ערב מלחמת לבנון השנייה, הורה המטה הכללי להאט את קצב ייצור טנקי מרכבה סימן 4, בשל בעיה תקציבית חריפה ובהתאם להערכה שגויה של מידת האיום על כוחות היבשה. תוצאות מלחמת לבנון השנייה שינו את קו החשיבה במטכ"ל, והטנק חזר ללב העשייה המבצעית של צה"ל, כצבא שיתמרן במלחמה לעומק שטח האויב. החיל, שחטף מכות קשות מחוליות נגד טנקים (נ"ט) של חיזבאללה הוחזר לכשירות גבוהה. גרף האימונים השתפר משמעותית, וההצטיידות במרכבה סימן 4 נמשכה. באפריל 2010 מונה תא"ל יגאל סלוביק לקצין השריון הראשי, לאחר שהצטיין כמפקד חטיבת שריון במבצע עופרת יצוקה, והחל להעמיק את השינוי בחיל.
סלוביק מספר שעם כניסתו לתפקיד, ביקש ממנו מפקד זרוע היבשה, האלוף סמי תורג'מן, להחזיר את חיל השריון למקצוע. "סמי דיבר על טנקאות, על טיפול בכלים, רמת תותחנות גבוהה וטכניקות קרביות", מסביר סלוביק. "במשך הרבה מאוד זמן חיל השריון התנתק מההוויה הזו. אני לא מסיר מעליי אחריות כי קודם לכן הייתי מח"ט ומג"ד. בעבר בוטלו האימונים בסדיר ובמילואים. ההשקעה הייתה בפעילות ביטחון שוטף. ראית שריונרים שמעניין אותם איזו כוונת יש להם על הרובה, כי 11 חודשים בשנה הם עסקו במעצרים באיו"ש ולא באימון על הטנק. סיגלנו לעצמנו תרבות חי"רניקית. כל פעם שבאת להתאמן, הפער היה כל כך גדול ולא הצלחת לגשר על זה. זה היה מסע ממושך ומשמעותי לחזרתו של החיל לרף שנקבע לו.
"כשנכנסתי לתפקיד, ראיתי שבבית הספר לשריון לא השתנה כלום בהכשרות מאז שאני הייתי חניך, לפני 25 שנה. הרגשתי שאני יכול להיות מפקד מחלקה. לא יעלה על הדעת שמה שעשיתי לפני עשרים שנה יעשו גם היום. יצרנו התאמה למתארי הלחימה, לאתגרים ולאמצעי הלחימה של היום. כעת אנחנו עומדים על ממוצע של 2:1 בפגיעה במטרה. כשאני התגייסתי היינו יורים בין שלושה לחמישה פגזים כדי לפגוע במטרה. בית הספר לשריון מוגדר כיום כחטיבת ההדרכה הכי טובה שיש לצה"ל בעשייה היומיומית ובמוכנות לחירום".
נדרשת לכתוב את "הדף הירוק" בעבור זרוע היבשה. מה הוא כולל?
"זה מסמך בן 40 עמודים, שמסביר מהו נ"ט על כל סוגיו, כיצד הוא מאיים עלינו ואיך ניתן להתמודד עמו. מה עשינו בנושא? קלטנו את 'מעיל רוח' (מערכת הגנה אקטיבית - א.ב) ואת פגז 'כלנית' (פגז מתקדם רב-תכליתי - א.ב), הוצאנו את הספר 'לחימה במרחב רווי נ"ט' והכנסנו לאימון את איום הנ"ט. היום אנחנו מציבים בתרגילים מטרות נ"ט בגודל של 40 סנטימטרים. עד לפני כמה שנים, ירינו רק על טנקים, כי חשבנו שאם נפגע בטנק, נדע לפגוע בכל דבר אחר. היום הצוות בטנק יודע לפגוע בדיוק במטרה בגודל 40 סנטימטר, שנמצאת במרחק של 4,000 מטר ממנו, בתוך סבך ודיונות".
מה לא הספקת לממש כקצין שריון ראשי?
"חסר לי הזמן להיכנס לעומק לתכנון הטנק העתידי. היום אני לא רואה סימן 5, אלא משהו אחר לגמרי; זה לא יכול להיות עוד טנק מערכה ששוקל מאה טון, עולה 25 מיליון שקלים וקילומטר נסיעה בו עולה 4,000 שקל.
