נוהל שכן: בין ההתנחלות נופים לכפר דיר איסתיא

ההתנחלות נופים, ובה כ-700 תושבים, ממוקמת מצפון-מזרח לכפר דיר איסתיא, בו מתגוררים כ-4,000 בני אדם.

בנופים "אוכלוסייה מעורבת של כיפות סרוגות וחילונים", אומרת חנהל'ה שניצר, בת 47, רכזת הקהילה של היישוב. "כמעט לא נתקלים בבעיות".

בדיר איסתיא, כל התושבים מוסלמים. רוב תושבי הכפר תומכים בפתח, אם כי קיימת גם תמיכה בחמאס, בג'יהאד האיסלמי, בחזיתות ובמפלגת העם.

בנופים בית של חמישה חדרים ששטחו כ-140 מ"ר, על מגרש של חצי דונם, עולה בסביבות 1.1 מיליון שקלים. ועדת קבלה? אין. "מה שמיוחד אצלנו הוא שאין כאן צביון אחיד. יש רב בחצי משרה וזה מספיק. כל מי שרוצה יכול לקנות כאן בית ועדיין לא הגיע מישהו שעשה מהומה", מספרת סיגלית בן אלי, בת 43, מורה לכלכלה בתיכון בראש העין. "דתיים עוברים לכאן דווקא בגלל שמדובר ביישוב מעורב, הם לא רוצים שילדיהם יחיו בבועה". חנהל'ה ("ככה כולם קוראים לי") וסיגלית מספרות על נהירה של דור שני ליישוב. "גם קרוב וגם לא מסוכן".

בדיר איסתיא, "זה תלוי אם מדובר בשטח B או C", מקדים ואומר ראש המועצה נזמי סלמאן, בן 44 ("נולדתי ב-67', ביחד עם הכיבוש. אני לא מכיר דבר אחר מלבד כיבוש"). "הודות לכיבוש הישראלי, נותר שטח קטן מאד מאזור B - סביב חצי אחוז מכלל האדמות בכפר - ולכן הוא מאוד יקר". שטח של דונם נמכר בכ-40 אלף דינר ירדני (כ-220 אלף שקל), ולכך יש להוסיף עוד כ-200 אלף שקל בעבור הבנייה. "אנשים היום בקושי קונים דירות חדשות", אומר סלמאן. "אין כאן דבר כזה. בערים אולי תמצאו פרויקטים חדשים. אבל כאן אנשים בונים בקומות". שמעת על המחאה בישראל נגד יוקר המחיה? "בטח ששמעתי על 'האביב הישראלי'. אני חושב שברגע שישראל תסיר את הכיבוש, היא תוכל להתפנות ולטפל בבעיות החברתיות שלה". אתה עוקב אחר התקשורת הישראלית? "מקרוב. אני אוהב לקרוא את יואל מרקוס, עמירה הס וצפריר רינת. אני חושב שהממשלה שלכם צבועה. היחס שלה כלפי העולים מברית המועצות לשעבר הרבה יותר טוב מאשר היחס לזרים או לאתיופים. הרי ידוע שרוב העולים מברית המועצות לשעבר כלל אינם יהודים".

בנופים רוב התושבים הם בעלי מקצועות חופשיים, העובדים בעיקר באזור המרכז. יש גם אנשי חינוך וכן אנשי ביטחון ומשטרה.

רוב תושבי דיר איסתיא עוסקים בחקלאות, בעיקר בגידול זיתים. "אנו ידועים בשמן הזית המיוחד שלנו", מתגאה סלמאן. "אנו מוכרים את שמן הזית בארצות רבות באירופה, והם אוהבים אותו מאוד. מדובר בשמן זית ייחודי וטעים. הוא אורגני ובלי חומציות. הלוואי שיכולנו למכור שוב את השמן לרצועת עזה. זה שוק חשוב לנו, אך לצערנו הוא חסום בפנינו זה שבע שנים בגלל המצור". בנוסף, עובדים תושבי דיר איסתיא במנגנוני הביטחון, בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי. לטענת סלמאן, כשליש מתושבי סלמאן מובטלים: "מאות סטודנטים עם תואר ראשון לא מוצאים עבודה".

פחית קולה: נופים - 5 שקלים, דיר איסתיא - 2 שקלים.
עשר פיתות: נופים - 12 שקלים, דיר איסתיא - 3 שקלים.
קילו עגבניות: נופים - 6.90 שקלים, דיר איסתיא - 3 שקלים.
קפה טורקי עלית: נופים - 10.99 שקלים, דיר איסתיא – 9 שקלים.
חיתולים: נופים - 60 שקלים, או שתי חבילות במאה ("האגיס"), דיר איסתיא - 25 שקלים ("לאקיז").
סיגריות מרלבורו: נופים - 24 שקלים, דיר איסתיא - 21 שקלים.

