מדענים מארצות הברית אומרים כי לווייתן בלוגה (לבנתן לבן) שחי בפארק בסן דייגו שבקליפורניה, למד בהצלחה להפיק צלילים הדומים לאלה שמשמיעים בני אדם. במאמר שפורסם במגזין המדעי Current Biology נכתב כי המדענים חקרו במשך שנים את הצלילים שהפיק הלווייתן, שמת לפני חמש שנים, בניסיון להגיע למסקנה מה היה פשרם.
הלווייתן, שכונה "נוק", נולד בשנת 1984 באקווריום שחלק אותו עם דולפין יונק שידוע ביכולתו להפיק צלילים דמויי גוון אנושי. במשך הזמן, כמה אנשים דיווחו כי "שמעו קולות רחוקים הדומים לדיבור אנושי". פעם אחת, דיווח צוללן כי קלט (או שמע) מסר שעליו "לצאת מיד מהמים", אך דיווח כי לא היה במים איש מלבדו - פרט לשני היונקים.
החוקרים שהגיעו למקום כדי לבדוק את שלל הדיווחים המוזרים הגיעו למסקנה כי הקולות השונים בקעו דווקא מהלווייתן נוק, והתחילו להקליט אותו. אחרי מותו, בוצע ניתוח חוזר להקלטות כדי להבין מדוע אפילו המבקרים באקווריום חשבו שנוק מפיק קולות שונים מאלה שמפיקים שאר בעלי החיים השבויים בפארק.
לפי סקירה קצרה של פרטי המחקר, הקולות שהפיק נוק היו שונים למדי בתדריהם מאלה שמשמשים לווייתנים מסוגו כדי לתקשר זה עם זה. ד"ר סם רידג'ווי, מהעמותה הלאומית לחקר יונקים, כתב בנספח למאמר כי אחת ההערכות היא שנוק "נאלץ לשנות את קולו ולדמות אותו למנגנון דמוי-דיבור".
ועדיין, תוכי יעשה עבודה טובה יותר
לדברי ד"ר רידג'ווי, הלווייתן השמיע קולות מסוג זה במשך ארבע שנים לפחות, עד שהגיע לגיל בגרות מינית. "לא מדובר בחיקוי מיטבי של הקול האנושי", סייג הד"ר, "ולא מדובר בקול הדומה לזה שמשמיעים תוכים או ציפורים אחרות". עם זאת, הוא הבהיר כי מדובר בדוגמה טובה לדרך שבה לווייתנים מסוגים מסוימים מתאימים את עצמם לסביבה. לדבריו, נראה כי הקשר הקרוב של נוק עם בני האדם בסביבתו סייע לו בהליך לשינוי הקול שלו וגם שיפר את איכות הצליל.
ד"ר רידג'ווי ציין כי כאשר נוק הגיע לגיל בגרות, הוא הפסיק להשמיע את "הקולות האנושיים". הוא הביע תקווה כי המחקר שפרסמו החוקרים יסייע לעמיתיהם ללמוד את התנהגותם של היונקים הייחודיים במקומות נוספים בעולם.