רמזים להתהוותו של משבר חוקתי חדש הלכו ותפסו השבוע בהדרגה את מרכז סדר היום הציבורי בבריטניה - והרעה נפתחה מצפון. מעט יותר מחצי שנה לאחר נצחונה השני ברציפות של "המפלגה הלאומית הסקוטית" (SNP) הבדלנית בבחירות לפרלמנט האוטונומי של סקוטלנד, נישאת על מצע של הבטחה לקיים משאל עם על היפרדות למדינה עצמאית, הודיע ביום שלישי השבוע אלכס סלמונד, מנהיג המפלגה ו"השר הראשון" של סקוטלנד (מקביל לראש ממשלה), כי המשאל יתקיים עד סוף שנת 2014 - עוד לפני הבחירות הבאות בבריטניה. בכך הוא פתח קופת שרצים, הכניס את המערכת הפוליטית והתקשורתית הבריטית לסחרור של ספקולציות משפטיות וכלכליות - ונכנס למסלול של עימות חזיתי עם לונדון.
לאחר הבחירות במאי, עוד היו סלחניים בלונדון כלפי "ג'וק העצמאות" שקנה לפתע אחיזה בטריטוריה הצפונית הכנועה אחרי 300 שנה, אבל השבוע, כשלפתע התברר שהעסק מתחיל להיות ממשי, כבר היו פחות סבלניים בווייטהול. בפנים חמוצות, חזר ראש הממשלה דייוויד קמרון על עמדתו כי "תינתן לסקוטלנד הסמכות לערוך משאל עם", אך באותה נשימה הבהיר כי קיומו של המשאל יתאפשר אך ורק אם יתקיים תחת התנאים שיוכתבו מווסטמינסטר. התנאי המרכזי: במשאל תהיה רק שאלה אחת מפורשת - "האם אתת תומך בהיפרדות של סקוטלנד מבריטניה לאלתר", ושתי תשובות פשוטות: "כן" או "לא". הוא גם הבהיר שהמשאל צריך להתקיים כבר עד סוף 2013 - אחרת, תארגן בריטניה משאל כזה עבור הסקוטים בעצמה.
סלמונד, לעומת זאת, רוצה שבמשאל יהיו שתיים או שלוש שאלות. הראשונה תהיה "האם אתה מעוניין שממשלת סקוטלנד תפתח במו"מ עם ממשלת בריטניה על ריבונות לאומית", והשאלות הנוספות יבחנו אפשרות של קבלת צורות פחותות יותר של ריבונות - בין עצמאות מלאה לאוטונומיה הקיימת כיום, המעניקה לסקוטלנד פרלמנט ומערכת בתי משפט משלה. המשיכה של סלמונד לתחום האפור נובעת מכוונה תחילה: כלל לא ברור עד כמה השאיפה לעצמאות זוכה לרוב בסקוטלנד, וכדי למשוך כמה שיותר קולות מתנדנדים להשיב ב"כן", הניסוח צריך להיות עמום ככל האפשר.
צרות של עצמאים
האם חמישה מיליון הסקוטים, כעשירית מהבריטים, בכלל רוצים עצמאות? ראשיתה של ההתחבטות בשאלה הזו פחות או יותר ברגע שבו סופחה סקוטלנד לאנגליה והוקמה בריטניה הגדולה, ב-1707. במשך מאה וחצי היו הסקוטים כנועים למדי, עד שב-1934 קמה המפלגה הלאומית הסקוטית. עוד כמעט מאה נוספת חלפה עד שהמפלגה ניצחה לראשונה בבחירות, ב-2007.
בשנה שעבר שיחזרה המפלגה את ההישג ואף הגדילה את הרוב הפרלמנטרי שלה. אין ספק שהדבר מעיד על תמיכה גוברת ברעיון העצמאות, אך רבים מאוד גם הצביעו למפלגה ממניעים אחרים - סלידה מהמפלגות האחרות, ואהדה לסלמונד עצמו, שנתפס כמנהיג מצוין. שיעור התומכים בעצמאות אמנם גדל בזחילה, אך לפי סקרי דעת קהל, הוא עדיין אינו עולה על 30-35%, כששיעור המתנגדים יציב מעל 50%.
הסיבה העיקרית לכך היא בדיוק אותה סיבה שהביאה את סקוטלנד מלכתחילה לקבל על עצמה את מרות הכתר הבריטי לפני 305 שנים: החשש מחורבן כלכלי וחברתי. עצמאות היא רעיון יפה, אך כשנוחתים על קרקע המציאות, מגלים כי רגע לאחר ההכרזה, ימצאו הסקוטים את עצמם באחת המדינות המובילות באירופה בשיעור העוני, במחלות כרוניות, באלכוהוליזם ובשימוש בסמים, בהשמנת יתר ובפשיעה חמורה. סקוטלנד היא בור ללא תחתית: האוצר הבריטי משקיע כיום 16,000 דולרים בשנה בממוצע בכל סקוטי, לעומת 13,500 בכל אנגלי. ב-2008, הצילה ממשלת בריטניה את שני הבנקים הגדולים של סקוטלנד מקריסה.