תושבי נופים קונים בגדים בעיקר בפתח תקווה ובקניון שרונים. קניות לבית עושים ב"רמי לוי" בראש העין.

תושבי דיר איסתיא מעדיפים לקנות בגדים בשוק בשכם או בדיר איסתיא עצמה: "באחרונה נפתחו כאן כמה חנויות והולך להם לא רע בכלל".

חינוך: בנופים אין מוסדות חינוך. הילדים הדתיים לומדים ביקיר הסמוכה והתלמידים החילונים באריאל, ומהשנה הבאה יתחילו ללכת לבית ספר חדש בברקן. בתיכון ממשיכים הדתיים לישיבות תיכוניות, והחילונים לתיכונים באזור.

בדיר איסתיא ארבעה בתי ספר – שניים לבנים ושניים לבנות – מכיתה א' עד י"ב. באחרונה הושקה תכנית לימודים חדשה, הכוללת בין השאר מגמות חדשות לתלמידי התיכון כמו מסחר, ניהול וכלכלה, וטכנולוגיה. "אלו נושאי לימוד חדשים עבור המורים שלנו, והם לא הוכשרו ללמד אותם", אומר סלמאן בגילוי-לב. הוא מדגיש כי נושא הלימודים האקדמיים "בוער בדמם של הפלסטינים", וזאת משום שאין להם ברירה אלא ללמוד. "אין לנו משאבי טבע, אלא משאב אנושי. החינוך אצלנו חשוב מאד. זה עובר אצלנו מדור לדור. זו ההשקעה הכי טובה שלנו".

בריאות: בנופים לא פועלת מרפאה ("יש רופאת נשים שהולכים אליה במקרים דחופים"). התושבים נוסעים ליקיר הסמוכה, שם יש סניף של קופת חולים לאומית שפתוח חמש פעמים בשבוע, או לאריאל. מדוע לא מתאחדים עם יקיר וזהו? "הם יישוב עם צביון דתי. פעם רצינו להביא סטנדאפיסט והם רצו לדעת מה יהיו התכנים. זה לא הולך. הקשר איתם מצוין אבל לכל אחד טוב איפה שהוא".

בדיר איסתיא פועלת מרפאה ציבורית חמש פעמים בשבוע, משמונה בבוקר עד שלוש בצהריים. רופא משפחה מגיע פעמיים בשבוע, רופא נשים מגיע פעם בשבוע, וכך גם רופא ילדים. תרופה עולה בממוצע שלושה שקלים למבוגר ושקל אחד לילד. ביישוב פועלות שתי מרפאות נוספות, אחת שייכת לארגון לא-ממשלתי והשנייה לצלם האדום: "שם משלמים כ-15 שקלים לביקור אצל הרופא. זה מחיר סביר לגמרי". במקרים דחופים אפשר להזמין אמבולנס מבידיא או לנסוע לבית החולים בסלפית.

דת: בנופים בית כנסת אחד.

בדיר איסתיא ארבעה מסגדים.

בנופים משלמים מדי חודש מסי מועצה - כ-800 שקל לבית בשטח 242 מ"ר - וכן מסי יישוב בסך 400 שקלים. "התשלום לא נגמר בקניית הבית", אומרת שניצר. "צריך להחזיק לפחות רכב אחד, בחורף קר והמחיה לא זולה". לדברי הנשים, ביישוב זועמים על חברת יס שמנצלת את העובדה שהוט אינה פועלת במקום. "אין תחרות והמחיר שלהם גבוה", אומרת בן אלי, "מנסים לגבש קבוצה שתעזוב את יס. אם הם נותנים מחיר שערורייתי רק בגלל שאין תחרות אז נלמד אותם לקח". בן אלי נבחרה על ידי היישוב כנציגתו במליאת המועצה האזורית שומרון לאחר שהבטיחה "למנף את הבנייה בנופים". בעתיד חושבת להיכנס לפוליטיקה הארצית ברשימת הליכוד. "אינני עובדת עם אף פוליטיקאי, אבל דני דנון הוא בהחלט דמות שאני מתחברת אליה". מה דעתך על דבריה של ח"כ מירי רגב על האפריקאים? "לא אוהבת את סגנון הדיבור הגס שלה. יש כאלה שהם נטע זר בליכוד".

