24 שעות לאחר שפונתה המשפחה האחרונה בכוח משכונת האולפנה בבית אל, עומדים חמשת הבניינים שאיימו לפורר את הקואליציה של נתניהו בשיממון מוחלט, אטומים בלוחות ברזל, מבלי להשאיר אף זכר למה שאירע שם בימים האחרונים. החצרות והשבילים מלוכלכים ועל הקירות עוד מודבקות כרוזים שהודפסו בזריזות כנגד בג"ץ והפינוי אבל מלבד זאת - שקט. ג'יפ בודד של מג"ב עומד בודד בחנייה שהייתה עמוסה בחודשים האחרונים במפגינים ומתפללים ובתוכו ישובים שני שוטרים משועממים, משגיחים שנערי הגבעות לא יפרצו לאחד הבתים. מפקד חטיבת בנימין, אל"מ סער צור, קפץ לבקר וראה את הבניינים עומדים עירומים מתושבים ומהמולה. פינוי האולפנה היה אמור להעסיק אותו למשך שבועות - פינוי, הפרות סדר, חשש מתגי מחיר המוניים, אך בפועל - הוא נותר מובטל.
ב-2:00 לפנות בוקר (שישי) סיימו פועלים ערבים שהעסיק משרד הביטחון לאטום את הבניינים לחלוטין. "עד השעות הקטנות של הלילה שמעתי אותם לועגים לנו", מספרת יעל כהן, תושבת השכונה שביתה נמצא סמוך לבניינים שפונו. "הם צחקו, שברו את החלונות. זה היה משפיל. עכשיו תראה מה נותר כאן, זה בית קברות, עיר רפאים". כמה שעות קודם לכן פונתה משפחת פתאל על ידי כוחות מג"ב, לאחר שאלה הפגינו התנגדות פאסיבית והכוחות גם מצאו את עצמם אל מול נערי גבעות ופעילי ימין שמתנגדים להסכם הפינוי, שהתבצרו באחת הדירות.
"אתם בוגדים" הם קראו לתושבי השכונה. התושבים לא התאפקו והתעמתו פיזית עם חלקם. אפילו בערוץ 7, שנחשב עד לא מכבר לאתר הבית של נערי הגבעות, כינו אותם "פעילי ימין קיצוניים". בתגובה, עברו נוער הגבעות לאתר "הקול היהודי" המזוהה עם יצהר. "אלה אנרכיסטים", אומרת כהן, "אין להם לא רב ולא אלוקים. אלה אנשים לא שפויים". בעלה, הראל, בטוח שהם מושתלים של השב"כ. "מי שמתנהג כך הוא לא מהמחנה שלנו. המוביל של החבורה הסית את כולם אבל ברגע שבאו השוטרים הוא הלך הצידה. פרובוקטור כמו אבישי רביב".
"שתושבי עמונה וגבעת אסף לא יסכימו לשום הסכם"
בקו אווירי של שני ק"מ משם כבר מתארגנת משפחת פתאל בביתם החדש. הדמעות של הפינוי בלילה פינו את מקומן לטובת ערימות של ארגזים שמוקמו מתחת למזגן המקפיא. מחוץ לבית, מה שהיה עד לפני שלושה שבועות בסיס צבאי הפך לשכונה חיה ושוקקת: מדרכות, אספלט, קווי בזק וחשמל. עשרות מיליוני שקלים השקיעה המדינה בבניית השכונה במהירות שיא. בבית של יואל ויסכה פתאל מרכיבים אנשי משרד הביטחון את המיטה והארונות.
"זה היה יותר קשה ממה שחשבנו", אומר יואל. אשתו תקיפה יותר: "אני מתחרטת שלא נאבקנו", היא אומרת. "זה גם מה שאני שומעת מהשכנים שלנו. מבחוץ זה היה נראה כאילו הכל טוב, פינוי יפה ומקושט עם מנופים וסבלים אבל זה היה רק כיסוי לעוול העצום שנגרם לנו. עכשיו יחשבו שאפשר באותה צורה לפנות מקומות אחרים. המסר שלי לתושבי עמונה וגבעת אסף הוא שלא יסכימו לשום הסכם. אנחנו עשינו את זה בידיעה שזו הפעם האחרונה שמתכוונים לפנות. שילמנו את המחיר למען המקומות האחרים".
בינתיים, שני פועלים מהכפר מרר שבגליל עובדים במרץ על תשתית הביוב של השכונה. "כשהמדינה רוצה, היא מקימה יישוב חדש תוך יומיים", הם אומרים. דברים דומים אומרים התושבים החדשים של השכונה שמשבחים ללא הפסקה את אנשי משרד הביטחון. "האמת היא שאחרי גוש קטיף אני לא מאמין שאני אומר מילים טובות עליהם", אומר אבי שימשי בביתו החדש, "אבל באמת שכל מי שהיה מעורב בפינוי נהג בנו באדיבות וברגישות".
אל הקראווילות לא הפסיקו לזרום ביממה האחרונה דברי מאכל ומשחקים לילדים. מועצת יש"ע פינקה את הילדים במשחקים ובפאזלים ומשרד הביטחון העניק לכל משפחה סלסלה. "להקל על המעבר", נכתב בפתק שצורף. משפחת שימשי לא תעשה את השבת בשכונה החדשה. שתי קראווילות עדיין לא מוכנות. בתמורה קיבלו ארבעה לילות במלון כינר שבגליל, אך העדיפו להישאר אצל קרובי משפחה. "מי זוכר בכלל שראש הממשלה בעצמו הגדיר את פינוי שכונת האולפנה כ'גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה'?", אומר שימשי. לדבריו, הדברים עדיין נכונים. "רק בזכות ההחלטה של הרב זלמן מלמד לקבל את ההסכם על כל תנאיו אנחנו עכשיו כאן, אבל בפינוי הבא אנחנו נהיה נגד. גבעת אסף ועמונה זה כבר יהיה סיפור אחר".
עוד על הפינוי בבית אל:
"אנחנו נשארים בבית. בסך הכל פינו אותנו מאחד החדרים"
נחישות ורגישות? באולפנה דרשו "סבלים יהודים בלבד"
ללא התנגדות: הושלם פינוי 15 משפחות מגבעת האולפנה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com