הדוגמה של קוובק
אז מדוע בעצם מתעקשים בלונדון - בקונצנזוס החוצה את כל המפלגות - להתנגד לעצמאות סקוטית? אחת הסיבות העיקריות לכך היא לבטח הנפט בים הצפוני, שסלמונד דורש כעת לקבל מבריטניה בעלות על 90% מרווחיו. כספי הנפט, לצד צמיחה יחסית בענפים אחרים בשנים האחרונות, יספיקו לסקוטלנד, לטענתו, כדי לבנות משק חזק ומשגשג. אם תקבל את "חלקה הראוי במשאביה הטבעיים", הוא טוען, מחזיקה סקוטלנד בפוטציאל להיות הכלכלה השישית בשגשוגה בעולם המפותח.
ספק אם סקוטלנד עצמאית באמת תקבל בסופו של דבר 90% מהנפט, אך גם אם כן, לפי הערכות שנשמעו השבוע, עדיין אין מדובר בערובה לשגשוג כלכלי. התלות הכמעט בלעדית בענף ההפכפך הזה בדיוק, לדוגמה, היא שהביאה רק לאחרונה לחורבן הכלכלות של אירלנד ואיסלנד השכנות. לפי ההערכות, ללא החיבור לעטינים של לונדון, יהיה המשק הסקוטי נתון בגירעון מיידי של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. סקוטלנד עצמאית - כפי שהבהיר השבוע שר האוצר הבריטי, ג'ורג' אוסבורן - גם תיאלץ להיפרד לשלום ממטבע הליש"ט הבריטי, עדיין החזק בעולם, ולעבור למטבע האירו, החווה בימים אלו את המשבר הקשה בתולדותיו (גם לכך מתנגד סלמונד נחרצות).
צפו באלכס סלמונד מסביר על שאיפות העצמאות בראיון לערוץ 4 הבריטי
את כל זה מבינים היטב גם בלונדון, ומכאן מגיעה גישתו של קמרון. הוא מסתכל לסלמונד "בלבן של העין", ואומר לו: רוצים משאל? בבקשה - אבל כמה שיותר מהר, ותישאו בתוצאות באופן מיידי. הסקוטים, לשיטתו, רוצים תשומת לב יותר משהם באמת רוצים עצמאות, ואת זה הם ישיגו בשנים ארוכות ומפרכות של משא-ומתן בין לונדון לאדינבורו - התסריט הסביר במקרה שהמשאל יעבור. מה שהלאומנים הסקוטים באמת רוצים, אמר השבוע קמרון בנאום בפרלמנט, בנימה מלגלגת משהו, הוא "נוורנדו?ם" - משחק מילולי המשלב את המילים never, "אף פעם", ו-referendum, "משאל עם". הוא לא המציא את המילה הזו. היא נולדה לפני שנים מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי, שם מנהלת הטריטוריה דוברת הצרפתית קוובק מגעים מייגעים ואינסופיים על קבלת עצמאות מקנדה, אך שוב ושוב מתקפלת ברגע האמת.
"לב אמיץ" של המאה ה-21?
אולם לא מעט הערכות נשמעו השבוע, כי התגובה הבריטית הפטרונית, שנראית כמו ניסיון "להרגיע את משובת הנעורים" הסקוטית, דווקא עלולה לייצר תגובת-נגד הפוכה. הסקוטים, מסתבר, נעלבו. "לא ניתן לקמרון לדרוך על סקוטלנד עם מגפיו. הימים האלו נגמרו", הבהיר סלמונד בתגובה לדברי ראש הממשלה, וחזר וקבע: המשאל ייערך בסתיו 2014. "אדון קמרון ואדון אוסבורן, אני ממליץ לכם להתעורר ולהכיר במציאות - אנחנו סקוטים, אנחנו הצבענו באופן דמוקרטי למען משהו, והוא ייעשה על ידי הסקוטים עצמם, לא בשלט-רחוק מרחוב דאונינג".
האם סלמונד הוא גרסת המאה ה-21 של וויליאם וואלס, הגיבור הסקוטי המיתולוגי שלחם בכתר הבריטי בימי הביניים והונצח בסרט "לב אמיץ", שיחזיר שוב לסקוטים את כבודם הרמוס? אין ספק שסקוטים רבים מזדהים עם המסר הזה. "הייתי בונה בגבול חומת אבן", אמרה השבוע לסוכנות AP ג'ניס בלאק, העובדת באנדרטה לזכרו של וואלס בסטירלינג, שם הביס הלוחם המהולל את האנגלים ב-1297. "הם קובעים את כל החוקים שם בלונדון, ואין להם מושג מה קורה פה".
אבל התחושה הזו אינה נחלת הסקוטים כולם, שרבים מהם מגדירים עצמם באמצעות זהות כפולה, סקוטית-בריטית. סקוטלנד, בסופו של דבר, נטמעה במשך השנים בתרבות הבריטית, ואף סיפקה לבריטניה שניים משלושת ראשי הממשלה האחרונים שלה: גורדון בראון וטוני בלייר. רוב הסקוטים, לפי כל ההערכות, יתנגדו לעצמאות, אך יתמכו בדרגה מתקדמת יותר של אוטונומיה (המודל הבולט העומד על הפרק נקרא Devo Max, המעניק ריבונות בכל תחום למעט צבא וביטחון). זה הכיוון שאליו חותר סלמונד - ובלונדון יעשו כל שניתן כדי להכשילו. "נקיים את הדיון הזה", חתם השבוע קמרון את נאומו בפרלמנט, "ונשאיר את המדינה שלנו מאוחדת".