בדיר איסתיא, בנוסף לתשלום חודשי של 20 שקלים שמשלם כל אדם מעל גיל 16 ("זה מס מתקופת העותמנים. זה נועד לתיקונים, תחזוקה, ביוב וכולי), משלם כל משק בית 20 שקלים לשנה ועוד 25 שקלים, תשלומי בית ספר ("אני בטוח שאם נעלה את המס, תהיה התנגדות").

דוד, תלמיד כיתה ז' מנופים, לומד באורט אריאל. את היום פתח בשעתיים אנגלית ("בעיקר סיפורים ומתוכם לומדים דברים"), ולאחר מכן הבעה, ספרות ("שוב סיפורים אבל הפעם בעברית. לומדים על זיהוי הדמות המרכזית בסיפור ודמויות המשנה"), חשבון ("משוואה עם נעלם אחד, שונא את זה") ומסיים את היום בלימודי ארץ ישראל. "לומדים על העליות השונות, החיים במעברה, אפילו ראינו את הסרט 'סאלח שבתי'". הוא הכי אוהב ספורט כי "לא לומדים בו כלום".

מונא, תלמידת כיתה ה' מדיר איסתיא, למדה ביום שלישי אנגלית ("קראנו סיפור. היה מעניין"), מתמטיקה ("כפל ארוך. אני מתה על מתמטיקה. זה המקצוע האהוב עליי, והולך לי ממש טוב"), היסטוריה ("למדנו היום מה הוביל לאינתיפאדה השנייה". נו, ומה באמת הוביל? ("אממ... האמת שאני לא זוכרת. שכחתי מה למדנו"), גיאוגרפיה ("אחד השיעורים האהובים עליי. למדנו איך קוראים מפה") ולאומיות ("היום למדנו על מחנות הפליטים בלבנון").

בנופים, הפעילויות אחר הצהריים "הצטמצמנו באחרונה, משום שלא היו מספיק ילדים בשכבות הגיל השונות", מספרת שניצר. בעבר היו חוגי כדורגל וקפוארה, והיום בעיקר נוסעים ליישובי האזור. אוטובוס בינעירוני עובר ביישוב חמש פעמים ביום ("היום למשל הבת שלי נסעה לים בתל אביב עם החברים", מספרת בן אלי, "כמובן שלאור האירועים האחרונים נתתי לה הנחיות בטיחות. דאגה כמו של אמא במרכז, לא משהו שייחודי לכאן"), בפועל ההורים מסיעים את הילדים בתורנות. "לפעמים אנחנו חברת הסעות", אומרת בן אלי. ביישוב פועל גם סניף של בית"ר.

בדיר איסתיא חלק מהילדים הולכים לשחק ברחובות או במגרש בבית הספר. אחרים הולכים הבייתה כדי לשחק בפלייסטיישן או במחשב ("בכל בית ביישוב יש לפחות מחשב אחד וחיבור לאינטרנט", אומר סלמאן). עם זאת, סלמאן מצר על כך שלילדים אין יותר מדי מה לעשות ביישוב: "אין כאן מגרש כדורגל טוב, אין מגרש כדורסל, אין ספריה, אין מועדון ילדים. זו בעיה". הוא אומר עוד כי הוא "ממש לא מודאג" מכך שילדים גולשים בפייסבוק: "מסוכן?! הצחקתם אותי. זה מכשיר להפצת דעות ומידע. גם לבן שלי שבכיתה א' יש חשבון פייסבוק. הם בסך הכול מדברים עם חברים ובני משפחה. מה רע בזה? גם אני אגב משתמש בפייסבוק כדי לעדכן את הציבור על כל מה שחדש בכפר".

תושבי נופים יוצאים להיכל התרבות באריאל ("היינו במופע של שלום אסייג עם הבן שלו שהיה בסדר, ובמופע 'נתתי לה חיי' שהיה מעולה"), לסינמה סיטי בגלילות או בראשון לציון. הולכים גם לקאנטרי קלאב באריאל ואחת לחודש מתקיים ערב "העצמה נשית" ביחד עם נשות רבבה הדתיות.

התושבים בדיר איסתיא "מעדיפים לבלות עם המשפחה בבית, או לבקר חברים", אומר ריזק אבו נאסר, בן 52. "אני אישית מעדיף לשבת עם כמה חברים באחד משבעת בתי הקפה בכפר. אנחנו מעשנים נרגילה, משוחחים, שותים קפה ומשחקים קלפים עד הלילה". אפשר למצוא שם גם נשים? "הן יכולות לשבת שם, אבל זה די נדיר". אבו נאסר מספר כי למד באוניברסיטת אל-קודס הפתוחה על מדיניות וממשל בישראל ובין היתר ערך מחקר על "60 שנות קיומה של ישראל". "בדקתי מה השתנה בישראל, מז'בוטינסקי ועד נתניהו. המסקנה שלי היא שהסכסוך בינינו נובע מפערי מידע".

