בלי אש: חרדים ופלסטינים מתנדבים בשירותי הכבאות בירושלים

זה שנים שהמתנדבים מהווים תוספת חשובה לכוח האדם במשטרה, במגן דוד אדום ובשירותי הכבאות וההצלה. גם בירושלים פועלות כבר למעלה משנה שתי יחידות של כבאים מתנדבים, אך צמד כמותן לא תמצאו בשום מקום אחר: האחת מורכבת מפלסטינים ופועלת בשכונת ואדי ג'וז במזרח העיר, והשנייה, שחבריה חרדים, קמה סמוך לשכונת מאה שערים. המתנדבים בשתי היחידות כבר הספיקו לסייע בכיבוי השריפות הגדולות שפקדו השנה את ירושלים וסביבתה ובאירועים של דליקות בשדות קוצים, ביערות ובדירות. את הפוליטיקה הם השאירו בצד, והבדלי האמונה והדת התבטלו אל מול הערך החשוב מכולם – הצלת חיי אדם.

על הפלא הזה, הנדיר כל כך באזורנו, אחראים המתנדבים עצמם, אך אחד האנשים שהגו את הרעיון הוא מפקד שירותי הכבאות בירושלים, טפסר שמוליק פרידמן. עם כניסתו לתפקיד, ביקש לבדוק את מצב המתנדבים בשירות. "נדהמתי לגלות שהיו רק 12 צופי אש, שגם הם כמעט כולם בנים של כבאים", מספר פרידמן. "הבנתי שהמצב שלנו קשה, והעמדתי יעד להגיע ל-120 מתנדבים בתוך שנה". הוא מסביר כי בעבר התקשו כוחות הכיבוי וההצלה לפעול בשכונות החרדיות והפלסטיניות. "ישנה בעיה קשה של התמצאות ולפעמים אף עוינות", הוא מציין. משום כך, לדבריו, יש יתרון גדול לכבאים שבאים מקרב התושבים עצמם. "לשמחתי הצלחנו בפרויקט הזה", אומר פרידמן, המביע הערכה רבה למתנדבים. "היום עם סיום הקורסים הקרובים אנו עומדים על 170 מתנדבים וכבר אין לנו יכולת לגדול מעבר. באירועים גדולים או חריגים, ברגע שאנו צריכים אותם, אנו שולחים לכולם אס-אם-אס והם באמת מגיעים - מי מהעבודה ומי מהבית".

שמעון חיים, האחראי על המתנדבים בירושלים, מספר כי כדי להקים את היחידות הוא פנה לבתי ספר ולמוסדות חינוך אחרים בעיר. "בתוך זמן קצר מאוד פנו אלי תלמידים מהישיבה לצעירים בגבעת שאול, סמוך למרכז הרב", הוא אומר. כך נוסדה יחידת החרדים הראשונה בארץ. "דפוס ההתנדבות והצלת החיים טבוע גם ככה עמוק בציבור החרדי", גורס חיים. "אנו רואים את זה בזק"א, במד"א ובאיחוד הצלה. כל מה שהיה צריך זה להפנות את הכוח האדיר שטמון באדיקות, בצניעות וברצון שלהם גם לענף שלנו".

לקורס הראשון נרשמו 15 צופי אש, נערים בגילאי 18-15. החניכים עברו השתלמות בת 50 שעות. הם למדו על אנרגיה וכימיה של אש, על סוגי שריפות ומאפייניהן, וכמובן – איך מכבים כל אחת מהן. עם זאת, חיים מסביר כי בעת שריפה, המתנדבים מסייעים לכבאים בפריסת קווי מים והפעלת הכבאית והמשאבות, אך אינם פורצים למבנים, מחלצים לכודים או מכבים את האש בעצמם. "צוות מונה שניים-שלושה כבאים", הוא מסביר. "אם מתנדב מתגבר אותו, מתפנה לנו כבאי נוסף לפריצה, חילוץ וכיבוי".

