אנדרס ברינג בריוויק, הנורבגי שרצח לפני קצת יותר משנה 77 בני אדם, רובם צעירים, במחנה קיץ באי קטן ליד אוסלו ובאוסלו עצמה - נידון היום (שישי) ל-21 שנות מאסר. לכאורה מדובר בעונש קל מאוד שאינו מתאים למעשה הנורא שעשה. אנו רגילים בארץ לעונשי מאסר עולם המוטלים על רוצחים שהרגו אדם בודד, ולמעשה זהו גם העונש הבלעדי לרוצחים כאלה בישראל - ואילו בנורבגיה רוצח המונים, פשוטו כמשמעו, מקבל פחות.
גזר דין זה מעורר מיד את השאלה, מדוע קיבל בריוויק עונש קל כל כך? התשובה הפשוטה היא שהעונש תואם את החוק בנורבגיה. 21 שנות מאסר הן העונש המקסימלי שיכול בית המשפט להטיל על רוצח בנורבגיה במסגרת החוק למלחמה בטרור. על פי התפיסה השלטת בנורבגיה, מטרתו העיקרית של עונש מאסר היא לשקם את הפושעים המרצים אותו ובכך לצמצם, ובמידת האפשר למנוע, פשיעה חוזרת.
בשנת 2008 פרסם משרד המשפטים והמשטרה הנורבגי הצהרה בנושא הענישה במדינה, תחת הכותרת "ענישה יעילה פחות פשע וחברה בטוחה יותר". על פי ההצהרה, המטרה העיקרית של המאסר היא מניעת רצידיביזם (מועדות לפשיעה חוזרת). לשם כך יש לשקם את האסירים בכלא; בתנאים ראויים, בהכשרה מקצועית מתאימה, בתיאום עם גורמי חוץ, בתמיכה בהם עם שחרורם ובהחזרתם לקהילה הנורמטיבית תוך פיקוח עליהם. ההצהרה מציינת בין השאר, שנורבגיה שואפת להיות המוליכה בעולם בהגנה על זכויות נאשמים.
בית המשפט בנורבגיה: בריוויק שפוי, ייכלא ל-21 שנים
מנגד, על פי ההנחה המקובלת אצלנו בישראל, עונשים קלים מעודדים המשך פשיעה. הנתונים הסטטיסטיים אינם תומכים בהנחה זו: למרות העונשים הקלים המוטלים על פושעים בנורבגיה (מעל מחצית מהמאסרים בנורבגיה הם לתקופה של פחות מחודשיים), רמת הפשיעה בה - ובמקביל, גם רמת המאסר בה - הן נמוכות מאוד יחסית למדינות אחרות באירופה ובעולם בכלל. יש בה כ-65 אסירים על כל 100,000 תושבים.
בישראל לעומת זאת, שבה הענישה קשה יותר, רמת המאסר היא גבוהה בהרבה (כ-200 אסירים פליליים על כל 100,000 תושבים). מסתבר שהמאסר הנרחב למטרות תגמול, הרתעה ומניעה, המקובל על שופטים בארץ, אינו יעיל במניעת פשיעה חוזרת וקרוב לוודאי גם מזיק.
לחנך לסובלנות ולהיאבק בגזענות
באשר לרצח ההמוני באוסלו, מה יכול להיות ההסבר למעשה נורא זה? פסיכיאטרים בנורבגיה שבדקו את הרוצח, הגיעו למסקנות מנוגדות. בבדיקה הראשונה, ארבעה חודשים אחרי הרצח, קבעו הפסיכיאטרים שאנדרס ברייויק הוא חולה נפש ואינו כשיר לעמוד למשפט. בבדיקה מאוחרת יותר הגיע צוות פסיכיאטרים אחר למסקנה מנוגדת, שהתקבלה על דעת בית המשפט.
מסתבר שאין ידע פסיכיאטרי מקצועי מספק לקביעה חד משמעית, שעבריינים מסויימים אחראים או לא אחראים למעשיהם. מומחים מתחומים שונים הציעו הסברים בלתי מבוססים לפשע קיצוני זה, בהם למשל הסבר לפיו הרוצח סובל מהפרעות אישיות קשות, שהביאו אותו לפעול בהתאם לאידיאולוגיה הקיצונית של שנאת זרים בה דגל.
לעניות דעתי, לא צריך לחפש בנרות סיבות למעשה. הן היו קיימות בהיקפים עצומים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשעשרות אלפי פושעים מסוגו של אנדרס ברייויק רצחו מיליוני יהודים רק מתוך אידיאולוגיה נאצית אנטישמית קיצונית ורצחנית - והן קיימות גם כיום, כשבעלי תפישות קיצוניות של שנאת זרים מבצעים פשעים חמורים כולל רצח בודד ורצח המונים.
כדי למנוע מעשים נוראים כאלה, צריך מחד לחנך לערכים הומאניים ולסובלנות כלפי השונה והזר ומאידך להיאבק בצורה נחרצת באידיאולוגיות קיצוניות ובמפיציהן בתקשורת הכתובה והמשודרת ובאינטרנט.
הכותב הינו קרימינולוג המרצה במכללה האקדמית אשקלון ובאוניברסיטת בר-אילן