"יש כאלה שמושכים לקצה ואומרים בואו נעשה טנקים לא מאוישים קטנים עם מעט מיגון. אנחנו לא בשלים לזה. אני לא רואה אוגדות מתמרנות עם טנקים שנשלטים ממטולה ומצפת. אבל אנחנו כן מדברים על כלי קטן בממדים ובמשקל. יש מיגון אקטיבי אז אני רוצה להוריד את המשקל של המיגון ולהוסיף עוד דלק ועוד תחמושת, ותותח יותר מדויק ויותר עוצמתי. בקצה אני רוצה לייזר. אין את זה עדיין. זה יהיה. זהו רק עניין של זמן. מנוע? היברידי. שיצרוך פחות דלק. אני רוצה גם כלי שזול להתאמן עליו. אנחנו בוחנים גם שני אנשי צוות בטנק ולא ארבעה לוחמים. היעד הוא תוכנית סגורה לטנק, בתוך חמש שנים".
התפרקות צבא לוב הביאה לפיזור של אמצעי לחימה מתקדמים, בין היתר גם טילי נ"ט בכמויות גדולות. מחסני הנשק בסוריה מוסיפים לדאגה של חיל השריון?
"עדיין לא צצה לנו הצפה באזור, אבל נרדמנו בשמירה. מאז שהומצא הטנק יש איום נ"ט. השאלה היא מתי הפנמת בפעם הראשונה שהאויב שינה את התמהיל של הנ"ט בלחימה. הבנו קצת מול הסורים אבל אחר כך ברחנו לפעילות ביטחון שוטף ושכחנו את זה. במעלה הדרך נקודת האיזון השתנתה. היום טילי הנ"ט נמצאים בכל מקום. בקשת הצבעים שבין ירוק לצהוב לאדום, אנחנו בכתום. האיום הוא איום דרמטי, אבל הוא פתיר. הפתרון צריך להיות פתרון מערכתי, שכולל תורה, מודיעין, אמצעי לחימה, אימונים והכשרות. צה"ל צריך להחליט מה הוא רוצה. תמרון כבד או קל. אתה לא יכול לוותר לא על זה ולא על זה. רק תמרון ממוכן יכול להיות מהיר. שוכחים שבלבנון היה קשה ללכת ברגל".
אתה מדבר כאילו רוחות רעות מנשבות במטה הכללי.
"אכלתי צהריים עם ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, האלוף קובי ברק, שריונר בעברו. הוא סיפר שהגן בחירוף נפש על הטנק. שוב מדברים לעצור את הפרויקט. צריך לפלוט את המגח ואת מרכבה סימן 1 ולהביא במקומם טנקים חדשים. טנקי המגח הם היום בני 40-50 שנה. אסור לעצור את ההצטיידות במרכבה סימן 4 עד שאין את טנק העתיד".
חלפו כמה שבועות מאז שנהגת בטנק, כנראה בפעם האחרונה בחייך. משהו התכווץ בלב?
"זה היה במסגרת פרידה מהחיל, בתרגיל מחלקה עם מפקדי גדודים וסגני מפקדי חטיבות. עקרונית, כנראה זו באמת הפעם האחרונה שאהיה על טנק. אבל מי יודע מה יהיה. אין לי בעיה במלחמה ללכת להיות מפקדה מחלקה. אם צריך מ"מ קדימה בקצה, אני אהיה. אין לי משחקים בקטע הזה".
סיירת חרדית
במקביל לכהונתו כקצין השריון הראשי, מונה סלוביק בראשית השנה למפקד חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה והוא ממשיך לשמש בתפקיד זה.
אילו יעדים מרכזיים הצבת לעצמך? יש דגש על חרדים?
"בהנחה שיהיה מחר גיוס חרדים נרחב, הגינו תוכנית שאומרת איפה אני רוצה אותם. השאלה היא אם להקים יחידות חדשות או להכניס אותם לפלטפורמות קיימות ולשחרר מתוכן כוח אדם אחר לתחומים שיש לי בהם פערים. חשבנו על הקמת פלוגת סיור בחטיבת השריון 188. אפשר בהחלט לקחת חבר'ה חרדים ולגייס אותם לשריון או לתותחנים".
מה יקרה אם לא תהיה עלייה משמעותית בשיעור המתגייסים?