ביולי 2010, שבוע לאחר שהקורס הראשון הסתיים והמתנדבים פוזרו בין התחנות, הגיעה ההוכחה לחשיבות של עבודתם. צוות כיבוי, שאליו הצטרף המתנדב יוסי עמר, נקרא לשריפה בדירה בשכונת שמואל הנביא. העובדה שהמתנדב היה במקום אפשרה לשני כבאים לפרוץ לדירה אפופת העשן. באחד החדרים, מצאו הכבאים שני תינוקות. הם הגנו על העוללים בעזרת חליפות חסינות אש שלבשו וחילצו אותם בשלום – תינוק לכל כבאי. אלמלא התלווה עמר לצוות הכיבוי, רק כבאי אחד היה פורץ פנימה והסיפור עלול היה להסתיים אחרת לגמרי.

זמן קצר לאחר מכן כבר ביקש שוכי בנדיקט – כיום מפקד יחידת המתנדבים החרדים בעיר – להקים יחידת מתנדבים המושתתת על הציבור החרדי. "הרוח ההתנדבותית במגזר חזקה מאוד", הוא אומר. "אני מתנדב בכמה גופי חירום וחשבתי שזה לא הגיוני שבכיבוי לא נהיה". בנדיקט וחיים גיבשו צוות המונה 18 איש מכל העולם החרדי – החל מזרמים פלורליסטים ועד לזרמים קיצוניים כגון תולדות אהרון. "זה לא עניין פשוט, אך המפתח למגזר החרדי הוא ברבנים", מסביר חיים ומספר כי בשנה שעברה נפגש פרידמן עם מרבית הרבנים במגזר החרדי ודיבר עמם על הצלת חיי אדם ועל בטיחות באש.

במקביל, הצטרף ליחידה מתנדב שהפך עד מהרה לנכס אסטרטגי ולסמל בפני עצמו, תושב שכונת שמואל הנביא, יונתן יוסף - נכדו של הרב עובדיה יוסף. "יונתן החתים את כל הרבנים מכל הזרמים על קריאת קודש לבוא ולסייע לנו בהתנדבות. כך קרה ששכונות שבעבר הייתה לנו בעיה להיכנס אליהן, היום אנו מתקבלים בהן בכבוד מלכים", אומר חיים. "שריפות פחים ירדו משמעותית ובתחנה ברוממה, שחולשת על רוב המגזר החרדי, אנו רואים ירידה של כ-40% בהיקף הפעילות מאז הקמת יחידת המתנדבים וההידברות עם הרבנים. בחנוכה האחרון לא הייתה אפילו שריפה אחת בשכונות החרדיות. פעם ראשונה יש קונצנזוס מכל המגזרים. יש לנו גם ספרדים וגם אשכנזים ואפילו מתנדבים מתולדות אהרון שפועלים יחד ולומדים יחד וזה משהו שאני לא מכיר, בטח לא בעולם החרדי".

החודש נפתח קורס ובו 40 חניכים, מתנדבים מהמגזר החרדי הירושלמי. בנדיקט מאשר שפעילותם של המתנדבים קיבלה גושפנגקה ממנהיגי הקהילות. "הרבנים מאוד מברכים על כך. אנו נפגשים איתם ומקבלים את ברכתם".

יש אצלכם חבר'ה מפלגים קיצוניים כמו תולדות אהרון. איך הם מסתדרים עם התנדבות בארגון ממלכתי של מדינה שהם מתנגדים לקיומה?

"הם קיבלו אור ירוק, אבל בשקט. במקרה שלהם מדובר בהתנדבות סמויה. הם מרגישים בעננים, הם מרגישים שהם תורמים אך עדיין לצערי הם לא יכולים להיחשף כמונו".

המתנדב שלום גולמבו מסביר כיצד חרדים מפלגים שונים, אפילו מנוגדים, משרתים באותו צוות: "יש משהו באש שמאוד מחשל. חבר'ה שאתה לא רק נמצא איתם כמה שעות ביום, אלא אתם גם מצילים חיים ביחד, עוברים יחד חוויות מסוכנות ואיך שהוא יוצאים מזה. יש כאן עוד משפחה. יש את המשפחה של הבית ויש אחת של העבודה. זה חזק יותר מכל הבדל עדתי ומגזרי".

