האיומים הסביבתיים על השטחים הפתוחים במדינת ישראל יחריפו במהלך 2012. מדו"ח חדש של החברה להגנת הטבע עולה כי השנה נשקפים לסביבה 110 איומים שונים, זאת בהשוואה ל-98 איומים בשנה החולפת. בין 22 האיומים החדשים שמונה הדו"ח, כלולות טורבינות הרוח החדשות בהרי אילת שיוקמו על שטח של 2,000 דונם, בניית כביש חדש בגוש תפן בגליל שעתיד לחצות שמורת טבע והקמת אתר פסולת סמוך ליישוב רימונים באזור בנימין. "העלייה המתמשכת בנפח האיומים על השטחים הפתוחים מלמדת על הלחץ ההולך וגובר המופעל על השטחים הפתוחים בישראל. שטחים אלה הולכים ופוחתים. ישראל עומדת להיות בקרוב המדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי", נכתב בדו"ח.
הדו"ח, שיוצא זו השנה החמישית, מפרט השנה לראשונה גם את הגורמים העסקיים שעומדים מאחורי הסיכונים. בין הגורמים הציבוריים "המככבים" ברשימה ניתן למצוא את החברה הלאומית לדרכים, מקורות וחברת נמלי ישראל. בין הגורמים הפרטיים ניתן למצוא כמה מהחברות הגדולות במשק הישראלי דוגמת כי"ל, מפעלי ים המלח, שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, ודלק נדל"ן.
הדו"ח מגדיר גם מספר איומים ממשלתיים על הסביבה, ביניהם הרפורמה בחוק בתכנון והבנייה שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הרפורמה, שצפויה לעלות בקרוב לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, תקצר אומנם את ההליך הבירוקרטי בדרך לקבלת היתר בנייה, אך גם תבטל ועדות תכנון ובנייה המשמשות כחסם וכלי בקרה על יזמים. גם חוק הווד"לים מוגדר כאיום סביבתי ובדו"ח נטען כי "באמצעות החוק ניתן יהיה לקדם תכניות גם אם הן מנוגדות לתכניות המחוזיות, ללא בקרה תכנונית ראויה, וללא האיזון הנדרש. על התכניות שאישורן התקבל במסלול הווד"ל אין לשום גורם שהוא זכות ערר. החוק קוצב לוחות זמנים קצרים מאוד לאישורן של תכניות לדיור לאומי, ובין היתר מחייב את הוועדה לדון ולהכריע בתכניות בדיון אחד בלבד".
"התעוררות החברה האזרחית בישראל מעודדת"
סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי, כתב בדו"ח כי "השילוב בין הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, המבטלת כמעט לחלוטין את התכנון המחוזי ומפוררת את התכנון הארצי, לבין הרוחות המנשבות במינהל התכנון במשרד הפנים, המביאות עימן העדפה ברורה של פיתוח בראייה קצרת טווח, תוך צמצום ההתייחסות לשיקולי סביבה, עלול להחליש משמעותית את היכולת להגן בעתיד על השטחים הפתוחים".
בעוד שאנרגיה מתחדשת נחשבת לרצויה מנקודת מבטם של שוחרי איכות הסביבה, מהווה התוכנית להקמת 15 טורבינות רוח להפקת חשמל בהרי אילת לסיכון סביבתי חמור, בשל הנזק שהיא עשויה לגרום לציפורים הנודדות באזור. האזור נחשב לאחד משני אזורי הנדידה החשובים והעמוסים בעולם ועוברים בו גם זני עופות הנמצאים בסכנת הכחדה. גם טורבינות הרוח ברמת הגולן מוגדרות כאיום סביבתי בשל השטח הרב שהן תופסות והסכנה שהן גורמות לבעלי הכנף.
במקרה אחר, עלולה הקמת אתר פסולת סמוך ליישוב רימונים שבחבל בנימין לגרום לזיהום מי התהום באקוויפר המזרחי. בדו"ח נטען כי האתר עתיד להיות מוקם בשמורת הטבע נחל מכוך ונמצא בשיפולים המזרחיים של שדרת ההר המרכזי. עוד נטען כי האזור הוא "בעל רגישויות גבוהות מאוד לחדירת מזהמים אל מי התהום, ועל כן הוא נתון בסיכון גבוה".
לצד האיומים הרבים נושא עמו הדו"ח גם בשורות טובות. כך, בשנת 2011 הוסרו שישה איומים. בין היתר הוחלט לבטל תכנית להקמת פרויקט מגורים, מלונאות, מסחר ומרינה בחוף הדרומי של עכו. עוד הוחלט להחליף את בניית הזרוע הצפונית מערבית של כביש 6 (חוצה ישראל) במנהרה וכך להימנע מפגיעה בשולי הכרמל ובשמורת אלונים. כמו כן הופסקה בניית גדר ההפרדה במדבר יהודה, שאיימה על הנוף הבתולי באזור נחל ערוגות.
מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע וכותב הדוח, איתמר בן דוד כתב בהודעה שצורפה לדו"ח כי "התעוררות החברה האזרחית בעולם ובישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בחודשים האחרונים, מעודדת מאוד ומהווה הזדמנות לפעולה מול המגזר העסקי, המעורב בחלק גדול מהאיומים, בכל הנוגע לשמירת השטחים הפתוחים כנכס ציבורי". עוד כתב כי "החברה להגנת הטבע תמשיך לקדם מגמות של פיתוח בר קיימא בישראל, כחיזוק העירוניות, קידום תהליכי התחדשות עירונית ודיור בר השגה, וכן קידום ועידוד של הקצאת משאבים לשמירת הטבע, כדוגמת הקרן לשטחים פתוחים".