במגרון יוכיחו: אפשר לפנות מאחז, בלי לפנות אותו

זמן קצר אחרי שהשר סילבן שלום סיים סיור במגרון, התכנסו בקרוואן של משפחת מושקוביץ לאכול ארוחת צהריים, כשבתפריט כדורי בשר ופסטה. נושא השיחה הגיע מיד לסוגיית הריסת המאחז. במגרון, אגב, מתקשים מאוד עם ההגדרה של מאחז. "אנחנו יישוב" הם אומרים, "אין כאן פחונים ומבנים מעץ וכולם כאן משרתים במילואים ותורמים למדינה. איך אפשר להגיד על מקום עם חמישים משפחות שהוא מאחז?".

ירצו או לא, מגרון נחשבת כעת לתפוח אדמה לוהט שהשליך בג"ץ אל עבר הממשלה, כשקבע שיש לפנות את כל המקום עד למרץ 2012. לטענות התושבים על בנייה חוקית בגיבוי ממשלות ישראל בעבר כבר אין משמעות. כעת כל מה שנותר הוא למצוא את הדרך לקיים את החלטת בג"ץ, מבלי לפנות את היישוב. נשמע הגיוני?

בתחילה, איש לא האמין שדווקא ממשלת ימין תהרוס בתים ביהודה ושומרון. אלא שאז הגיעה המציאות וטפחה שוב על פני המתנחלים. המנהל האזרחי הגיע באישון לילה והרס במגרון שלושה מבני קבע, שנבנו בניגוד לחוק. העובדה שהפינוי עבר ללא אירועי אלימות חריגים נתנה למשרד הביטחון רוח גבית, שאם רוצים אפשר גם להרוס בנייה בלתי חוקית משמעותית במגזר היהודי.

המראות הקשים מאותו הלילה הם הדבר האחרון שרוצה ראש הממשלה בנימין נתניהו ובטח שתושבי מגרון. מי שנשלח למשימת המו"מ הוא השר בני בגין. בהתחלה סירבו תושבי מגרון להגיע לפשרה, אבל עד מהרה הם הבינו שהאפשרות שהמדינה תקיים את החלטת בג"ץ ככתבה וכלשונה איננה תלושה. הם הבינו שחייבים לרקוד את ריקוד הזמביש (על שמו של מזכ"ל תנועת ההתיישבות זאב חבר): צעד לאחור שיביא מיד לאחר מכן לשלושה צעדים קדימה. במגרון עצמה אגב אומרים במפורש שזמביש לא מייצג אותם, אבל בסופו של יום גם הם יודעים שלחישה שלו על אוזנו של נתניהו יכולה לקבוע גורלות.

הצעת הפשרה שעומדת על הפרק היא כזו: המדינה תקים לחמישים המשפחות המתגוררות כיום במגרון שכונה חדשה, במדרונות של הגבעה עליה ממוקם כיום המאחז, במרחק של שני קילומטרים. מדובר בשטח האדמה היחיד בסביבה שאדמותיו הוכרזו כאדמות מדינה סמוך לכביש מספר שישים. עד שמבני הקבע ייבנו, המתנחלים ימשיכו להתגורר במגרון הנוכחית ועם סיום הבנייה הם יירדו מראש הגבעה אל בתיהם החדשים ושטח המאחז יועבר למנהל האזרחי.

מהלך שכזה, שמקבל גיבוי ממועצת יש"ע, הוא ניצחון גדול לתושבי מגרון: ראשית, המדינה בעצמה תקים יישוב חדש ביהודה ושומרון, עם חמישים בתי קבע, מבלי להתחבא ומבלי לקרוץ. אולי אפילו ייקראו לו מגרון. שנית, המתנחלים מרוויחים עוד שנתיים בראש הפסגה, בזמן שבתי הקבע שלהם נבנים בתחתית ההר. מי יודע מה יקרה בעוד שנתיים? אולי בינתיים יצליחו להוכיח בהליך אזרחי כי הם בעלי הקרקע בראש ההר ואז אולי יזכו בכל הקופה - גם שכונת קרוואנים וגם שכונת בתי קבע.