בנדיקט מוסיף כי בעוד שמתנדב יודע מתי מתחילה משמרת – הוא לא בטוח מתי הוא משתחרר. "אם יש אירוע, אתה קופץ ונשאר עד שהוא מסתיים. אתה לא עוזב באמצע כי נגמרה לך המשמרת. לכן מדובר בהקרבה לא פשוטה של אנשים עובדים, אנשים עם משפחות. בעת האחרונה אנו שומעים המון ביקורת על הציבור החרדי בכל הקשור לגיוס לצה"ל. אני חושב שאם המבקרים היו מציצים קצת למה שאנו נותנים בארגונים ההתנדבותיים - אם זה זק"א, מד"א או הכיבוי - הדברים היו נכנסים לפרופורציה. אין דרך אחת לשרת, יש הרבה דרכים, וכל ציבור בוחר מה מתאים יותר לאורח החיים שהוא מכיר".

בערך בתקופה שבה הוקמה היחידה החרדית, בתחילת השנה, אנשי מד"א נשלחו לתגבר כוחות כיבוי בשריפה בבית פרטי בשכונת ג'אבל מוכבר במזרח ירושלים. בין החובשים היה גם מתנדב ושמו נאסר זיכמין, תושב שכונת הר הזיתים במזרח העיר. "השריפה בכרמל עוד הייתה בזיכרון של כולנו", הוא משחזר. "פניתי לאחד מקציני הכיבוי ושאלתי אותו 'למה לא נקים יחידת מתנדבים במזרח העיר' ואמרתי שאני יכול לגייס אנשים מהכפר".

בתוך זמן קצר נוצרה קבוצה המונה 15 בני אדם, שמקפידים להגיע בכל יום לתחנת הכיבוי בוואדי ג'וז. תחילה השתתפה היחידה בכיבוי שריפות במזרח העיר ובעיר העתיקה וניצלה את ההיכרות של המתנדבים עם הכפרים והסמטאות. "זה לא עניין של מה בכך", מסביר חיים. "מדובר בכפרים לא מתוכננים עם שבילי גישה בעייתיים ובמקומות שהם לא תמיד סימפטיים. המתנדבים מכירים את הכפר והכפר מכיר אותם והיכולת שלנו להגיב לאירועים מהר באזור הזה עלתה פלאים". בהמשך פעלה היחידה הפלסטינית בשריפות במערב העיר והשתתפה בכיבוי השריפות הגדולות בירושלים ובסביבתה בקיץ האחרון.

"המטרה שלי היא לעזור לאנשים", אומר זיכמין. "כשאני במדים אני לא פלסטיני או ישראלי - אני כבאי. אף פעם לא בא אלי מישהו בטענות אלא להיפך, תומכים בנו ומסייעים לנו. בתורה כמו גם בקוראן – מי שמציל נפש מציל עולם ומלואו".

אוסאם אמרו, מתנדב שמחזיק בתואר "שיאן המשמרות", אף השתתף בכיבוי שריפה בבסיס צה"ל בהר הצופים, שנגרמה מיידוי בקבוקי תבערה על ידי צעירים מעיסאוויה. "זה לא משנה במי מדובר, מזרח או מערב העיר, מתנחל או חייל, אנו באים לסייע", הוא אומר. "גם בכפר מאוד תומכים בי, המשפחה והשכנים, והספקנו לעזור בשריפות בכפר עצמו כך שמבינים את החשיבות של העבודה שלנו. אנשים כל כך התרגלו לפעילות שלנו שהם מתקשרים אלינו ישירות, במקום ל-102 ואני שמח שאני ביניהם".

ידיעות על הצלחת היחידה בהצלת חיים ורכוש עברה מפה לאוזן, תושבים נוספים ממזרח ירושלים ביקשו להשתתף במיזם ובחודש הקרוב יפתח קורס ובו 30 מתנדבים נוספים. תהיה זו תוספת ניכרת לכוחות הכיבוי הפועלים במקום. מתוך 15 המתנדבים החלוצים, שלושה עזבו את עבודתם הקודמת, נקלטו בשנה האחרונה ככבאים מן המניין והם עוברים כעת קורס כבאים שצפוי להסתיים בדצמבר הקרוב.

לפנייה לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.co.il

לקריאה נוספת:
שריפת יער בירושלים: "יד ושם" פונה ממבקרים
כמה עולים שירותיהם של מכבי האש?