העולם לא עצר נשימתו עם פרישת דיכטר מהמירוץ

לאחר קמפיין בחירות הזוי, הודיע היום המתמודד אבי משה דיכטר על פרישתו מהמירוץ לראשות קדימה. העולם לא עצר את נשמתו עם הודעת הפרישה, גם בקדימה לא כססו ציפורניים וספק אם באשקלון, עיר מגוריו של דיכטר, נרשמו הפרעות קצב. "הוא אולי יודע להרוג ערבים, אבל בפוליטיקה הוא לא מבין", סיכם היטב משקיף פוליטי.

השפעתו האמיתית של דיכטר על המירוץ הייתה בשלבים מוקדמים הרבה יותר, כשתקף את לבני שוב ושוב, בימים בהם רוב הסיעה בכנסת תמכה בה ולא בשאול מופז. הוא גייס את מיטב חידודי הלשון הערבים שבהם הוא שולט, על מנת להגדיר את מה שהוא מפרש ככישלונות שלה. כשהתבקש להגיד דבר אחד טוב עליה, הוא התקשה למצוא. אבל מרגע שלבני קבעה תאריך לבחירות, עקשנותו עמדה לו לרועץ.

השאלה המרכזית בהקשר לפרישת דיכטר היא: האם היא סותמת את הגולל על סיכוייה של לבני לנצח את מופז? הסקרים האחרונים שהתפרסמו השבוע החמיאו ליושבת הראש המכהנת. יחד עם זאת, אנו יודעים היטב מהם כוחם וחשיבותם של סקרים שמתבצעים בקרב מתפקדי קדימה.

גורמים במחנה מופז טוענים שלמרות העובדה שבשבועיים האחרונים המומנטום שהיה אצלו נדד קצת לכיוונה של לבני, עדיין נצחונו מובטח, בפער גדול בהרבה מזה שבו הוא נוצח בבחירות האחרונות. לכאורה, פרישתו של דיכטר, על חמשת-שמונת האחוזים שלו, אמורה להכריע את הכף. אם נוסיף לזה את הצטרפותם של מאיר שטרית, ושל דמויות בולטות בקדימה שהיו בעבר במחנה לבני, אפשר להעריך שבמטה יו"ר האופוזיציה בדרום תל אביב לא הרימו היום כוסית.

אבל מוטב למופז להמשיך במסעות החיבוקים שהוא מנהל בשנים האחרונות, גם בחמשת הימים הקרובים. ראשית, לא בטוח שכל אנשיו של דיכטר ינהו באופן אוטומטי אחרי מנהיגם הרוחני. שנית, בקרב אלו שעדיין מתלבטים למי להצביע, השתלבותו של מי שקורא להיכנס בכל מחיר לממשלת נתניהו במקום בולט במחנה מופז – הוא הקדיש לו היום מסיבת עיתונאים מיוחדת – עלולה יותר להרתיע מאשר לעודד הצבעה.