(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק)
13 שנים לאחר שנבחרה לראשונה לכנסת, מסיימת היום (שלישי) ציפי לבני את הקריירה הפוליטית שלה, לפחות בשלב זה. לבני נכנסה לראשונה לכנסת מטעם הליכוד ב-1999, והספיקה לכהן כשרה בשורת משרדי ממשלה, לפני שפרשה עם שרון לקדימה. היא כיהנה כשרת החוץ בממשלת אולמרט וזכתה לעמוד בראש מפלגתה לאחר התפטרותו. לבני נחתה בספסלי האופוזיציה לאחר הבחירות האחרונות, וכעת תיפרד גם מהם. איך הכל התחיל?
חברת כנסת: ב-1999 נבחרה לבני לכנסת ה-15 במקום ה-18 בליכוד, לאחר שבבחירות לפני כן נבחרה במקום לא ריאלי ומונתה בידי בנימין נתניהו למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. הצעת החוק הראשונה שהגישה היתה הוצאת "סעיף הנכד" מחוק השבות והגבלת יכולתם של נכדים ליהודים לקבל אזרחות ישראלית. הצעות חוק נוספות שהיא הגישה היו לימודים אקדמאים חינם לחיילים משוחררים, חובת שימוע לפני פיטור עובד ושוויון לנשים במינוי דירקטורים רציניים.
שרה בממשלת שרון הראשונה (2001-2003): עם בחירת שרון לראשות הממשלה בשנת 2001, כיהנה לבני לסירוגין כשרה לפיתוח אזורי, כשרה בלי תיק וכשרת החקלאות.
שרה בממשלת שרון השנייה (2003-2006): לאורך כל הקדנציה לבני כיהנה כשרה לקליטת עליה. במהלך הקדנציה הדרמטית, בה התבצעה תכנית ההתנתקות, שרון הטיל עליה לכהן בנוסף לתפקידה גם כשרת הבינוי והשיכון במשך חצי שנה, וכשרת המשפטים במשך שנה וחצי.
שני ציוני דרך באותה תקופה: הראשון היה בתיווכה בין ראש הממשלה שרון לבין שרי הליכוד - בנימין נתניהו, סילבן שלום ולימור לבנת - שהביאה לתמיכתם בתכנית ההתנתקות. הצעת הפשרה היתה אמנם מניפולטיבית ולא שינוי אמיתי, אך אפשרה לשרים לרדת מהעץ, להתיישר עם שרון ולהצביע בעד התכנית.
השני היה כשהייתה שרת המשפטים ולא היססה להתעמת עם המערכת המשפטית. אחד האירועים הזכורים היה כאשר ניסתה להביא למינויה של פרופ' רות גביזון הפורמאליסטית כשופטת בבית המשפט העליון, אך נתקלה בסירוב נחרץ של נשיא בית המשפט אהרון ברק שלא אהב את העובדה שגביזון מתנגדת לשיטת האקטיביזם השיפוטי שלו. בעקבות זאת, לבני עיכבה את כינוס הוועדה לבחירת שופטים. באותה תקופה לבני גם היתה חברה ב"פורום החווה" של שרון כשהחליט על פרישה מהליכוד והקמת קדימה.
שרת החוץ (2006-2009): לבני נכנסה לתפקיד לאחר התפטרותו של סילבן שלום, שבחר להישאר בליכוד. היא מוקמה במקום השלישי ברשימת קדימה לכנסת והמשיכה בכהונתה גם לאחר הבחירות. כחלק מתפקידה היא עמדה בראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים, פעלה לקיום פסגת "אנאפוליס" וניהלה מגעים עם אבו עלא, בעוד אולמרט מנהל מגעים עם אבו מאזן.
יו"ר קדימה (2008-2012): במאי 2007, בעקבות מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד, דרשה לבני מאולמרט את התפטרותו. בספטמבר 2008, על חודם של 431 קולות, ניצחה לבני את מופז בהתמודדות הקודמת. מופז לא קיבל את הדין וטען שהדברים לא נעשו בצורה כשרה, אך מצד שני גם לא ערער לבית המשפט על התוצאות. לאחר שנבחרה ליו"ר קדימה, לא הצליחה לבני להקים ממשלה במקום ממשלת אולמרט. היא הצליחה לחתום הסכם קואליציוני רק עם מפלגת העבודה, אך המשא ומתן הקואליציוני עם ש"ס התפוצץ בעקבות חילוקי דעות על קצבאות ילדים ושלמות ירושלים. הכישלון הוביל לבחירות, בהן היא הצליחה להוביל את קדימה לניצחון מפלגתי של 28 מנדטים, אך לכישלון גושי. את התפקידים המיניסטריאליים היא החליפה בתפקיד יו"ר אופוזיציה.
יו"ר האופוזיציה (אפריל 2009 עד מרץ 2012): מהזמן בו התיישבה על כס יו"ר האופוזיציה, המערכת הפוליטית לא חדלה לבחון את מנהיגותה, ולערער אותה. זה התחיל כבר שבועות ספורים לאחר הרכבת הממשלה, כאשר הממשלה חוקקה את "חוק מופז", בו אפשרו לשבעה חברי כנסת לפרוש ממפלגה. קדימה כמפלגת אופוזיציה ראשית נחשבה למפלגה חלשה יחסית, כנראה שבין היתר משום שהיא נאכלה מבפנים: מתנגדיה הלכו וגברו, כל אחד מסיבותיו.
לפני כחודשיים הוכנסה לבני לרשימת 150 הנשים המשפיעות בעולם של המגזין "ניוזוויק" והאתר "דיילי-ביסט". בכך היא היתה הישראלית היחידה שנכנסה לרשימה. ב-27 במרץ, כאמור, היא הפסידה למופז כאשר קיבלה רק 37.2% מהקולות בפריימריז.
עוד בנושא
ציפי לבני תודיע בצהריים על פרישתה מהכנסת
לבני בירכה את מופז - אך סירבה לפרט על המשך דרכה
הפסד צורב ללבני: מופז יו"ר קדימה, עם 61.7% מהקולות