א' היא מורה בבתי ספר באזור הצפון. ביוני 2011 תלמיד סגר לה את דלת הכיתה על היד ושבר אותה, ותלמיד אחר חרט לה על האוטו את המילה "זונה". גם היום, יותר משנה לאחר המעשים, מתקשה א' לשכוח. "היום אני מפחדת בכל פעם מחדש לעמוד בפני כיתה. אני בוחרת בקפידה את בתי הספר שאליהם אני הולכת. אלו בתי ספר עם חינוך קצת אחר. זה משתק - בכל יום, כשאני נכנסת לאוטו, אני נזכרת בשנה וחצי האחרונות", היא מספרת לוואלה! חדשות.
"ביום שקרה המקרה עם טריקת הדלת, הלכתי לקבל טיפול רפואי. שמו לי גבס ויום למחרת כבר התייצבתי בבית הספר לעבוד. יד ימין שלי הייתה מגובסת, אז כתבתי עם יד שמאל. אותו תלמיד שעשה לי את זה ישב מולי בחיוך של מנצח ולא הפסיק להפריע לי. יכול להיות שהוא הורחק כמה ימים אחרי זה", משחזרת א'.
א' מספרת גם על האטימות בה נתקלה לדבריה מצד בית הספר, שפיטר אותה זמן קצר לאחר המקרה בטענה שהיא "עושה בלאגן". "הייתה ישיבה עם היועצת, המנהלת של המרכז הפדגוגי של העירייה, פסיכולוגית ואנשים נוספים מהמערכת. מולי ישבה האימא של הילד שחרט לי על האוטו ו'הריצה דאחקות' עם המנהלת. רק היה חסר להן כוס קפה וסיגריה. אחרי שדיברנו על כל העניינים, קמה האימא של הילד, הסתכלה עליי, ואמרה לי: 'את לא שפויה בנפשך, את צריכה להיות מאושפזת, את לא בריאה. את מפגרת ומקומך באשפוז'. היא אמרה את זה מול כל שמונת אנשי הצוות, כשכל אחד מהם מומחה בתחום שלו. כולם שתקו. אף אחד לא אמר לה להירגע, שום דבר". אחר כך, מספרת א', היא קיבלה איומים מהמנהלת לפיהם היא לא תעבוד יותר לעולם במערכת החינוך והמנהלת "תשרוף אותה במערכת".
היא, כאמור, כבר עזבה את בית הספר, אולם צלקות המקרה נמצאות עדיין לא רק בלבה, אלא גם על מכוניתה. א' הגיעה למסקנה כי תיקון החריטה על הרכב יהיה יקר מאוד ואף יוריד משמעותית מערכו כך שהיא לא תוכל למכור אותו. לכן, למרבה האבסורד, היא עדיין נוסעת עם הרכב עליו חרוטה המילה "זונה". ממשרד החינוך נמסר בעקבות בדיקת וואלה! חדשות, כי "העניין נמצא בבדיקת מנהלת מחוז חיפה".
א' לא לבד. בסקר האחרון שערך ארגון המורים, בשיתוף עם מכון גיאוקרטוגרפיה, נחשף כי 53% מהנשאלים (403 מורים, המהווים מדגם מייצג של המורים בישראל) דיווחו כי נתקלו באלימות מילולית של תלמיד כלפיהם, 4% דיווחו על אלימות פיזית שחוו מצד תלמידים ולא פחות מ-23% מהמורים טענו כי היו עדים למקרה של אלימות פיזית מצד תלמיד כלפי מורה. רק בשבוע האחרון, עלה לכותרות סיפורה של המורה מראש העין שתלמידים השחיתו את ביתה בעת ששהתה בחופשה בחו"ל, מקרה שהעלה מחדש את הדיון הציבורי בנושא של אלימות תלמידים כלפי מורים.
א' לא הופתעה מתוצאות הסקר של ארגון המורים. "במציאות שבה אנחנו חיים", היא אומרת, "שמורים אומרים באנונימיות שהם הוכו, זה לא מפתיע. כמו שתגידי לי היום שהעבריין מספר אחד בארץ היה מופרע והרביץ למורים. מטאטאים מתחת לשטיח, מטייחים את זה".
"פגיעה בסמכותיות ובכבוד"
האלימות הפיזית בה נתקלים מורים רבים היא רק השיא של ההסלמה ביחס של תלמידים כלפי מי שאמורים לתת להם את הכלים להמשך חייהם הבוגרים. מורים רבים חווים אלימות מילולית ופגיעה ברכוש - 7% מהמורים דיווחו בסקר כי רכושם הפרטי הושחת. כזה הוא שרון, מורה לחינוך גופני מראשון לציון, שהקטנוע שלו ניזוק על ידי תלמיד זועם. "זה היה תלמיד בשכבת י"ב, שקיבל אצלי ציון 55 בתעודה לאחר שהוא לא הגיע לשיעורים ולא השתתף. השיחות שערכתי אתו לא עזרו. יום אחד הוא בעט לי בקטנוע, הפיל אותו, וגרם לנזק של כאלף שקלים", מספר שרון. "התלוננתי בבית הספר ובמשטרה. בתגובה הוא הגיע לבית הספר עם אבא שלו ושניהם התחילו לצעוק עליי ולקלל אותי". התלמיד הפוגע הושעה למספר ימים מהלימודים והתיק נגדו במשטרה נסגר מחוסר עניין לציבור.
