קצין איסוף: המבחן הגדול של ראש אגף כוח אדם

הגיע הרגע למבחן הגדול של ראש אגף כוח אדם, האלוף אורנה ברביבאי. חרב התקציב מונחת על צווארו של צה"ל ובמשרד האוצר רוצים לראות התייעלות מובהקת בקרב משרתי הקבע. פקידי האוצר מדברים על פיטורים ולא על יציאה לפנסיה. נראה שהפעם באוצר לא יסכימו למכבסת המילים של צה"ל ויידרשו פיטורים של משרתי קבע ולא שחרור במעמד של פנסיה עם זכויות שיכבידו על תקציב הביטחון. זו הולכת להיות נקודת שבר גדולה בצה"ל אך האתגר הבא והמידי של ברביבאי מתחיל דווקא בשכונת מאה שערים בירושלים וברחובות העיר בני ברק עם ההחלטה לבטל את חוק טל ולגייס חרדים בהמוניהם.

שתי משימות עיקריות עומדות בפני ראש אכ"א: משימת הקליטה והמיון ולאחר מכן השיבוץ ביחידות צה"ל. המשימה עליה אחראי מפקד מיט"ב, אל"מ גיל בן שאול, נראית משימה קלה מאחר שרמת המוכנות לה גבוהה מאוד בקרב ראש המדורים. החרדים שיגיעו מרצון לאחר שקיבלו את הצו יעברו מבחנים לקביעת דפ"ר, קב"א ופרופיל. מעל ראשם מרחפת השאלה כיצד יצליחו באכ"א להביא את החרדים שלא יהיו מעוניינים בשירות צבאי ולא יתייחסו אל צו הגיוס הראשון במסגרת החוק. אין כרגע תשובות ברורות בנושא וכרגע נראה כי ההעדפה היא פשוט שלא כולם יתייצבו, כדי שתהיה שהות ללמוד את התופעה החדשה שנקראת "ביטול חוק טל".

קצין בכיר באכ"א, שלוקח חלק משמעותי בגיוס החרדים, סיפר בביטחון כי תהליך הקליטה יצליח. "מהחודש אנחנו שולחים להם צו ראשון ואנחנו מצפים לבני נוער חרדים שיגיעו ללשכת גיוס. אנחנו שואלים אותם מתי הם ראו רופא והם עונים: 'בגיל ארבע'. זה המגזר שאיתו אנחנו מתכוונים לעסוק". לדבריו, מרביתם אינם מתנגדים גמורים של רעיון הגיוס, אבל הם גם לא מתלהבים גדולים. "החרדי יאמר לך בפנים 'אנחנו מתפללים שזה יבוטל אבל בינתיים נעשה מה שתגידו לנו'". דברים אלו נאמרים לאחר סיור במגזר החרדי אך בצבא מעריכים כי ברגע שיידרשו לגייס את הגרעין הקשה של בני ברק והישיבות הליטאיות – ייראו הדברים אחרת לגמרי.

אחרי תהליך הקליטה והמיון שנראה כי המוכנות אליו גבוהה, תעבור האחריות לראש חטיבת תכנון ומחקר, תא"ל גדי אגמון, שאחראי על היום שאחרי הגיוס. "כאן הסיפור אחרת לגמרי", מודים קצינים בכירים בצה"ל. "זה סוג של הימור על האסטרטגיה".

האלוף אורנה ברביבאי תידרש להכריע בשאלה האם להקים יחידות חרדים נוספות בצה"ל כמו הנח"ל החרדי, בניגוד לעמדתו של האלוף במיל' אבי זמיר שהתנגד נחרצות לצבא מגדרי, או שהיא תשכיל לפזר אותם ברחבי הצבא הגדול תחת נטילת סיכון שהמהלך יביא לשבר בשל מעורבות גוברת של נשים בצבא ופתיחת כלל המקצועות לנשים למעט מקצוע הלחימה בחטיבות החי"ר וצוללות. באכ"א כבר מנסים לפזר את הערפל בסיסמה "החרדי של היום יתגייס בעלות של 5,000 שקלים לחודש. הבן שלו יתגייס כבר במאות שקלים לחודש כי הוא יבין מה זה נותן לו".