"אנחנו נהיה בבעיה. המקור המרכזי שניתן לקחת ממנו אנשים הוא הציבור החרדי. מדברים איתי על הקמת גדוד בפיקוד העורף, על סוללות נוספות של 'כיפת ברזל'. מאיפה נביא עוד אנשים? אני ומפקד זרוע היבשה נסענו בשבוע שעבר לפגוש ראשי מועצות בדואיות בצפון כדי לעודד גיוס, למרות שיש שם מגמת עלייה. אנחנו מנסים למצות הרבה יותר טוב את הסל שאנחנו מקבלים, כולל צמצום הנשירה מהשירות. עדיין יש מי שיאמר שבמז"י יש עודף של חיילים, ואני אומר לך שיש לנו מחסור בלוחמים ומחסור גדול עוד יותר בתומכי לחימה. צריך להגיע למאה אחוז איוש, גם אם יש כאלה שיגידו ש-85% זה בסדר".
למה לא מקימים עוד גדוד של לוחמים חרדים כמו נצח יהודה? ממה אתם חוששים?
"אני המלצתי עכשיו להקים גדוד חרדי נוסף במילואים, כי גם כך יש הרבה כוח אדם חרדי קרבי. ככה נוכל לשחרר כוח אדם אחר ונמלא מקומות שבהם אנחנו בפער במילואים. האם נכון להקים גדוד סדיר נוסף חרדי? זו שאלה. כששימשתי מפקד חטיבת הבקעה, הגדוד החרדי פעל בגזרה בצורה מצוינת. השאלה שצריך לשאול היא אם אנחנו רוצים צבא מגזרי. כשאני התגייסתי ככה זה היה. חטיבות השריון התחלקו בין עירוניים וקיבוצניקים, צפונים ודרומים. יחד עם זאת, נשקול אולי להקים גדוד נוסף, אבל בחטיבה אחרת".
בסיכום תקופה מאתגרת ובכניסה לתקופה המתוחה ביותר בעשור האחרון, מה חולף לך בראש?
"מטריד אותי שיש כאלה שחושבים שאפשר לנצח בלי טנקים. כאזרח במדינה וכקצין בצבא, אני אומר שאסור לצאת למלחמה עם טנקים מיושנים מאוד. אני מוטרד עוד יותר מכך שהצרכים של הצבא בכוח האדם גדלים. טכנולוגיה מתקדמת שותה כוח אדם איכותי, והמקורות, כמו שזה נראה כרגע, לא נמצאים בעלייה. ב-2015 נתחיל להתיישר, אבל חשוב לומר שהמקורות שלנו מצטמצמים. הלכתי לראש להק כוח אדם בחיל האוויר, תא"ל אילן בודינגר, ושאלתי אותו: מה אתם עושים? איך אתה מצליחים יפה עם כוח האדם? איך אתם גונבים לי את כל מקורות כוח האדם? הלכנו ולמדנו, ואז הבנתי. אנחנו צריכים עוד חרדים ועוד בנות.
"במסגרת התוכנית הרב-שנתית נקבע יעד לתפקידים של חרדים ונשים. כנראה נחליט שבמערך ההגנה האווירית יוכלו לשרת בנים יחידים ובעלי רובאי 0.2. יש עיסוק בשאלה מיהו לוחם. מפעיל מטוסים לא מאוישים הוא לוחם או לא? היום הוא כן. ארגון מחדש בשאלה מיהו לוחם יקדם את כוח האדם בזרוע היבשה במספרים גדולים. תוספת חרדים תביא מספרים גדולים. שינוי תמהיל הפרופיל זה תוספת כוח אדם במספרים גדולים. המגמה הכללית חיובית, ונשמרת רמה גבוהה מאוד של מוטיבציה ללחימה. רצון מאוד גבוה של בני הנוער להיות לוחמים".
מה יותר קשה, להיות קצין השריון הראשי או ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה?
"יותר פשוט למצוא פתרון לאיום הנ"ט מאשר לאתר מקורות כוח אדם. זה ברור. חשוב להבין מה המשמעות של פחות כוח אדם. פחות נהגים זה אומר פחות משאית דלק ופחות משאית תחמושת במלחמה הבאה".
לפנייה לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.co.il
לקריאה נוספת:
שבוע לפקיעת חוק של: שיא בגיוס לנח"ל החרדי
צה"ל מתרגל מעבר טנקים בנהר הירדן
חשש בצה"ל: מחבלים בעזה הוכשרו בירי טילי נ"ט חדישים