"זו פגיעה בסמכותיות שלך בכבוד המקצועי שלך", אומר שרון. "כל התופעה של האלימות, של הכעס שעצור בתוכם, צריך לחפור ולראות למה הוא עשה את זה. התלמידים יותר אלימים היום, הם חסרי סבלנות גם כלפי המורים".
מלבד הפגיעה הפיזית, נראה כי התחושה של נטישה מצד המערכת קשה אף יותר. בסקר של ארגון המורים פורסם כי 67% מהמורים חשים שהתפיסה של משרד החינוך, הרואה את התלמידים וההורים כלקוחות, משפיעה לרעה על מעמדו של המורה. "ברור שהמערכת נטשה אותי. לא קיבלתי גיבוי מאף אחד. אף אחד לא דיבר איתי", אומרת א'. גם לדברי שרון, מערכת החינוך לא מתמודדת עם המצב כראוי. "אין מספיק ענישה, ובתי המשפט נותנים עונשים מקלים. מערכת החינוך מחפשת היום רק הישגים ורק ציונים". הוא הוסיף כי "יכול להיות שהמערכת צריכה להיבנות בצורה אחרת והיום אין את זה במערכת החינוך. התלמידים מרימים את הקול על מורים ועל מנהלים. כשאני הייתי ילד זה לא היה קיים. מה שקרה לי היה מקרה חריג בבית הספר. היה קושי להתמודד כי לא היינו רגילים לזה. אם אני משווה את היום למה שהיה פעם, העבודה שלנו היום הרבה יותר קשה".
לדבריו, גם היחס של ההורים כלפי המורים השתנה לרעה בשנים האחרונות: "ההורים היום מגבים את התלמידים בכל מקרה. מעמד המורה בעיני ההורים בעשר השנים האחרונות הידרדר. אנחנו רואים את זה, רואים איך מדברים על מקצוע ההוראה, איך הורים ותלמידים מדברים. היום לכל הורה יש עורך דין צמוד וכל תלמיד מכיר את הזכויות שלו עד הסוף. יש להם רק זכויות אין להם חובות, וזה חוזר כמו בומרנג ורואים את זה בכל המישורים. החברה שלנו הופכת אלימה יותר, חסרת סבלנות, לא מתייחסים לבעלי סמכות בכבוד שהם צריכים לקבל".
מורים נוספים שהותקפו סירבו להתראיין לכתבה. הסיבה לכך טמונה אולי בהסבר של שרון: "התחושה שאתה מרגיש היא שאתה אשם במשהו. חשבתי לעצמי: 'אולי עשיתי משהו לא טוב'. היום, כשאני חושב על זה בדיעבד זו הייתה התחושה. מה שהיה חשוב לי זה שהתלמיד יזרום עם זה הלאה ולא לסבך אותו יותר מידי".
משרד החינוך: "מנהיגים מדיניות של אפס סובלנות"
עם זאת, ניתן גם לראות אור בקצה המנהרה. למרות האחוזים הגבוהים של מורים שדיווחו על אלימות מצד תלמידים, מראה הסקר על ירידה ברמת האלימות במוסדות החינוך במהלך השנים האחרונות. זאת, אפשר אולי לזקוף לזכותו של משרד החינוך, שתיקן את חוק זכויות התלמיד, ומוביל תכנית יעדים מקיפה במסגרתה הוחלט לשים דגש חזק על צמצום שיעורי האלימות בבתי הספר. בהתאם לזאת, הקצה המשרד כעשרה מיליון שקלים לטובת הפעלתן של תכניות התערבות מערכתיות ב-1,200 בתי ספר.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מנהיג בשלוש השנים האחרונות מדיניות של אפס סובלנות כלפי מקרים של אלימות. המשרד מעניק גיבוי מלא לצוותי החינוך של בתי הספר בטיפולים במקרים של אלימות וכן מבהיר ומדגיש מדיניות זו במפגשים משותפים עם מנהלים ומורים. כמו כן, נתן המשרד לבתי הספר כלים לטיפול במקרים של אלימות, בהם השעיה מידית של תלמיד מבית הספר מבלי להמתין לכינוסה של ועדה פדגוגית שתחליט על המשך טיפול. בעניין זה יצוין כי הפיקוח עוקב אחר מימוש מדיניות זו כדי לוודא שאכן ההנחיות נאכפות. נתוני הרשות להערכה ולמדידה בנושא אלימות בשנים 2009-2011 מצביעים על ירידה בשיעור האלימות בתוך מוסדות החינוך".
עוד בנושא
חשד: המורה שהתה בחו"ל, תלמידים השחיתו את ביתה
תלמידים חשודים שהציתו רכבה של מורה
חשד: אב איים על מנהל בית ספר בשפרעם באקדח
לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com