בנופים נוקבים בשמם של מירי לוי, התושבת הראשונה של נופים ("חלוצה אמיתית") ויואל רז, מנהל ישיבה באלקנה שמתגורר ביישוב ("אדם פתוח וסובלני"). ומה עם מנחם בן? "כן, גם הוא". בן, עיתונאי, מבקר ספרות וכוכב "האח הגדול" לשעבר הגיע ליישוב במסגרת סיור שנערך לו בשומרון והחליט להעתיק את מקום מגוריו לנופים. "זה שהוא בחר לעבור לפה זו גאווה לנו", אומרת בן אלי.

בן אומר שהחליט לעבור ליישוב כשגילה שאין ועדת קבלה. "אני לא חושב שהייתי עובר ועדה", הוא צוחק ומסביר: "כששומעים על התנחלות חושבים על מקום רחוק מבודד ומסוכן אבל בפועל כל בית קפה תל אביבי ממוצע מסוכן יותר". בהתלהבות האופיינית לו, הוא אומר כי "אם יתנו את המקום הזה, מהחצר שלי יפגיזו את תל אביב". אתה ימני? "דעותיי מורכבות, אבל תמיד אהבתי את הארץ והאמנתי באלוהים. אני גם בעד העובדים הזרים למשל". איך מתמודדים עם הבעיה? "אנחנו הרי היינו עובדים זרים במצרים", הוא אומר, "מה שקורה כעת זו התגשמות הנבואה שאומרת שבאחרית הימים יגיעו לכאן המון אוהבי ישראל ולכן אין שום סיבה לגרש אותם. אני אפילו הייתי מגייס אותם לצה"ל, הם כולם אוהבי ישראל גדולים". בן גם מפרט על דעותיו השנויות במחלוקת. כך למשל הוא מוחה על כך ששחררו מאות מחבלים בעסקת שליט אך לא את עמי פופר, טוען שהומואים "מטמטמים את העולם", קוטל את ספרה של בוגרת אחרת של "האח הגדול", שפרה קורנפלד ("בינוני מאוד, מפגינה שם בורות") ולא מתחרט על ההשתתפות בריאליטי. "העברתי את המסרים שלי". ומה לגבי השכנים שלך מדיר איסתיא? בן שולף ספר קוראן. "תראו מה שאומר כאן מוחמד, מי שלא מכיר בעם ישראל כופר בנביא. אין לי מושג איפה זה דיר איסתיא אבל כשאני רואה ערבי על חמור אני נמס. באמת שאני מלא אהבה אליהם".

בדיר איסתיא, סלמאן נוקב בכמה שמות: המשורר המנוח עבד א-לטיף עקל ("הוא נפטר ב-93'. היה אחד מהמשוררים הלאומיים החשובים שלנו. יש לו גם שני תארי דוקטור. הוא כתב שירים ומחזות ונגע ללב של כולנו"), דיקן בית הספר לרפואה בג'נין ד"ר רסאן אבו חג'לה, הנשיא הראשון של אוניברסיטת אל-נג'אח בשכם ד"ר ראא'ד עבד אל-חק, חבר הפרלמנט לשעבר ד"ר עבד אל-מג'יד אבו חג'לה ("דיבר עם כולם בגובה העיניים") וכן "השהידים שלנו". מי לדוגמה? "איאד חטיב, עלי אבו חג'לה וג'מאל מלוח היו פעילים בחמאס, מפלגת העם ופתח. הם התאחדו יחד כדי להילחם בחיילי צה"ל בנובמבר 2011". בחילופי האש עם השלושה נהרג סרן אייל סלע. תמונתם תלויה בלשכתו של סלמאן.

בנופים ניתן לראות מודעות המציעות שיעורי תורה, את פרוטוקול ישיבת הוועד האחרונה ותעודת הוקרה לנוער נופים על הזכייה בתחרות "קול וכישרון בשומרון".

ברחבי דיר איסתיא מרוססות כתובות גרפיטי בזכות תנועות פוליטיות כגון חמאס ופתח. בנוסף מרוססות הכתובות "תחי פלסטין", "השהיד ג'מאל מלוח", ו"ברצלונה". ישנה גם הודעה מטעם העירייה שנוגעת לאופן גביית המסים המקומיים.

