לוחמי גדוד 51 של חטיבת גולני מצטופפים בקור חודר עצמות על גבעה מעל הכפר יתמא ומקשיבים למפקד חטיבת שומרון אל"מ נמרוד אלוני שמסביר להם שהכאב ראש הכי גדול בגזרה הם ילדים שמיידים אבנים. "הבשורות הרעות שהשלכות האבנים הן בחלק הדרומי והצפוני של ציר חוצה שומרון והבשורות הטובות שלא כל הגזרה זה ציר חוצה שומרון", אומר המח"ט לחיילים שעדיין לא מעכלים איזו צרה נפלה עליהם. קבוצת ילדים יוצאת מהכפר שורקת ומקללת את החיילים וקוטעת את ההרצאה של המח"ט.
אלוני, בוגר פנימייה צבאית, גדל בעורב צנחנים, פיקד על סיירת צנחנים וקיבל צל"ש אלוף לאחר שבשנת 2002 הסתער במחנה הפליטים בלאטה על מחבל במרחק מטרים ספורים והרג אותו. מאוחר יותר פיקד על יחידת העלית 'מגלן'. שנה וארבעה חודשים הוא מפקד על גזרת שומרון. לאחר ניתוח השטח הוא החליט להעביר מהשטח את הפילבוקסים (עמדות שמירה ישנות א.ב.) שמסמלים עבורו את הקיפאון בפעילות המבצעית. אל דאגה, הפילבוקסים לא נזרקו למזבלה. חיילים בשומרון טוענים שכל פילבוקס שנעקר בשומרון הוצב מחדש בגזרת חברון. זו התפישה של אלוני. לנוע בשטח ולא לדרוך במקום. הוא מעדיף סיורים רגליים.
האיומים בגזרתו מגוונים. משוחררי עסקת שליט שחזרו אל השטח מהווים איום מידי לחטיפות חיילים ואזרחים. מהלך שמקבל לגיטימציה מההנהגה הפלסטינית ומהרחוב. לאחר מכן מטרידים את הגזרה פעילות תג מחיר וחיכוך בין פלסטינים למתנחלים כשגרת חיים. בשבועות האחרונים הוא הוכיח שבתחכום ורגל נכונה על דוושת הגז ניתן לפנות מאחזים גם ללא אלימות. לאחר מכן הפכה האבן לאיום השלישי, אך המרכזי ביותר. ילדים ובני נוער פלסטינים בעיקר בגילאי 13-15, שמדי יום מטפסים על המבתרים סביב ציר חוצה שומרון ומשליכים אבנים לעבר כלי רכב ישראליים.
השב"כ נכנס לתמונה והחל לאסוף מידע על התופעה שצברה תאוצה בשנה האחרונה וקיבלה יתר תשומת לב לאחר שאשר פלמר ובנו יהונתן נהרגו בציר חברון-גוש עציון בעקבות אבן שהושלכה לעבר מכוניתם תוך כדי נסיעה, על ידי חוליית מחבלים. "זו בעיה בוערת ומידית", מסביר אל"מ אלוני ומציין כי יש בני נוער שלפני ארוחת הצהריים נכנסים למטבח בבית, פותחים חלון ומיידים אבן לעבר הציר שנמצא במרחק עשרות מטרים מביתו בכפר. ניתוח השטח וסטטיסטיקות של השלכות האבנים מעלים כי הסיכוי שישראלי יתהפך וייהרג כתוצאה מהשלכת אבן היא גבוהה יותר מהסיכוי שיחדור מחבל ליישוב יהודי בגזרה. הציר מוקף בגבעות ומבתרים שסמוכים לכפרים הפלסטינים, מהם יוצאים בני הנוער שרואים בהשלכת האבנים ספורט לאומי.
מלחמת מוחות מול בני 15
בראייתו של אל"מ אלוני, סיורים ממונעים לא יעצרו את השלכות האבנים אלא רק פטרולים על הגבעות ומארבים - כמו בדרום לבנון. לאחר מכן איסוף מודיעיני ממוקד מטרה וגל מעצרים. בכפר הפלסטיני עוצרין השיטה עבדה וכעת מחכים לתוצאות בכפר יתמא. לא מדובר בארגוני טרור אלא בתחביב שהפך לסכנה של ממש.
"הדבר העיקרי שיעצור את מיידי האבנים זו הנוכחות שלכם כאן על הגבעות", מסביר אל"מ אלוני לגולנצ'יקים, "הם מכירים את הוואדיות והשטח היטב אז אל תרדפו אחריהם בצורה ישירה, אלא בחוכמה. הם רצים מהר מכם, לכן תאגפו אותם. כשהם רואים את נוכחות צה"ל בשטח הם יחפשו מקום אחר ואז שם יחכה להם מארב. החיסרון שאם אתם עומדים בצד אחד הם תמיד יכולים ללכת לצד השני של המבתר".
מלחמת המוחות מול נערים בני 14-15 מתבססת על סיכול ולא מעצר. המפקדים בשטח מודים כי ברגע שנעצר הנער הוא טוען שבא אל ההר לקטוף 'עכרוב', שיח בגובה 30 ס"מ שנמכר בשוק הפלסטיני במחיר של 40 שקל לק"ג והוא מעולה לבישול עם בשר. לכן שיטת הפעולה מתבססת על שיבוש ומניעה - ולא מעצר. כשהרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, טוען כי צה"ל נדרש להתמודד עם קשת של איומים מהאבן ועד טיל השיאהב האיראני הוא מתכוון בתחילת דבריו לכאב ראש היומי של אל"מ נמרוד אלוני.
לפניות אל הכתב: amirbohbot@walla.co.il
קצין איסוף - טורים קודמים
חברון: הטרור הפלסטיני בירידה. והטרור היהודי?
השסע הדתי-חילוני עלול לפורר את צה"ל
מפקד חיל הים לשעבר פורש מצה"ל: חשב מחוץ לקופסה