הרכבת התחתית בניו יורק (או ה"סאבווי") נחשבת לאמצעי יעיל למדי להסעת המונים, שמשרת נאמנה את צרכיהם של כשמונה מיליון תושבים, בעיר המאוכלסת ביותר בארה"ב. אך לעומת "אחיותיה" בעולם, הרכבת התחתית של ניו יורק דווקא לא נחשבת למסובכת ביותר או לישנה ביותר. שמה יצא לשמצה דווקא בשל הכמות הענקית של החולדות שמאכלסת את הרציפים שלה. במחקר שערכה חברת הדברה ב-2011, נמצא כי 92% מהנוסעים הקבועים ברכבת התחתית בניו יורק הבחינו מדי שבוע לפחות בחולדה אחת. לא צריך להיות תושב העיר כדי להיווכח במפגע התברואה העיקרי של הסאבווי, ודי להביט במאות הסרטונים ברשת, שמציגים חולדות ענקיות שמטילות את אימתן על הנוסעים בקרונות וברציפים, וחוגגות על שאריות מזון שהושלכו לפסי הרכבת. כבר לא נדיר לקרוא על נוסעים שננשכו על ידי חולדה רעבה, ומיהרו לבית החולים לקבל חיסון נגד טטנוס.
הסיבה העיקרית לגידול באוכלוסיית החולדות נובעת מהתחממות האקלים, ומהגידול בכמות האשפה ברציפים. הפחים בתחנות עולים על גדותיהם, וגם המכולות הגדולות, שאליהן נאסף הזבל מהפחים הקטנים, אינן עומדות בעומס עד להגעה היומית של הרכבת לפינוי האשפה. גם קרונות הנוסעים מטונפים בעטיפות מזון ובכרטיסי מעבר ישנים, ועל המושבים זרוקים עיתונים שאיש אינו קורא.
הגורם האנושי, כרגיל
באמצע השבוע, כמעט שישה מיליון בני אדם נוסעים מדי יום ברכבת התחתית של ניו יורק. עוד שלושה מיליון חולפים בתחנות בכל יום שבת, ומדי יום ראשון עולים ויורדים מהקרונות כשני מיליון נוסעים וחצי. בסך הכל, כ-430 תחנות פעילות מייצרות 14 אלף טונות של אשפה מדי שנה. בשנת 2008, נעשה מדגם ל-35 טונות של אשפה שנאספו מהתחנות, ונמצא שכמעט מחצית מנפח הפחים הכיל עיתונים ישנים. יותר מרבע מנפח הפחים הכיל שאריות של מזון או פלסטיק ובד.
החולדות, שאוהבות את הלחות והקרירות בתעלות הביוב מסביב לתחנות הרכבת, מביטות במצבורי האוכל האלה כבמזווה ענק. גם אם הזבל נטמן היטב בשקיות עבות, חולדות, עם הציפורניים החדות והארוכות שלהן, רואות בו ממתק בשקית הפתעה. אחרי עשרות שנים של מאבק כושל בחולדות, שפיתחו עמידות לחומרי ההדברה, פקחי רשות התחבורה המטרופולינית (MTA), החברה המפעילה את הרכבת התחתית, הגו בסוף השנה שעברה מיזם נועז למדי, לפיו אין טעם לסלק את החולדות מהרציפים, אלא צריך לנסות לסלק את הגורם שמפתה אותן להגיע לשם.
המיזם נוסה לראשונה בשתי תחנות רכבת, האחת ברחוב 8 במנהטן, והשניה בפלאשינג שברובע קווינס. בשעת לילה, פקחים סילקו משתי התחנות את כל פחי הזבל, ולמחרת, הנוסעים גילו לפתע שאין להם היכן להשליך את האשפה, ונאלצו לשמור אותו עמם עד שעזבו את התחנה.
הצלחה מסחררת, בערך
לדברי רשות התחבורה, כעבור כמה חודשים התברר שהמיזם הניב תוצאות משביעות רצון: כמות הזבל בתחנה הראשונה פחתה במחצית, ובתחנה השנייה הכמות הצטמצה בשני שלישים לפחות. הנוסעים, לדברי הרשות, התביישו להשליך את האשפה שלהם על הרצפה או לתוך מסילת הרכבת.
מהיכן בכל זאת הגיע שאר הזבל? בפרסום הרשמי של רשות התחבורה לא מופיעה תשובה לכך. ייתכן שהחלק המוסרי בניסוי לא עבד, ושכמה מהנוסעים בכל זאת השליכו אשפה על הרצפה, או לפחות ערמו אותה בצורה מסודרת באחת הפינות על הרציף. שאר הזבל, אולי, מקורו בתוצרת יומיומית של קיוסקים הפועלים בתחנה.
לפני שבועיים, החלו פקחים להסיר את פחי האשפה משמונה תחנות נוספות - שתיים בברונקס, שתיים במנהטן, שתיים בברוקלין ועוד שתיים בקווינס. במקביל, נתלו כרזות שמיידעות את הנוסעים לגבי המיזם. בהנהלת הרכבת טוענים שמדובר באימוץ של תכנית מוצלחת שהונהגה ברכבת התחתית של לונדון. מה שלא צוין הוא שבלונדון, פחי האשפה סולקו מהרציפים ב-2005 אחרי פיגועי ה-7 ביולי בתחבורה הציבורית.
אפשר להתנחם בעובדה שניו יורק עדיין לא אימצה חוקי ניקיון מערים קרובות יותר. בחודש נובמבר של השנה שעברה, ילדה בת 12 מוושינגטון הבירה נעצרה והובלה באזיקים לתחנת המשטרה, אחרי שנתפסה אוכלת מנת צ'יפס בקרון הרכבת ונחשדה בלכלוך כלי תחבורה ציבורי. היא לא הייתה מודעת לחוק האוסר על כל אכילה ושתייה ברכבת התחתית, ושוחררה רק אחרי כמה שעות, כשהוריה הגיעו לתחנת המשטרה, אך לא לפני שנפתח נגדה תיק פלילי.
כתב של ה"ניו יורק טיימס", שיצא לתחנת הרכבת ברחוב 8 במנהטן, הבחין בצעיר בן 22 שסיים לאכול תפוח, ואחז בידו בשארית הפרי. "אני לא יודע מה לעשות עם זה עכשיו", התלונן הצעיר, כריסטופר דיסקיפיו. בפינה השנייה של התחנה, נמצא הקיוסק של דילו צ'וודהורי, בן 51. לדבריו, מאז שהחל המיזם, התחנה דווקא נעשתה מלוכלכת הרבה יותר. לא פעם לקוחות רוכשים אצלו עיתון, ועל-הדרך מוסרים לו אשפה שהחזיקו בידם, ומבקשים שישליך אותה אל הפח שנמצא מאחוריו. על אף שהוא נאלץ לשמש כבלדר זבל בעל כורחו, צ'וודהורי עדיין מציין שני יתרונות של מצב החדש: ראשית, יש פחות חולדות בתחנה, ושנית, ולקוחות רבים שמחפשים פח אשפה ומגיעים לדוכן שלו, מוצאים את עצמם קונים דבר-מה שכלל לא התכוונו לרכוש.
יוזמות נוספות ברכבת התחתית של ניו יורק
צפו בציון את היום המסורתי לנסיעה בתחתונים בלבד
עמותה חילקה ספרים בחינם בתחנות: "רק שיקראו"