(צילום: רויטרס; עריכה: יותם בן-דוד)
כצפוי, הנשיא אובמה בנאומו בפני שדולת איפא"ק ביקש לשכנע את היהודים האמריקנים שהתמיכה שלו בביטחון ישראל היא חזקה ואיננה ניתנת לערעור. הוא הדגיש כי מעשיו, ולא רק מילותיו, מוכיחים עד כמה תמיכתו בישראל איתנה, כולל ביטויים מעשיים לשיתוף פעולה ביטחוני חסר תקדים בין שתי המדינות. אם מצרפים לדבריו את התודות והמחמאות החמות שהרעיף עליו הנשיא פרס, אשר דיבר לפניו, נראה כי הצליח לבסס את מעמדו כידיד אמת של ישראל כפי שציין: "אני שומר על גבכם".
לאחר דברי התמיכה הנלהבים שלו בישראל, אובמה הגיע לנושא שכולם חיכו לו: הגרעין האירני. גם כאן אובמה שיבח את המדיניות שלו עד כה, ובעיקר את המעבר שלו לסנקציות חריפות נגד אירן, לאחר שהתברר שזו דחתה את הצעתו מ-2009 להידברות ללא תנאים.
יש מספר דגשים בדבריו בנושא אירן שראויים לציון. ראשית, הוא הדגיש שאירן גרעינית מנוגדת לא רק לאינטרס הישראלי, אלא לאינטרס הביטחוני האמריקני. הוא הוסיף גם את כל הסיבות מדוע תרחיש זה הוא איום לעולם כולו. הדגש הזה חשוב על רקע השיח של החודשים האחרונים שנוטה להתייחס לגרעין האירני כבעיה ישראלית בעיקרה.
אובמה גם לא הותיר מקום לספק שבכוונתו לתת עוד סיכוי לדיפלומטיה. הוא הדגיש שהוא איננו מעוניין להגיע למלחמה נוספת, ולכן הוא משאיר את הדלת פתוחה להידברות. יחד עם זאת, הוא חזר על האמירה של מרטין דמפסי מלפני מספר חודשים, כאשר ארצות הברית החלה להחריף את הטון כלפי אירן: לא כדאי לאירן לטעות באשר לנחישותה (resolve) של ארצות הברית. הוא גם לא החליש את המסר, כפי שדוברים אחרים עשו בעבר, עם פירוט לגבי כל קשת הסכנות הצפויות משימוש בעוצמה צבאית, אם לא תהיה ברירה.
לפזר את הערפל לגבי אפשרות של תקיפה
הדגש האחרון בנאום הראוי לציון הוא שלילת נושא ההכלה (containment) של אירן. אובמה הבהיר כי המדיניות שלו איננה מדיניות של הכלת אירן, אלא מדיניות של מניעת אירן מלהגיע לנשק גרעיני. הוא לא יהסס לעשות שימוש בעוצמה צבאית על מנת להגן על האינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית.
אובמה לא פיזר את הערפל לגבי נושא מרכזי אחד: מתי בדיוק הוא עשוי לפעול, ואיך הוא מגדיר את המעבר של אירן לנשק גרעיני. ובעיקר, איך הוא יוכל להיות בטוח שלא יאחר את הרכבת?
שאלות אלה מטרידות מאד את ישראל, מכיוון שחלון ההזדמנות לפעולה צבאית ישראלית ייסגר בקרוב, ואז היא תצטרך לסמוך על ארצות הברית. אם אובמה רוצה שישראל תירגע בהקשר זה, הוא יצטרך להרגיע אותה. הנשיא חייב להבהיר את הקווים האדומים שלו באופן יותר מפורש. אי אפשר לתלות הכול במודיעין שיתקבל באשר לקבלת החלטה אירנית לפתח נשק גרעיני. אובמה חייב לציין אילו צעדים ייחשבו ככאלה המעידים על החלטה כזאת, גם אם לא יתקבל מידע לגבי ההחלטה עצמה. קביעת הקו האדום של ארצות הברית לא רק תרגיע את ישראל, כמובן, אלא אמורה גם להרתיע את אירן, בתקווה להשיג את האפקט המבוקש, אשר ייתר את הצורך לתקוף.
אובמה ידע לסמן קו אדום חד-משמעי לאירן כאשר זו איימה לסגור את מיצרי הורמוז. איום דומה נחוץ בהקשר הגרעיני. יש לקוות שהבנה בעניין תושג בפגישה בין אובמה לנתניהו אם לא בפומבי אז לפחות מאחורי הקלעים.
ד"ר אמילי לנדאו היא ראש פרויקט בקרת נשק במכון למחקרי ביטחון לאומי