אחת המחלוקות בין התביעה לבין ההגנה בבתי המשפט הוא נושא תעודות החיסיון על חומרי חקירה מסווגים שמוציא השר לביטחון פנים לבקשת המשטרה והפרקליטות. עורכי הדין טוענים כי לפרקליטות ניתן זמן רב להוציא את התעודות, שקובעות איזה חומר לא ניתן להעביר לידי ההגנה בשל פגיעה אפשרית במקורות משטרתיים או חשיפת נושאים סודיים אחרים, זמן שמונע מעורכי הדין להיחשף לחומרי חקירה ואינו מאפשר הגנה על נאשמים. לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, כנראה נמאס מההתנהלות של רשויות אכיפת החוק, ולכן הוא מתח השבוע ביקורת נוקבת על המשטרה ועל הפרקליטות, ואף על בתי המשפט.
במהלך דיון שהתקיים בתחילת השבוע במשפטם של שני נאשמים בעבירות סמים והתפרצות לדירה, השופט מודריק הורה לדחות את הדיון ולהעביר את החלטתו לידיעת פרקליט מחוז תל אביב ואמר כי "אם לא יחול מפנה בתחום אצטרך לשקול העברת ההחלטה לגורמים בכירים בפרקליטות או לשר לביטחון פנים".
בית המשפט העליון קבע בעבר כי יש להגיש את התעודה בסמוך להגשת כתב האישום. כבר לפני 12 שנה כתב שופט בית המשפט העליון דאז, מישאל חשין, כי "אפשר ויש צורך בזיכויו של נאשם מאשמה או בשחרורו של עצור ממעצר, עד שהאחראים ידעו מה אחריות המוטלת עליהם; והסדר יבוא על הארץ". למרות הדברים, בפועל בתי המשפט לרוב מעניקים לפרקליטות אורכה של בין 30 ל-45 יום, ולפעמים אף חודשים ארוכים להוצאת התעודה.
הסיבה לבקשת האורכה, לפי הפרקליטות, נעוצה בעובדה שמדובר בהליך לא קל שמעורבים בו מספר גורמים. מדובר בתהליך שכולל פגישות בין גורמים מוסמכים בפרקליטות לבין קציני מודיעין משטרתיים, בדיקה נוספת במטה הארצי של המשטרה וכן הכנת התעודה בלשכת השר לביטחון פנים, או במקרים מסוימים שר הביטחון או שר החוץ. פעמים רבות, עד הוצאת התעודה הרשמית, מועברת לידי ההגנה פרפרזה של החומר.
במהלך משפטם של שני הנאשמים בעבירות סמים והתפרצות לדירה, התלונן פרקליטו של אחד הנאשמים, עורך הדין גיא פרידמן, כי להערכתו ישנו חומר מהותי שעוד לא הועבר להגנה, ועל כן אין באפשרותו להשיב לכתב האישום כדי שלא תוצא תעודת החיסיון, וכתוצאה מכך הוא לא יוכל לבחון את החומר. זאת לאחר שלפרקליטות ניתנו 45 ימים להגשת התעודה. התובעת בדיון אמרה כי הוצאת התעודה אינה בשליטתה וכי מדובר בהליך ממושך, אולם היא תנסה לזרזו.
אורכה להוצאת תעודת חיסיון - "ללא היסוס"
השופט מודריק לא התרשם מהתנהלות המשטרה והפרקליטות. "דעתי אינה נוחה מההתנהלות המקובלת בעניין הוצאת תעודת חיסיון", כתב והבהיר כי בקשה שכזו צריכה להיות מוגשת לכל המאוחר בתוך עשרה ימים מהגשת כתב האישום. "השופטים, וגם אני בכלל אלה, נותנים אורכה להוצאת תעודת חיסיון בלי היסוסים רבים. הדבר אינו תקין", אמר השופט והוסיף כי "לא ברור לי, ונסיוני בתחום הזה אינו מבוטל, מדוע צריך התהליך של הוצאת תעודת חיסיון להימשך כחודש וחצי". הוא הבהיר כי "המשטרה הרי יודעת מה היא מבקשת להשאיר בחיסיון ומה היא מוכנה לגלות. בוודאי שהיא יודעת את זה במועד שבו מסוכם חומר החקירה ומועבר לפרקליטות להגשת כתב אישום. אם התהליך מתארך, אין זאת אלא משום שהגורמים השונים שמעיינים בחומר אינם עושים זאת בפרק הזמן הראוי".
