות רק אם יפנו לבית הדין בהאג.
מהלך מדיני יגרור סיוע בסוגייה האירנית
בצה"ל נערכים לכלל התרחישים שעשויים להתפרץ בעקבות אובדן התקווה והאכזבה של הרחוב הפלסטיני. על כך יקיים מחר הרמטכ"ל דיון משמעותי וראשון בהשלכות ההתתפתחויות הללו. מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "כל ניסיון לקשר דיונים שמקיים הרמטכ"ל לתוצאות הבחירות בארה"ב אינו נכון ואינו עומד על הפרק בשלב זה".
במערכת הביטחון מעריכים כי אם ישראל תיזום מהלך מול הפלסטינים, היא תקבל הטבות, סיוע ואוזן קשבת בתחומים האחרים כמו הסוגיה האירנית. בישראל מעוניינים לדעת איזו מסגרת יציב אובמה לאירנים כשהוא נחוש לסיים את הנושא. איומים מצד ישראל לא יסייעו להגיע להבנות בנושא. אובמה הוכיח בארבע השנים האחרונות כי הוא מבצע הפרדה ברורה בין התחום המדיני לתחום הביטחוני.
בין היתר, הדבר בא לידי ביטוי בכך שאובמה החליט לסייע באמצעות 275 מיליון דולר, מחוץ לסיוע הביטחוני לישראל, כדי לממן עוד סוללות של כיפות ברזל. למרות ההתגוששות עם נתניהו, שמר אובמה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל גם כשהמצב הכלכלי בארה"ב לא היה מעודד. אחד האחראים לכך הוא שר הביטחון ברק, שחטף ביקורת קשה מצד בכירי הליכוד על התמיכה הפומבית באובמה באמצעות שיחות מדיניות וראיונות פומביים, שנראו כחלק מתעמולת בחירות של המפלגה הדמוקרטית.
ברק הצליח לשמר ערוץ רחב מאוד עם שר ההגנה האמריקאי, לאון פנטה, ועם בכירי הממשל האמריקאי - לא רק בתחום הביטחוני אלא בעיקר בתחום המדיני. אם ברק יהיה כאן כדי להמשיך את התהליך, זו שאלה פוליטית קשה לניבוי בימים אלו, אך מה שברור כבר עתה הוא שאם ישראל לא תיזום מהלך, היא עשויה למצוא את עצמה מסתחררת בחזית המדינית והביטחונית.
עוד בנושא
לא ינקום ולא ינטור? יחסי אובמה ונתניהו שוב במבחן
שגריר ארהב: העבודה בין נתניהו לאובמה נמשכת
נתניהו: "אעבוד עם אובמה כדי להבטיח ביטחון ישראל"
לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.com