שר התעשייה והמסחר הדרום אפריקאי, רוב דיוויס, הודיע הערב (רביעי) כי יאמץ את התקנה שקובעת סימון מוצרים מההתנחלויות בתווית מיוחדת, לאחר שבשלושת החודשים האחרונים נבחנה התקנה במסגרת תקופת התייעצויות והגשת התנגדויות. משרד החוץ ניסה להפעיל לחץ דיפלומטי בשילוב לחץ ציבורי של הקהילה היהודית הדרום אפריקאית כדי למנוע את אימוץ התקנה, אך הערב הודיע דיוויס כי הסתיימה תקופת ההתייעצות, והחליט לאמצה.
החלטת הממשלה הדרום אפריקנית, שנחתמה ב-1 במאי, היא תוצאה של מאמצים משותפים של הוועדות העממיות בגדה ושל הארגונים הדרום אפריקאים "פתחו את רחוב השוהדא" ו-"עורכי דין לזכויות אדם", אשר משתפים פעולה בעניין כבר מעל לשנה.
מוחמד ח'טיב, רכז הוועדה המתאמת של המאבק העממי ותושב הכפר בילעין, אשר היה מעורב במאמצים לקידום ההחלטה, אמר כי "בסיס ההחלטה היא ההכרה בעוול שנגרם לנו הפלסטינים על ידי הכיבוש וההתנחלויות וכי הסיפוח דה-פקטו של האדמות שלנו, כמו גם ההתנחלויות עצמן, אינו חוקי. זה הוא צעד ראשון משמח, שהמשכו ההגיוני והראוי יהיה איסור על שיווק המוצרים הללו בדרום אפריקה, גם אם יסומנו באופן ברור".
בישראל הגיבו אז בזעם להחלטה והגדירו אותה מהלך "גזעני במהותו". לדברי דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, "לא מדובר בהתנגדות פוליטית להתנחלויות אלא בייחוד לרעה של מדינה באמצעות סימון מיוחד, לפי קריטריוניים לאומיים-פוליטיים". הוא הוסיף כי "מזעזע לחשוב שדווקא דרום אפריקה מגלה אטימות כזו וצועדת במדרון החלקלק של הגזענות". במשרד החוץ הדגישו כי שגריר דרום אפריקה בישראל יזומן מחר לבירור אצל סמנכ"ל לעניני אפריקה במשרד, אבי גרנות. "הפרדה ואפליה ממין זה מזכירים רעיונות בעלי אופי גזעני שממשלת דרום אפריקה , יותר מכולם, אמורה לדחות מכל וכל", הוסיף פלמור.
סגן שר החוץ דני אילון אמר בתגובה לדברים כי "לצערנו מסתבר שהשינוי שחל בדרום אפריקה במהלך השנים לא הביא לשינוי בסיסי במדינה והיא נשארה מדינת אפרטהייד. כרגע מופנה האפרטהייד של דרום אפריקה כלפי ישראל ונגד כורים בדרום אפריקה עצמה. במקום לקבל החלטה על סימון מוצרים ישראליים רצוי היה שממשלת דרום אפריקה תקבל החלטות אמיצות בנוגע ל-34 כורים חפים מפשע שבסך הכל ביקשו שיפור בתנאי עבודתם".
עוד בנושא
דרום אפריקה תחייב לסמן מוצרים שיוצרו בהתנחלויות
בעקבות החלטת דרום אפריקה: השגריר יזומן להבהרה
לפניות לכתב: tal_sh@walla.net.il