אלא ששורש הבעיה שמונעת את חתימת ההסדר הוא שאלת היום שאחרי: המתנחלים מתעקשים שאחרי שבניית מבני הקבע תסתיים, המבנים במאחז לא יפונו ולא ייהרסו. הפתרונות לדבריהם, רבים. חלק מההצעות מדברות כי הקרוואנים ישמשו כבסיס של צה"ל או של המנהל האזרחי. הצעות אחרות מדברות על הקמת מכינה קדם צבאית, או אולי חווה חקלאית. ספק אם הצעה שכזו תעמוד במבחן בג"ץ.

כך או כך, ברקע מעורבים גורמים רבים שמעורבים בפרשה. עיקר הבחישות נעשות בליכוד, שם יודעים חברי הכנסת שלמתנחלים יש לובי חזק וכשהבחירות נראות באופק חברי הכנסת חייבים כל קול ואינם רוצים להצטייר כמי שמתנגדים להתיישבות בארץ ישראל. בנוסף לכך, גם עתידן של מאחזים אחרים, כמו גבעת אסף ועמונה, עדיין עומדים על הפרק ורבים מקרב ראשי המתנחלים מתנים תמיכה בהסדר הפשרה במגרון, בתמורה להסדר שיותיר את המאחזים האחרים במקומם הנוכחי.

אלא שבדיקה מהירה מעלה בעיות נוספות בהסדר הפשרה. במקום שבו מיועדת להיבנות "מגרון החדשה" קיים כיום "יקב פסגות" המשמש גם כמרכז המבקרים של המועצה המקומית בנימין, שמשקיף אל נוף עוצר נשימה של בקעת הירדן. אומנם קיימים כמה עשרות בודדים של דונמים מסביבו, אולם מדובר בשטח המיועד בכלל לתיירות ולתעשייה. כלומר, גם לו ייחתם הסדר הפשרה (שחייב לקבל את אישור בג"ץ), הרי שרק הליך שינוי ייעוד הקרקע במקום עשוי לקחת זמן רב לפני שהדחפורים עולים. עד שההליך יושלם במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון, הליך שבוודאי יכלול התנגדויות, עלול לעבור זמן רב. בפועל, נראה שהשלמה של שכונה חדשה עלולה לקחת בין שלוש לארבע שנים. עד אז, המזרח התיכון יכול להתהפך פעמיים.

ערב לפני כדורי הבשר של מושקוביץ, התכנסו בפאב בתל אביב על בירה ראשונה חינם כמה עשרות איש על מנת לשמוע מרכזת ההתנחלויות ב"שלום עכשיו" חגית עופרן על סוגית מגרון. גם נציג של מגרון הגיע ואמר את דברו. "פעילות הסברה היא טובה אבל צריך להיצמד לעובדות", אמר דובי מושקוביץ שעבר למגרון רק לפני חצי שנה, "אין לקרקע הזו בעלים ועלינו לכאן בתמיכת ממשלות, אז למה להרוס?". מושקוביץ גם לא מבין את עופרן. "אני מתקשה מאוד להבין למה יהודים רוצים להרוס יישובים. אני מזמין עופרן לארוחת צהריים אצלי בבית ושתביא אפילו את בעלי הקרקע הפלסטינים, אבל אין כאלה".

מושקוביץ אף טוען שאין לו תכנונים לעבור ל"שכונת היקב" שתבנה. "אנחנו לא רוצים לעשות צחוק מבג"ץ. אנחנו רק מבקשים שיתחייבו לא להרוס את הבתים ביישוב. יש פתרונות משפטיים טובים וכל יישוב חדש שייבנה ביהודה ושומרון זה מצויין, אבל בשביל לבנות יישוב חדש לא צריך להרוס יישוב קיים".

לא מזמן הציען תושבי מגרון כי מי שיוכיח שהוא בעל הקרקע שעליו הוקם היישוב ייקבל מהם מיליון שקלים. בינתיים, בכפר בורקא הסמוך ממתינים מי שטוענים להיות בעלי הקרקע, כשהם מחזיקים בידיהם מסמכים חתומים על ידי המנהל האזרחי בבית אל, שמעידים לדבריהם כי מגרון הוקמה על אדמתם. "אנחנו לא רוצים מיליון שקל וגם לא מאה מיליון שקל", אומר מוחמד אלנואבית, על גג ביתו המשקיף למגרון, "אנחנו רק רוצים שיצאו מהאדמה שלנו. יודע מה, אנחנו מוכנים לתת להם מיליון שקלים אם הם יוכיחו שהקרקע שלהם".