בשנת 1989 הוקמה בפיקוד העורף בצה"ל פלוגת לוחמים מבני העדה הבדואית, שיתמחו במשימות סיור ולחימה בגזרת פיקוד דרום. שלוש שנים לאחר מכן, חיילי הפלוגה הטריים שולבו במסלול הטירונות של חטיבת גבעתי. בשנת 1994 הפכה הפלוגה לגדוד בפיקודו של אל"מ יוסי חדד, קצין צנוע עם חלומות גדולים שבמשך ארבע שנים הצליח להגדיל את מספר המתגייסים, להעניק לכל לוחם נעליים אדומות, כומתה סגולה וסמל ולקבע בתודעה את השם "גדוד הסיור המדברי". באותם ימים, התגייס לגדוד בחור צעיר וביישן בשם וואח'יד אל הוזייל, נער שנשר מבית הספר ברהט כבר בכיתה ז' ויהפוך עם השנים לדמות נערצת.
הגדוד מילא את שורותיו בחיילים מהעדה הבדואית, ערבים מוסלמים ונוצרים וצ'רקסים. המכנה המשותף של כולם הייתה הבערות. מרביתם לא ידעו קרוא וכתוב ואל"מ חדד ראה בחזונו שילוב של מסגרת לימוד עם השירות הצבאי כלוחמים כדי להעניק להם כלים בסיסיים כאזרחים בחברה הישראלית. אל הוזייל, שהיה אחד הלוחמים ששולבו במהפכה נאבק בכוחות עצמו בבירוקרטיה ובבושה עוד לפני שהחלו כיתות הלימוד, השלים 12 שנות לימוד ומאוחר יותר בגרות מלאה.
בשנת 1997 עבר הגדוד לאחריות אוגדת עזה בפיקוד דרום, ורק בשנת 2005 חברו ביחד מספר קצינים בכירים, בהם אלוף פיקוד דרום דאז, דן הראל, ומפקד זרוע יבשה דאז, האלוף בני גנץ, והכריזו על פרויקט השכלה בגדוד שאחראי על הגזרה המורכבת בדרום הרצועה, שכוללת את הגבול מול השטח הפלסטיני וגבול מצרים.
שנת 2012. הנער הביישן שהגיע אל גדוד הסיור המדברי לפני 18 שנים, סיים קורס קצינים והתקדם בסולם הדרגות. הוא גם סיים בהצלחה תואר ראשון בממשל ופוליטיקה וקיבל את הפיקוד על הגדוד שרוב לוחמיו מגיעים אליו כאנאלפבתים שנשרו ממערכת החינוך בכיתות ז-ט'.
אם תשאלו את סא"ל וואח'יד אל הוזייל מדוע מתנדבים הלוחמים לגדוד הסיור המדברי הוא ישיב ללא הרהור. "רוב האנשים שמתגייסים לגדוד מחפשים משמעות לחיים. כמג"ד אני עוסק בזהות שלהם מהרגע הראשון. אני מסביר להם מי הם ומה המשימה שלהם. בשורה התחתונה אני רוצה להפוך אותם לאזרחים טובים יותר".
נתוני ההשכלה של לוחמי הגדוד הם מהנמוכים בצה"ל. 14% מחיילי הפלוגה המבצעית לא סיימו 12 שנות לימוד, בפלוגת החוד 12%, בפלוגת המסלול 13% ובפלוגה המסייעת מדווח נתון מעורר תקווה, לאחר שהתברר שרק 7% נפלטו ממערכת החינוך לפני שסיימו 12 שנות לימוד. 18% מכלל הלוחמים בגדוד לא יודעים קרוא וכתוב ברמות שונות. 20% ברמה נמוכה מאוד, 33% ברמה בינונית ו-29% יודעים קרוא וכתוב ברמה סבירה.
הנתונים האישיים של חיילי הגדוד היו גורמים לכל מג"ד בצה"ל להרים ידיים בשל העיסוק הרב בחינוך ותנאי שירות, אך לא אל הוזייל שמביט בהם ורואה את עצמו בתחילת דרכו הצבאית. בתום ארבעה חודשי טירונות הם עוברים תהליך מיון והמפקדים מסמנים את מי שמסוגל להתקדם לקורס מ"כים, קורס קצינים ומי יישאר להיות לוחם לאורך כל השירות. על פי החלטת המפקדים, נבחרים חיילים בשלושה מחזורים שונים בשנה להשתתף בסדרות הוראה בנות 14 שבועות בהן החייל לא ממלא אף משימה פרט ללימודים משמונה וחצי בבוקר עד שמונה וחצי בערב.
"יש בגדוד בדואי מהצפון שמעולם לא פגש בדואי מהדרום. יש גם התנגשות תרבויות. צריך להסביר להם מי הוא יהודי, מי הוא נוצרי. מה זה עולה חדש. המפקדים הם המודל לחיקוי עבורם. בניגוד למג"ד רגיל אני עסוק בלהסביר להם למה חשוב ללמוד שפה, למה זה חשוב לקרוא ולכתוב", מסביר המג"ד סא"ל אל הוזייל, "יש כאן חיילים שלא יודעים שקיים דבר כזה ים המלח, אילת או כנסת ישראל".
