אחת הוועידות הבינלאומיות הגדולות אי פעם לנושא איכות הסביבה נפתחה היום (רביעי) בריו דה ז'נרו שבברזיל, על רקע ההודעה שנמסרה אמש על הסכם שהושג בין נציגי 190 המדינות המיוצגות בה, בנושא "פיתוח ירוק", שיובא לאישור הוועידה עם סיומה ביום שישי. מומחים לאיכות הסביבה ממהרים לצנן את ההתלהבות ואומרים כי מדובר בהסכם "חלש" שלא יביא בשורה גדולה לכדור הארץ ההולך ודועך.
הוועידה זכתה לכינוי "ריו+20", משום שהיא נערכת בריו, 20 שנה בדיוק אחרי "ועידת כדור הארץ" הראשונה ב-1992, שבה הונחו היסודות שהובילו בהמשך לכינון אמנות בינלאומיות שונות בנושא שימור הסביבה, ובהן אמנת קיוטו מ-1997 להגבלת פליטת גזי חממה (שתוקפה אמור לפוג השנה). מטרת הוועידה הנוכחית אינה בהכרח להטיל איסורים והגבלות, אלא לקבוע יעדים לפיתוח בר-קיימא בתחומים שונים, בהם ביטחון תזונתי לכל תושבי העולם, מים ואנרגיה. ואולם, טיוטת ההחלטה שהושגה, כך נראה, כושלת בהגדרת אותן מטרות וקביעת לוחות זמנים ברורים להגעה אליהן.
"אף אחד בחדר שבו סוכם על המסמך הזה לא היה מרוצה - עד כדי כך הוא חלש", צייצה אתמול בטוויטר נציבת האקלים של האיחוד האירופי, קוני הדגארד. "יש בטקסט הזה יותר מדי מהפעלים 'לקחת בחשבון' ו'לאשרר', ופחות מדי מהפעלים 'להחליט' ו'להתחייב'. המשימה הגדולה כעת היא לוודא שמשהו מזה מבוצע".
הציפיות מהוועידה הן נמוכות במיוחד, בין היתר משום שמנהיגי העולם מרוכזים השנה בעיקר במשבר הכלכלי של גוש האירו, בבחירות הקרבות בארצות הברית ובתהפוכות במזרח התיכון - ולא נשאר להם יותר מדי פנאי לזוטות כמו עתיד כדור הארץ. ובכל זאת, מגיעים לריו כמה מבכירי המנהיגים בעולם, בהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא צרפת פרנסואה הולנד ומזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון (ולצדם גם נשיא אירן מחמוד אחמדינג'ד, שאף התקבל בריו בהפגנות מחאה) - שיעמלו יחד עם דיפלומטים נוספים במשך שלושת ימי הוועידה על גיבוש סופי של סעיפי ההסכם. השליח המיוחד של ארה"ב לנושא שינוי האקלים, טוד סטרן, אמר כי אינו מצפה לשינויים מרחיקי לכת: "אין כוונה להכניס למסמך משהו שלא נמצא שם כבר".
"לכמעט מיליארד אנשים רעבים מגיע יותר"
ארגוני איכות סביבה מתחו ביקורת חריפה על העדרותם של נושאים הרי גורל מטיוטת ההסכם, וקראו למדינות העולם לנקוט פעולה בהולה בנושא שינוי האקלים. "הוועידה הזו יכולה להסתיים לפני שהחלה", אמר דובר ארגון הסיוע הבינלאומי Oxfam, סטיבן הייל. "צריך להתחיל מחדש, כדי שהוועידה הזו תהיה נקודת שינוי - אבל אין לכך כל סימן. לכמעט מיליארד אנשים רעבים מגיע יותר מזה".
בין היתר, נעדר מההסכם המתהווה סעיף מרכזי שארגוני הסביבה דורשים: קריאה לממשלות להפסיק להעניק סובסידיות על מקורות אנרגיה מזהמים (דלקי מאובנים כגון נפט, פחם וגז טבעי), שהוכפלו כמעט פי 3 ברחבי העולם מאז שנת 2009. לפי הערכות, ביטול הסובסידיות הללו עד שנת 2020 יכול לצמצם את פליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית ב-6%. ואולם, הסעיף הזה נבלם על ידי כמה מדינות המפיקות נפט, בהן ונצואלה וקנדה.
גם הצעה נחוצה נוספת, להקמת גוף בינלאומי לפיקוח על שימור האוקיינוסים, נדחתה בשלוש שנים - בשל התנגדות ארה"ב, יפן, קנדה, ונצואלה ורוסיה. "אין שום מחויבות", אמרה סוזנה פולר מהעמותה הבינלאומית להגנה על האוקיינוסים. "זה כמו להגיד לחברה שלך שתשיב לה בעוד שלוש שנים אם אתה מתכוון להחליט או לא אם ברצונך להתחתן".
ובכל זאת, יש גם מי שמגלה אופטימיות. "ההסכם הזה הוא צעד חיובי קדימה", אמר סלווין הארט, דיפלומט מברבדוס שנוכח בכינוס. "זה אמנם לא פריצת הדרך שהייתה לפני 20 שנה, אבל בהחלט סולל דרך לפיתוח בר-קיימא".
במקביל, בכינוס נוסף שנערך השבוע במבצר העתיק בריו תחת הכותרת "ריו+C40", התכנסו ראשי ערים גדולות מכל העולם, בניסיון להראות כיצד ערים יכולות לתרום לאיכות הסביבה, גם אם מדינותיהן כושלות בכך. הערים בעולם, יש לציין, אחראיות לכ-75% מפליטת גזי המחממה המזהמים. בכינוס סוכם על מגוון צעדים לצמצום הגזים המזהמים, לניהול יעיל יותר של האשפה ולפיתוח תחבורה המונעת באנרגיות ירוקות. לדברי ראש העיר ניו יורק מייקל בלומברג, שנכח בכינוס, "בניגוד למדינות, ערים אינן מתווכחות זו עם זו - הן יוצאות לדרך ומתקדמות".
עוד בנושא איכות הסביבה:
מה שנפלט מהאגזוז, הורג? מה גורם לזיהום
דו"ח חמור: האדם משמיד את כדור הארץ ובעלי החיים
הסכם עולמי נגד זיהום: יעצור את התחממות הכדור?
ובפינה האופטימית: הקוגארים עושים קאמבק בארה"ב
