"אני בטוח שלממשלה יש דברים טובים יותר לעשות עם 90 מיליון שקלים, מאשר לקבור אותם בהקמת מחנה אוהלים למסתנני עבודה בחולות הנגב, כזה שממילא יהפוך לעיר רפאים, שאיש לא יגור ולא ישהה בה", כך אומר שמוליק ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת נגב, בהתייחסו למתקן "נחל רביב", שהקימה הממשלה עבור מהגרי עבודה שחדרו לשטח ישראל.
הפרויקט כולל מתחמים בכלא קציעות ובמתקנים "סהרונים" ו"שדות", הסמוכים לו, וכן במתקן נחל רביב, שם כאמור הושלמה בניית מחנה האוהלים. בימים אלה עמלים על השלמת בניית מתקן "שדות", שם הוצבו במהירות מבנים יבילים המיועדים לקליטה של כ-3,000 בני אדם בשלב ראשוני, ועד 8,000 בני אדם בשלב השני. ההערכה היא כי בהכשרה המהירה של כלל מתקני השהייה הושקע סכום של כחצי מיליארד שקלים.
"מתקן 'שדות' יהיה מוכן בתוך זמן קצר, ובו מבנים יבילים נוחים למגורים", מסביר ריפמן, "הקמתו הייתה התכנית מלכתחילה, לא היה צורך להקים גם את עיר האוהלים הזאת". במועצת רמת נגב ניסו למנוע את הקמתו של "נחל רביב" בכל דרך אפשרית; החל מהליכים משפטיים, דרך הוצאת צווי איסור הקמה או תפעול, וכלה באמצעים חברתיים, דוגמת החתמת עצומות וקיום הפגנות מחאה. "המועצה, בכל אופן, תתנגד להשמיש אותו למגורים של מהגרי עבודה ותפעל למנוע את הדבר", הוסיף ריפמן.
בירושלים לא התרשמו מהניסיונות של ריפמן וחבריו. על משרד הביטחון הוטלה המשימה להקים במהירות מתקני שהייה, כדי לממש את החלטת הממשלה למנוע כניסת מסתננים מהגבול, ולהשכין שם גם את אלה שצלחו זה מכבר את המעבר לשטח ישראל, אשר מספרם נאמד בכ-70,000 אלף בני אדם. משם, האמינו בממשלה, קל יהיה להשיבם לארצות מוצאם.
משרד הביטחון: "המתקן יוכל לשמש גם כבסיס צבאי"
במשרד הביטחון מצביעים על סכום הקטן בחצי מזה שהציג ריפמן, ומוסיפים כי מרגע שתתקבל החלטה על תפעולו, ניתן יהיה לקלוט בו מהגרים בתוך עשרה ימים ובתוך פרק זמן קצר יוכשרו מקומות שהייה שיותאמו לאלפי מסתננים. עוד אומרים במשרד כי המתקן יוכל לשמש גם כבסיס צבאי, בעת הצורך.
על כל אלה, יצוין כי בניית גדר המערכת בגבול מצרים הביאה לירידה משמעותית במספר המסתננים לשטח ישראל, כאשר לפי ההערכות המספר בחודשים האחרונים מהווה עשירית ממקבילו אשתקד. כמו כן, משרד הפנים מתכנן לקיים מבצע מעצרים נרחב לאחר תקופת החגים, ולהביא לכך שמרבית מהגרי העבודה השוהים ברחבי הארץ, יובאו למתקני השהיה וישהו שם עד להחזרתם לארצם. פירוש הדבר הוא השקעה כספית עצומה - לצד ההשקעה בבניית המתקנים - באחזקת השוהים במתקנים ובאחזקת המתקנים עצמם.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לעלות מתקן "נחל רביב" ולצורך בהקמתו, כי "הממשלה נחושה לטפל בתופעת ההסתננות. הצעדים שבוצעו עד כה הביאו לירידה של 90% במספר המסתננים, מכמות של כ-2000 בחודש לכ-200 בחודש. מתקן השהייה יאוכלס, והקמתו היא אחד הצעדים החשובים בטיפול בתופעת ההסתננות. בנוסף, בשל הירידה בקצב ההסתננות לארץ, נעשית עבודת מטה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לבחינת אפשרויות חוקיות להעברת מסתננים ממרכזי הערים למתקן השהייה".