בנופים אוהדים את בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל תל אביב.

דיר איסתיא נחלק בין ברצלונה לבין ריאל מדריד. עם זאת, מצביעים אבו נאסר וסלמאן על "הקבוצה המצוינת ואדי ניס" וכן על "אל-אהלי וזמאלק ממצרים" ומוסיפים כי קבוצתה של דיר איסתיא "לא מוצלחת מאד".

"נופים בוודאות תישאר", אומרת בן אלי, "הרי בכל מקרה זה חלק מגושי ההתיישבות". לדבריה, היישוב יתפתח ויתרחב. "תהיה כאן בנייה רבה, קאנטרי קלאב ואפילו צימרים שמשקיפים לגוש דן. המקום הזה יישאר גם בחלומות הכי ורודים של השמאל".

"אני מקווה שעוד עשר שנים יהיה שלום", אומר סלמאן מדיר איסתיא. "כשתבואו לכאן, תראו ודאי בניין חדש יותר למועצה. בנוסף אני מקווה שנהיה כפר ידידותי יותר לסביבה, משגשג ומפותח יותר ובלי התנחלויות מסביבנו. אני מקווה שלא יהיה צבא ולא יהיה כיבוש. אני יכול להבטיח לכם שאנחנו נהיה כאן בוודאות. היינו כאן בעבר, אנחנו כאן עכשיו ונמשיך להיות כאן".

נופים: "אין", קובעת בן אלי. "לפני האינתיפאדה היו משפחות שלמות מדיר איסתיא שעבדו כאן באחזקה. מאז ועד לפני שנה לא הוכנסו לכאן פלסטינים. האם בשביל מאה שקל פחות וגינה נקייה יותר שווה לקחת את הסיכון? עברנו כאן חוויות לא נעימות. בודדים נכנסים לשם לצרכי עסקים או ידידות. אם יש להם פרנסה לנו יש שקט. כיום אין יחסים, לטוב ולרע".

דיר איסתיא: "אין לנו יחסים איתם", מצהיר סלמאן. "יש אמנם פה ושם עובדים מדיר איסתיא שהולכים לעבוד שם, ולפעמים המתנחלים קונים אצלנו דברים מסוימים, אבל אין שום יחסים בין היישובים. אני לא מעוניין ביחסים איתם". לא היית רוצה יחסים איתם רק כדי לפתח כלכלית את האזור? "לא. ההתנחלויות לקחו את כל האדמות שלנו. הם לא השאירו לנו כלום. המתנחלים גם משחררים מאות חזירי בר באזור, ואלו הורסים את החקלאות שלנו". הם עושים זאת בכוונה? "לא אמרתי את זה. אני רק אומר מה התוצאה. עשר שנים לא ראינו כאן חזירים ופתאום יש כאן מאות חזירים שתוקפים אותנו ופוגעים באדמותינו".

נופים: לדברי בן אלי, 5 מתוך 10. "אני יודעת כמה אנחנו רוצים שלום אבל הפלסטינים לא. בכל פעם אנחנו שולחים אליהם חכה אבל הם מחזירים אותה בלי הפיתיון. קדימה ניסו ולא הצליחו, הליכוד מנסה ולא מצליח. פעם קנינו רהיטים בכפר בידיא במיליונים והיום אף אחד לא עובר שם בגלל הפיגועים. הם מפולגים בתוך עצמם ולא יודעים מה הם רוצים, כך שה-5 זה מצדנו, השאר צריך לבוא מהם". גם שניצר אומרת 5 מתוך עשר. "אני מאמינה שגם הם רוצים שלום אבל הריבונות אצלם קשוחה ולא מאפשרת לאנשים הפשוטים לחיות לצדנו בשלווה".

דיר איסתיא: סלמאן אומר 6 מתוך 10. "למרבה הצער, החברה הישראלית נעה ימינה וזאת בזמן שמחנה השלום הולך וקטן. השמאל היום הוא מיעוט בחברה הישראלית. אחרי רבין לא קם מנהיג שעשה משהו למען השלום. חשבתי שמפלגת קדימה תהיה אלטרנטיבה לליכוד, אבל זה לא קרה". אבו נאסר אופטימי יותר ואומר 9 מתוך 10: "אני מאמין שעד 2015 יהיה שלום".

נוהל שכן:
בין העיירה סילוואד להתנחלות עפרה
בין ההתנחלות מעלה שומרון לכפר עזון
בין הכפר שופה להתנחלות אבני חפץ

לפניות לכתבים:
ניר יהב - nir_yah@walla.com
יהושע בריינר - joshjosh@walla.co.il