לטענת סנגורים, עד שלא מוצאת התעודה, בה מפורטים הנושאים החסויים שלא ניתן לחשוף בפני ההגנה, אין באפשרותם לבחון כראוי את כל החומר, ובמקרה הצורך לפנות לבית המשפט בבקשה לחשוף חומר שהמשטרה מתנגדת לחשיפתו. בעבר כבר היו מספר מקרים בהם זוכו נאשמים או שעונשם הופחת בעקבות נסיגת הפרקליטות בפני דרישת עורכי דינם של הנאשמים לחשוף חומרים שהוצאה עליהם תעודת חיסיון. כך לדוגמא קרה בפרשת "בני הדייג", בה ביטלה הפרקליטות אישום ברצח כדי להימנע מחשיפת מודיע משטרתי. במקרה אחר משכה הפרקליטות את כתב האישום שהוגש נגד זאב בראודה, תושב קריית ארבע שצולם יורה בפלסטינים בעת פינוי "בית המריבה" בחברון. זאת, לאחר שבית המשפט קיבל את בקשת עורך דינו לחשוף ראיות חסויות, שלטענת הפרקליטות עלולות היו לסכן את ביטחון המדינה.
"לא אשמת הפרקליטות, אלא אשמת המשטרה"
"יש פה שליטה כמעט אבסולוטית לגבי החומר שמועבר לידי ההגנה", אומר עו"ד דוד יפתח, שייצג את הנאשמים בפרשת "בני הדייג". באותה הפרשה, במסגרת תעודת החיסיון, ביקשה הפרקליטות שלא לחשוף את פרטיו של המודיע, שהיה עד לחטיפה שהובילה לרצח. יפתח ועו"ד משה שרמן שכנעו את בית המשפט שהאינטרס הציבורי מצדיק את חשיפתו של העד. ואילו בשל חשש לחייו החליטה הפרקליטות לחזור בה מהאישום המרכזי בתיק.
"השר שחותם על התעודות הוא כמו חותמת גומי. אין לו אפשרות אמיתית לבדוק את הנושא והוא סומך על הפרקליטות. מדובר במאות תעודות חיסיון שהוא חותם עליהן בכל חודש. אין כמעט תיק ללא תעודת חיסיון, והתפתחה פרקטיקה שמגישים כתב אישום ובקשה לאורכה למתן תעודת חיסיון", מוסיף עו"ד יפתח. לדבריו, "יש ממש פגיעה בזכויות הנאשמים, שהזכות העיקרית היא לקבל את כל החומר. פה יש פתח לפרקליטות שלא למסור חומר שלדעתם יש להוציא עליו תעודת חיסיון. עם סניגורים לא מספיק עירניים, הם יכולים לא לבקש את החשיפה ולהביא להרשעה של חפים מפשע".
"אני מברך על החלטת בית המשפט ואני משוכנע כי אין זו אשמת הפרקליטות, אלא אשמה של גורמים במשטרה, שכפי שכתב השופט מודריק, אינם עושים מלאכתם בפרק הזמן הראוי", אמר עו"ד פרידמן והוסיף תקווה כי "ההחלטה הזאת תהיה האחרונה בנושא, ושהיא תבשר על התנהלות אחרת".
אולם, נדמה שמה שהיה הוא שיהיה. "צודק בית המשפט הנכבד, ולעתים נושא הוצאת תעודת חיסיון לוקח זמן לא מועט", השיבה פרקליטת מחוז תל אביב, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, לשופט מודריק בהודעה שנשלחה לבית המשפט. עם זאת, הסבירה שהדבר נובע מכך שפרקליט צריך להכין כתב אישום תוך ימים ספורים, וכי הוצאת תעודת החיסיון דורשת הליך מורכב שמעורבים בו מספר גורמים.
"אנחנו מתייחסים ברצינות רבה לענין הוצאות תעודות חיסיון", כותבת סגל-אנטלר ומציינת כי תיקים רבים כוללים חומרים המצריכים לשקול את ההוצאה של תעודת חיסיון. היא הוסיפה כי תהליך הוצאת התעודות, "אם הוא נעשה באופן רציני, לא יכול לקחת זמן קצר בשום אופן". בקשר לתיק הספציפי שהכעיס את השופט מודריק, ציינה פרקליטת המחוז כי העובדה שלא הועברה התעודה לא פוגעת ביכולת ההגנה להשיב לאישום. עם זאת, הפרקליטה הוסיפה כי ניתן לייעל תהליכים ולקצר לוחות זמנים במקרים מסוימים. "אנו ניקח את הערתו של בית המשפט הנכבד לתשומת לבנו, אבל, כולנו עושים ככל יכולתנו לזרז את העבודה מבלי לפגוע באיכותה", אמרה סגל-אנטלר.
עוד בנושא:
הורשעו הנאשמים בפרשת "בני הדייג"
בוטל כתב האישום נגד המתנחל היורה מחברון
לפניות לכתב: gilad_g@walla.net.il