עולם חיילי החובה בצה"ל דורש מהפך והתאמה למציאות בחברה. גורמים בכירים במשרד הביטחון טוענים כי ביטול חוק טל הוא הזדמנות פז עבור ראש אכ"א לקדם מהלך שיביא לצמצום משלוש שנות שירות לשנתיים בשל גיוס נרחב של חרדים ובשילוב של טכנולוגיה שיביא לצמצום היקף כוח האדם בצבא. עולם החרדים בצה"ל, בשונה מתחומים אחרים, מושך את תשומת הלב של הפוליטיקאים והממשלה ולכן הטלטלה הגדולה והביקורת בוא תבוא.

מלבד סוגיית שירות החרדים, באכ"א מתווספות כל רבעון דילמות חדשות בהתאם למצב החברתי בישראל. אחת מהן היא האוכלוסייה המיוחדת שהצבא נדרש להעניק לה מעטפת כלכלית משמעותית. המח"ט היוצא של גולני, אל"מ אופק בוכריס, התלונן כי אכ"א מעבירים לו על פי רמת מוטיבציה גבוהה את בעלי בעיות הת"ש באחוזים גבוהים מאוד ולא מאפשרים למפקדי המחלקות והמ"פים לעסוק בלימוד מקצוע הלוחם.

"הדילמה היא מאוד מורכבת", מסביר קצין בכיר באכ"א. "בחור ממוצא אתיופי משכונת מצוקה רוצה להיות לוחם . ניתן לו את מה שהוא רוצה או שנדחק אותו ליעד השני או השלישי שביקש? בחור שעלה מחו"ל ואומר לך 'אני באתי להתגייס לגולני ובשביל זה עזבתי את הקולג'' - ניתן או לא? בחור ממשפחה שכולה שאומר לך שכנעתי את אמא לחתום אבל רק לגולני? בן יחיד שאומר לך 'קרעתי את ההורים ואני רוצה להיות לוחם אבל רק גולני'. נגשים לו את החלום?". לדבריו, "גולני חטיבה מאוד אטרקטיבית והתדמית שלה באוכלוסיות מסוימות מאוד קורצת. הילדים בארה"ב לא מדברים אתך על הקרקל ולא על האיסוף הקרבי אלא על גולני. התפקיד שלנו זה לאזן. זה מצריך מאתנו קשב רב ואנחנו מצליחים. חטיבות החי"ר מקבלים אותם היו באיזון שנע בין 5-7%. העובדות מוכיחות שמפה הם יוצאים זהים. חלק מהם מסתירים את הבעיות הכלכליות כדי שלא ימנעו את הבקשות לגיוס ועל זה אני כבר לא שולט".

היום אגף כוח האדם מאפשר לאלו שהחיים היו קשים עבורם להתגייס לצה"ל, כולל בני נוער בעלי עבר פלילי עשיר, ביניהם כאלו שסחרו בסמים וחלקם גדלו כל חייהם בפנימיות ללא הורים. אין הצלחה של מאה אחוז בשיבוץ אבל יש ביניהם כאלו שהפכו ללוחמים ביחידות עלית וקצינים, ביניהם מפקד צוות בשייטת 13 שמגיל 13 בילה במוסדות לעבריינים צעירים. קצין בכיר באכ"א מסביר את התהליך שנועד לתת צ'אנס לחיים אחרים: "אנחנו בודקים באיזה גיל הייתה העבירה וכמה שנים עברו מאז, לאיזה כיוונים האדם לקח את דרכו מה אומרים גורמי השיקום שמלווים אותו ואיזה אורח חיים הוא מקיים היום". לדבריו, "ילד שבגיל 15 עסק בגניבה סדרתית של רכבים שילם את חובו לחברה והפך להיות מישהו אחר, עשה שנת שירות עם קצינת מבחן - ניתן לו צ'אנס".