במחזור האחרון שהסתיים השבוע נרשם נתון שיא לאחר ש-18 חיילים השתתפו במפעל החינוכי שבראשו עומדת סגן נועה ברומר מקיבוץ נופית. "יש זרקור ענק בחיל החינוך על הפרויקט עם הגדס"ר ובגלל הקושי הוא מושך אליו את הבנות הכי טובות בחיל. אנחנו עסוקות בללמד אותם את השפה העברית מרמת צליל של האות. לקרוא בדפוס ובכתב. הם מתלהבים שהם לומדים פתאום לקרוא עיתון. הם מגלים שחתיכת הפח על עמוד בכניסה לכפר נושאת את שם הכפר שלהם. הם לומדים איך מדליקים מחשב, איך משתמשים בתוכנת 'וורד' ואיך גולשים באינטרנט. מבחינתם הם מגלים את אמריקה. במסגרת הפרויקט הם לומדים גיאוגרפיה, את העובדה שיש יבשות נוספות בעולם, חגים של כלל העדות, שיעורי אזרחות ומתמטיקה". סגן ברומר, בחורה צנומה אך מלאת אנרגיות, מסבירה שהקושי שלהם הוא האתגר של מש"קיות ההוראה. "יש כאלו שיודעים עברית או לקרוא ולכתוב אבל בגלל שהמורים שלהם באזרחות היו ברמה נמוכה הם למדו עם טעויות שקשה מאוד לתקן או להסביר".
הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, מתעניין באופן אישי בפרויקט ובביקור האחרון בגדוד שאל את המפקדים שאלות ממוקדות כדי להראות שבביקור הבא הוא מצפה להתקדמות מהותית. אלוף פיקוד הדרום, טל רוסו, התאהב בחיילי הגדוד ותרם לאחרונה פרס שקיבל בסך 50 אלף שקלים לכיתות הלימוד. בגדס"ר ראו בכך גאווה גדולה. מפקד אוגדת עזה, תא"ל יוסי בכר, הוא המנוע שדוחף את הגדוד להישגים בתחום החינוך, משקיע משאבים להצלחתו ומאשר את הפרויקט החינוכי גם במחיר של הורדת משימות מבצעיות מהגדוד. אל"מ יוסי חדד מלווה את הגדוד מרחוק עד היום ורואה בו מפעל חיים.
סא"ל אל הוזייל מבהיר כי הוא רוצה לראות את חיילי הגדוד מסיימים את השירות הצבאי כשהם אזרחים טובים שמבינים את האחריות שלהם לשמש כשגרירים של בני העדה הבדואית בכל מקום. "בניגוד לשאר החברה הישראלית הממוצעת, אם הם נפלטים ממערכת החינוך, אין להם מסגרות חינוך תומכות. ברוב המקרים גם לא ההורים. זה לא סוד שהפשיעה במגזר הערבי היא גבוהה וזה חופף לאחוז הנשירה ממערכת החינוך. אם מסלול החינוך בגדוד לא ימשיך במגמת עלייה, לא עשינו כלום. השירות הצבאי לבדו לא נותן את הכול. יש פה הרבה עניין של בושה. מעדיפים לא ללמוד כדי שלא יגידו לו 'אתה לא יודע'. עד היום יש לי קצינים ומפקדים שמפחדים מקהל. אני צריך לתת להם ביטחון עצמי לדבר בעברית מול אנשים. אני רואה בכל אחד מהחיילים שלי מחולל שינוי בסביבה הקרובה שלו ועם הילדים שלו. זו מהפכה איטית אבל זו מהפכה".
הריאיון נקטע כי השחקן שלמה וישינסקי, אביו ליאור ז"ל שנהרג באסון הנגמ"ש בציר פילדלפי, הגיע אל המחנה כדי לחנוך ספרייה על שם בנו לרווחת הלוחמים. הפרויקט לא נעצר בשערי הגדוד ולאחרונה נפתחה עבורם דלת נוספת לאחר שחברת כימיקלים לישראל החליטה לממן עבור הלוחמים המשוחררים כיתות לימוד במכללה הטכנולוגית ללימודי תעודת הנדסאי. המחזור כולל 23 חיילים משוחררים ועם תום הלימודים יקבלו הלוחמים מקום עבודה באחד המפעלים של החברה ברחבי הארץ. "אני לא רוצה שייצאו מפה לוחמים שנשאל אותם אחרי השחרור 'מה אתה עושה?' והוא לא יאמר לך 'אני מאבטח'. אני רוצה שיהיה לו עתיד", מסכם סא"ל אל הוזייל.
השינוי החברתי שמבעבע כתוצאה מהפעילות בגדוד, שמתחיל במאמץ גיוס חיילים מתנדבים ודרך תהליך האזרחות שהם עוברים, הוא בעיקר רצון של מפקדים. שינוי שיעמוד במבחן עם סיום תפקידו של תא"ל בכר ובואו של מפקד אוגדה אחר. פרקי הזמן והתהליך המורכב של מפעל החינוך בגדוד הסיור המדברי מעידים על הקושי שניצב בפני צה"ל לקראת גיוס אלפי חרדים לצה"ל, שבשונה ממאות החרדים שהתגייסו עד כה, יאלצו להתגייס ולא יבואו עם רוח ההתנדבות כמו בני העדה הבדואית. כמו כן, מרביתם לא בהכרח יהיו בעלי כישורי למידה טכנולוגית. אחת המסקנות הברורות שעולות מהמפעל החינוכי בגדס"ר המדברי היא שללא מוטיבציה ורוח התנדבות, יכשל כל פרויקט עוד בטרם החל. זו תהיה אחת המשימות הקשות ביותר עבור הרמטכ"ל ושאר חברי פורום המטה הכללי אחרי ביטול חוק טל שנקבע כי אינו חוקתי.
קצין איסוף - טורים אחרונים
החששות מתקיפה אירנית לא מסתכמים בפצצת גרעין
כאב הראש האמריקאי כמראה לאיומים על מדינת ישראל
סא"ל אייזנר אשם - אבל הוא ממש לא היחיד