(וידאו: ביקורו בישראל של שר ההגנה האמריקאי פנטה בנושא האיום האירני)
הסנקציות נגד אירן מסבות נזק כבד לכלכלה האירנית. סוכנות בלומברג דיווחה הבוקר (חמישי) כי משטר האייתוללות מפסיד מדי יום כ-133 מיליון דולר, כחצי מיליארד שקלים, בשל חרם הנפט שהוטל עליה ב-1 ביולי. ייצוא חביות הנפט מאירן צנח בכ-1.2 מיליון חביות ליום, ירידה של כ-52 אחוזים, מאז החלו הסנקציות האוסרות רכישה, שינוע , מימון וביטוח של נפט גולמי מאירן. בחישוב שנתי, מדובר בנזק עצום של כ-48 מיליארד דולרים, כעשירית מהכלכלה האירנית.
כמו כן מציינת בלומברג, כי החרם על יצואנית הנפט האיסלמית מתנהל מבלי שנרשם בשווקים זינוק במחירי הנפט, שמחירו אף ירד בשנת 2012. הדבר מעניק אורך נשימה למדינות המערב, שחששו מזינוק במחירי הדלק שיגרום לתסיסה בקרב אזרחיהן. יצוין כי תפוקת הנפט היומית באירן נפלה בכעשרה אחוזים במהלך חודש יולי, לרמתה הנמוכה מאז 1990. כמו כן, איבדה אירן את מעמדה כיצואנית הנפט השנייה בארגון אופ"ק, דירוג בו החזיקה מאז שנת 2000.
"להדק טבעת החנק על המשטר האירני"
מצבה של אירן אף עלול להוסיף ולהתדרדר, לאחר שהלילה אישר הקונגרס האמריקאי חבילה חדשה של סנקציות נגד אירן, במסגרתה יוטלו עיצומים על בנקים, חברות ביטוח וחברות שילוח המסייעים לטהרן במכירת הנפט שלה. "החוק נועד להדק את טבעת החנק על המשטר מעבר לכל מה שנעשה עד כה", ציינה יו"ר הוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים, אילנה רוס-לטינן. החוק אושר בסנאט פה אחד, לאחר שבבית הנבחרים אושר על ידי מחוקקים משתי המפלגות ברוב של 421 מול שישה. כעת, לאישורו הסופי של החוק נדרשת חתימתו של הנשיא אובמה.
החבילה החדשה מתבססת על הסנקציות על סחר הנפט האירני שנחתמו על ידי הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, בדצמבר האחרון, אשר הובילו את יפן, דרום קוריאה, הודו ומדינות נוספות לקצץ ברכישת הנפט מהמדינה. מאחורי החוק עמדה השדולה האמריקאית למען ישראל, אשר טענה כי הצעדים החדשים, בשילוב עם הסנקציות הקיימות, "מייצגים את מערכת הסנקציות החזקה ביותר לבידוד מדינה כלשהי בעולם בזמן שלום". הדמוקרט הבכיר בפנאל ועדת החוץ, האוורד ברמן, אמר כי "יש עוד שאנחנו יכולים לעשות, עוד שנעשה אם אירן לא תשים קץ לתכנית הנשק הגרעיני באופן מוחלט וניתן לאימות".