יש מאות מקרים מסוג זה בשנה, כולל בני נוער שעברו עבירות מין או סחרו בסמים והגרף באכ"א מצביע על עלייה. לאחר גיוסם לצה"ל אף אחד לא מוסמך לקבל מידע אודות עברם הפלילי כדי שלא יסתובב עם אות קין, והשירות הצבאי יהווה באמת מסלול לדרך חדשה עבורם. באכ"א מודים כי באותו מסלול גויס לואיס מסקוטה, מאבטח בלשכת הרמטכ"ל שגנב אקדח וכרטיס אשראי מלשכתו של רא"ל במיל' גבי אשכנזי. "בראייה לאחור היינו מגייסים שוב את לואיס מסקוטה", מסביר קצין בכיר באכ"א. "היה לו תיק פלילי על איזו שטות. הוא שובץ מבחינתי לתפקיד שולי של מאבטח מתקנים. באכ"א הוא שובץ לתפקיד ש.ג בקריה. זה שמישהו במחנה מטכ"ל החליט לשבץ אותו לתפקיד בלשכת הרמטכ"ל בלי לבדוק זה דיון אחר לגמרי".

חזית נוספת היא הפטור של בנות מהשירות הצבאי. שליש מתוכן מצהירות על כך שהן דתיות. "חלק מהן חרדיות שגם האחים שלהן לא התגייסו עד כה לצבא, חלק מציבור דתי לאומי שאחיהן משרת כמ"פ בגולני אבל היא לא רוצה להתגייס, וחלק תופסות טרמפ. יש לה מזוזה בבית אז היא אומרת שהיא דתיה", אומרים בצה"ל. בסיוע המחלקה משפטית של משרד הביטחון, אושרה הצעת חוק בכנסת שמחייבת את הבחורה שהצהירה על כך שהיא דתייה להצהיר על שינוי עד גיל 20 אחרת תואשם בהשתמטות ובמסירת הודעה כוזבת. החוק לא קיבל תוקף כי לטענת לשכת שר הביטחון נכתבו התקנות אך לא התכנסה ועדת חוץ וביטחון לאשר זאת בשל גרירת רגליים של ח"כ זאב אלקין מהליכוד.

נתון מעניין אחר מעלה כי רבע מהגברים במדינת ישראל לא מתגייסים. 13% מתוכם הם חרדים. 6% מקבלים פטור רפואי שרובו על סעיף נפשי. באכ"א מרגיעים וטוענים כי היקף התופעה של בעיות נפשיות בישראל טוב מאוד ביחס למדינות במערב.

באכ"א יוצרים קשר עם המועמדים לשירות ביטחון באמצעות טוויטר, פייסבוק, יו טיוב, אתרי אינטרנט, כנסים ומוקד טלפוני, ובחודש יוני נרשמו מאה אלף פניות למוקדים השונים של אכ"א לקראת הגיוס לצה"ל. 97% מהפניות קיבלו תשובה אחרי שבוע, כך לפחות טוען קצין בכיר באכ"א. החשש מהתולעת האירנית שתגיע לצה"ל לא מאפשר כיום לקבל הודעות בדואר אלקטרוני ולכן מסמכים מתקבלים רק בפקס, מה שיוצר עומס ביורוקרטי קיצוני. אך אם זה המצב כיום מעניין מה יילד יום כשיחל גיוס המוני של חרדים. כיצד יתקשרו עם ציבור שלא ביקר מעולם בכנסת או בחנויות המותגים באילת?

קצין איסוף - טורים אחרונים
קצין איסוף: מה מתבשל בארוחה של ראשי המודיעין?
קצין איסוף: מי ישלם על פעולה כושלת באירן?
קצין איסוף: הכירו את דור המפקדים החדש של צה"ל

לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.co.il