ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק, ניסו לגרום למצב שעלול היה להוביל להסלמה עד כדי מלחמה עם אירן כך אמרו היום (שני) מקורות מדיניים וביטחוניים לוואלה! חדשות, בעקבות הפרסום בתכנית "עובדה" שישודר במלואו הערב. לדברי המקורות, מדובר היה לא רק בישיבה אחת של "השביעיה" כפי שנאמר בתכנית, אלא בכמה הזדמנויות, במהלך 2010, בהן ניסו השניים להשיג הסכמה בדרג המדיני והביטחוני ולהעביר החלטות בפורומים שונים, שיכולות היו להתפרש כהיערכות ישראלית לתקיפה.
אמש פורסם כי בתכנית פתיחת העונה של "עובדה", שתשודר הערב בערוץ 2, ייחשף אירוע דרמטי שהתרחש במהלך שנת 2010. בתום ישיבה של פורום "השביעייה", על פי הפרסום, פנה נתניהו לראש המוסד דאז, מאיר דגן, ולרמטכ"ל באותם ימים, גבי אשכנזי, והורה להם להכניס את מערכת הביטחון למצב של "פ' פלוס" - קוד שמשמעותו דריכת המערכת לאפשרות תקיפה. השניים ראו בכך מחטף, והביעו התנגדות נחרצת, כשדגן טוען כי הדבר מצריך את אישור הקבינט, אחרת ההחלטה אינה חוקית.
להערכת המקורות, כוונתם האמיתית של נתניהו וברק לא הייתה להורות לצה"ל לתקוף באירן. תכניתם הייתה שצה"ל ינקוט בשורה של פעולות, שעלולות היו להתפרש כהיערכות למלחמה ובכך ליצור "מצב מסלים".
האירנים היו מחליטים על תקיפה מקדימה?
הכוונה בהיערכות "פ' פלוס" היא שהצבא נוקט בשורה של צעדים ופעולות, לדוגמה חיזוק עירנות מודיעינית והכנסת העורף לכוננות ספיגה.
במילים אחרות, מצב כזה של הודעות, מעשים, תנועות ופעולות צבאיות מעורר "רעשים", ויכול היה להיקלט על ידי היריב האירני שעוקב באמצעי מודיעין, אחר הנעשה בישראל. ובוודאי שארצות הברית הייתה יכולה להבחין ולקלוט את ההיערכות החריגה של ישראל, משום שלרשותה עומדים כלי מעקב, איסוף ואמצעי מודיעין משוכללים ביותר. כך בהקשר זה, אפשר להבין את דבריו של הרמטכ"ל אשכנזי שמצוטט כמי שאמר כי ביצוע ההוראה יכול ליצור "עובדות בשטח", אשר עלולות להוביל למלחמה. "האקורדיון הזה פולט מוסיקה כשמשחקים בו", אמר.
גם ראש המוסד דאז, מאיר דגן, הביע כאמור באותה הישיבה ובהזדמנויות אחרות את דאגתו מפני סכנת ההסלמה. דגן, שממשיך להיאבק על חייו לאחר ששב ארצה לפני יותר משבוע מניתוח השתלת כבד בבלרוס, התייחס בעבר, בשיחות פרטיות, לכוונות נתניהו וברק בעניין אירן. הוא אמר למקורביו כי היה עד בכמה וכמה הזדמנויות לניסיונות של ראש הממשלה ושר הביטחון לפתוח בהכנות צבאיות שיכולות היו לגרום להסלמה, להתדרדרות במצב, עד כדי מלחמה כללית במזרח התיכון, מלחמה שעלולה הייתה לגרור את ארצות הברית, בניגוד לרצונה, לשדה המערכה.
לדברי המקורות, הוראות כפי שניסו להעביר נתניהו וברק הן "משחק מסוכן באש". ניתן להעריך זאת משום שברגע שהאירנים היו מבחינים בהיערכות החריגה של ישראל, הם היו מגיבים בהגברת הכוננות מצדם ובמקרה החמור ביותר, של התרחיש הגרוע ביותר, מגיעים למסקנה כי ישראל מתכננת פעולה צבאית נגדם ומחליטים על תקיפה מקדימה. אזהייתה יכולה להיווצר אפשרות שישראל הייתה מזהה את כוונות אירן לצאת למתקפה מקדימה ומנחיתה עליה מכת מנע.
איתות לאובמה: הגיעו מים עד נפש
אשכנזי, דגן וראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, שהגדיר את ברק ונתניהו בכל הקשור לאירן כמי שפועלים ממניעים "משיחיים", הזהירו בשיחות ובפורומים שונים באותן שנים, מפני סכנת ההסלמה, גם אם לא מתכוונים מראש לחולל אותה. יש להדגיש גם כי הכנסת צה"ל למצב של מוכנות "פ' פלוס" יכולה הייתה להתפרש כמכוונת, בעיקר כלפי ארצות הברית. וזאת, כדי לגבות את הדיבורים וההצהרות של ראש הממשלה ושר הביטחון בעניין הצורך לתקוף באירן, כדי לבלום את תכנית הגרעין שלה ולהעניק להם אמינות.
בכך, מעריכים המקורות, היו גורמים נתניהו וברק למקבלי ההחלטות, לבכירים בצבא ובמערכת הביטחון האמריקאית ובראש וראשונה לנשיא ברק אובמה, להאמין שאכן ישראל מתכוונת לפעול ועושה את כל ההכנות לכך. מהלך כזה, תכליתו הייתה לאותת לארצות הברית כי מבחינת ישראל הגיעו מים עד נפש ועל ארה"ב לנקוט בצעדים של ממש כמו עיצומים קשים, כדי לבלום את המשך התקדמות אירן לנשק גרעיני.
בכל מקרה, הדגישו המקורות, בכל הישיבות שעסקו בנושא לא היה מצב שבו הרמטכ"ל אשכנזי, אלופי המטה הכללי, מאיר דגן או דיסקין דיברו או נהגו כמי שמנסים לפעול בניגוד להנחיות הדרג המדיני. בכמה דיונים הדגישו דגן ואשכנזי כי הפורום המחייב והחוקי שבו מתקבלות החלטות בעניינים כאלה הוא הקבינט המדיני-בטחוני ."הדיונים היו מקצועיים, ענייניים, גם אם לעיתים תקיפים", הדגיש מקור אחד. "בוודאי שלא היה ניסיון לחולל פוטש", הדגיש מקור אחר בהתכוונו להאשמות, שהשמיעו בעבר מקורביו של השר ברק כלפי הרמטכ"ל אשכנזי.