ראש הממשלה ואנשי ועדת פלסנר ניהלו החל מיום חמישי, קרבות פומביים ופנימיים. כלפי חוץ, פרשו בזה אחר זה נציגי ישראל ביתנו, הבית היהודי ועו"ד יעקב וינרוט. במקביל, מאחורי הקלעים עשו יו"ר הוועדה, יוחנן פלסנר, והחברים הנותרים ככל יכולתם על מנת להגיש בהקדם את מסקנות הוועדה. המסקנות, הם ידעו, יקבעו את הרף לדיון הציבורי והפוליטי בעניין השוויון בנטל.
המלצות פומביות שתומכות בהטלת סנקציות אישיות משמעותיות, יגרמו בוודאות לקרע עם החרדים, ובמקביל יקשו מאוד על אנשי ישראל ביתנו להתנגד להן. בדיוק בקו האש הזה סירב ראש הממשלה לעמוד. אמנם פרישתם של שלושה מבין עשרת חברי הוועדה כבר עשתה את שלה וגרמה לערעור מסוים על הלגיטימציה שלה, אבל למה לנתניהו לקחת צ'אנס אם הוא יכול אחרת? מרגע שראש הממשלה הבין שפלסנר נחוש להגיש את הדו"ח שלו בצהריים הוא שיגר אליו מכתב שבו ביקש ממנו לקבוע זמן שבו יוגשו המסקנות הוא החליט להעביר את הכוח אליו לפני שיהיה מאוחר. על הדרך, הוא גם נטל מפלסנר וקדימה את העונג האלקטורלי לרשום את ההישג, אם יושג, על שמם.
שום דבר לא נשאר מאחור
מבחינה פוליטית הוכיח נתניהו פעם נוספת עד כמה השתכלל מאז כהונתו הראשונה, אבל למחמאות על תבונתו של המהלך עדיין צריך להוסיף כוכבית. אין מדובר כאן במשבר פוליטי רגיל, אלא בכזה שבו גם לבג"ץ יהיה מה לומר בסוף החודש. אם לא יקבל ארכה מהעליון, נתניהו עדיין יהיה חייב להעביר בכנסת חוק חדש. בלי קדימה הוא יסתדר, אבל בלי ישראל ביתנו ממש לא. השאלה היא האם ליברמן יכול להרשות לעצמו בעניין הזה לתת את מה שמופז סירב.
בהכירנו את הלקוח, מוקדם מדי לקבוע האם מדובר בסוף דרכו של מופז ומפלגתו בקואליציית נתניהו. עם זאת, משהו בהתנהלות אולי מרמז על הבאות. ראש הממשלה שוחח בשעות הצהריים עם מופז, ובשיחה הביע בפני המשנה שלו את רצונו לבטל את הוועדה. תשובתו של יו"ר קדימה הייתה חד משמעית: לא בא בחשבון, אין על מה לדבר. מופז נכנס לישיבת סיעתו, שיבח את פעילות הוועדה ולאחר דקות ספורות הופצה ההודעה מלשכת נתניהו. כך לא מתנהגים שותפים, כך נוהגים יריבים מרים. כשנכנסה קדימה לממשלה לפני כחודש וחצי עומת מופז עם אמירתו "נתניהו שקרן". "שמנו את זה מאחורינו", הוא אמר. כרגע נראה שלפחות מבחינת צד אחד, שום דבר לא נשאר מאחור.
