"בלאו 'שרף' את ענת קם, אך לא היה צריך להאשימו"

נשיאת מועצת העיתונות, דליה דורנר, אומרת כי על פי עקרונות האתיקה העיתונאית, עיתונאים חייבים לשמור על חיסיון מקורותיהם, ולא למסור את שמותיהם. היא סבורה שגם בכירים במערכת הביטחון רשאים, ואף מחויבים לעתים, להדליף חומרים לעיתונאים. "ללא עיתונות חופשית, לא תוכל להיות דמוקרטיה", אמרה היום (שבת) באירוע שבתרבות בבאר שבע.

לדברי דורנר, העיתונאי אורי בלאו ועורכיו בעיתון הארץ כשלו בשמירה על המקור שלהם - ענת קם. "הם שרפו אותה", אמרה. דורנר שבה באזני הקהל על עמדת המועצה כי לא היה צריך להעמיד לדין את בלאו, עמדה שגובשה כבר לפני שנה.

השבוע הוגש נגד בלאו כתב אישום, ובמקביל סוכם מול פרקליטי "הארץ" על הסדר טיעון, במסגרתו יודה בהחזקת מסמכים סודיים ללא רשות, וירצה ארבעה חודשי עבודות שירות. "אני סבורה שצריך להחריג עיתונאי מהחוק האוסר החזקת חומר סודי", אמרה דורנר. "עם זאת, בנסיבות העניין, הפרשה נגמרה בצורה סבירה".

פרשת ענת קם ואורי בלאו - סיקור מלא בוואלה! חדשות

דורנר התייחסה בדבריה גם לביקורת הנשמעת מפי גורמים שונים על דברים שאמרו יובל דיסקין, לשעבר ראש השב"כ, ועל התבטאויותיו של מאיר דגן, שהיה ראש המוסד. "אני סבורה שאין מקום להעמיד לדין גם את ראשי השב"כ והמוסד על הדלפותיהם", קבעה.

עיתונאים רבים גינו את עצם ההחלטה להגיש כתב אישום נגד בלאו, והזהירו מפני החתימה על ההסדר הטיעון מולו. הפרשן המשפטי של קול ישראל, משה נגבי, אמר השבוע בשיחה עם וואלה! כי אין סיבה שלא להסדיר את הסוגיה בכנסת.

"לעסקת הטיעון הזו תהיה השפעה קשה על חופש העיתונות ועל הציבור עצמו, שעבורו חשוב יותר לדעת על פרצות במערכת הביטחון מאשר על שחיתויות של איש ציבור, למשל". אמר נגבי. לדבריו, קיימת סכנה גדולה מאוד שיגיע אל הציבור פחות מידע חיוני על מערכת הביטחון, משום שעיתונאים יפחדו לקבל מסמכים חסויים. נגבי סבור כי יש לקבוע בחוק שעיתונאי שפעל מכוח חובתו, על פי האתיקה העיתונאית, יהיה זכאי להגנה גם מפני תביעות דיבה - וגם מפני משפטים פליליים. "זה מצב בלתי נסבל שעיתונאי נענש על עצם עשיית עבודתו העיתונאית", אמר. "צדקו כל מי שאמרו שהגשת כתב האישום היא יום שחור לחופש העיתונות". על עניין העסקה, אמר הנגבי כי מדובר ב"רע במיעוטו, שכן במצב החוקי הקיים אין לבלאו כל הגנה משפטית, ונכון היה לו שלא ללכת למשפט בו יכול היה לקבל ארבע או שבע שנים".

לפי כתב האישום שהוגש השבוע נגד בלאו, הוא קיבל מהחיילת ענת קם החסן נייד (USB) ועליו 1,800 מסמכים, רבים מהם מסווגים. הוא השתמש בהם לתחקיר שחשף כי בכירים בצה"ל אישרו סיכולים ממוקדים בחפים מפשע, ועברו על הוראות בג"ץ. קם גנבה את המסמכים מלשכת מפקד פיקוד מרכז, ונידונה על כך למאסר של ארבע שנים וחצי.