בשטוקהולם הקרה מתכוננים לאירוע החם של עולם המדע והאקדמיה. זוכי פרס הנובל מובלים לאין ספור אירועים ומפגשים - כך איש מהם לא נותר משועמם עד לתחילת טקס הענקת הפרסים המכובד שייערך מחר (שבת). גם פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011 כבר הספיק להתראיין לכלי תקשורת רבים, להעניק הרצאה מדעית, ועוד נכונו לו מפגשים באקדמיה המלכותית למדעים, בשגרירות ישראל וזו רק רשימה חלקית. ספק אם יצא לו בין שלל עיסוקיו להאזין לשיר שהלחין לכבודו קובי אשרת למילותיו של העיתונאי איתי נבו.
פרופ' שכטמן, או כפי שהוא מכנה את עצמו בצניעות אופיינית "פרופ' דן", לא נמצא שם לבדו. במשלחת שנסעה אל הבירה השבדית הגיעו גם רעייתו, ארבעת ילדיו, נכדיו, שר המדע דניאל הרשקוביץ', נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, בכירים נוספים מהמוסד האקדמי ורבים אחרים. "אני מצפה בשמחה לטקס, ובינתיים אנו עסוקים. היום יש לנו קונצרט וכן מתוכננים מפגשים חשובים, בין היתר עם קובעי מדיניות בנושאים הקשורים לשבדיה ולישראל", אמר פרופ' שכטמן בראיון מיוחד לוואלה! חדשות. לדבריו, יממה לפני הטקס שיועבר בשידור ישיר למדינות רבות ברחבי העולם, הנאום החגיגי כבר מוכן. "הכנתי אותו לפני כמה ימים לבקשת השבדים, שביקשו נוסח מנאום התודה כדי לתרגמו". הוא מספר כי לא התבקש על ידי אף גורם זה או אחר להכליל מסר כל שהוא בדבריו.
פרופ' שכטמן, שזכה לבדו בפרס היוקרתי בכימיה, הינו המדען השלישי מהטכניון לו מוענק הפרס. כבר במסיבת עיתונאים רבת משתתפים שנערכה לחתני הפרס, הוא נשאל על ידי עיתונאית מהרדיו הרומני: "מהו סודו של הטכניון שבשבע שנים הוציא מתוכו שלושה חתני פרס נובל"? על כך הוא השיב לה כי "אני כבר 50 שנה בטכניון. לא היה לי קל להתקבל אליו ולא היה לי קל כסטודנט. על השלט בכניסה לקריית הטכניון הוסיף סטודנט אלמוני: 'עיר ללא רחמים' ", סיפר לקול צחוקו של הקהל. "ואכן, היה קשה מאוד. בזמני, אם נכשלת בקורס אחד היה עליך לחזור על שנה תמימה. אבל הבוגרים שלנו יודעים כי הם מקבלים את ההכשרה הטובה ביותר. גם ההשקעה בחברי סגל חדשים רבה מאוד כיום. בזמנו, לא הייתה לי אפילו מעבדה בתחילת הדרך. היום כל חבר סגל חדש מקבל מעבדה משוכללת בהשקעה של מיליון דולר ויותר. אבל החינוך הטוב בטכניון אינו מספיק. על מדינת ישראל להשקיע בחינוך בכל הרמות. וחוץ מזה", סיים פרופ' שכטמן, "גם לאמא היהודייה יש כאן תפקיד נכבד".
"לא מרוצה מהחינוך הטרום אוניברסיטאי"
הדרמה האישית במחקרו של פרופסור שכטמן, שהקהילה המדעית סירבה בתחילה להכיר בגילוי שלו על הגבישים הקוואזי-מחזוריים, ריכזה את מרבית תשומת הלב של העיתונאים הרבים. "מעולם לא כעסתי, כך שכיום אין לי צורך לחוש מפויס. אני מרגיש בסדר גמור". לדבריו, "המאבק על התגלית לא ארך כל כך הרבה שנים כשהייתי לבד, זה היה במשך כשנה וחצי. הצבא שלנו הלך וגדל וצבא המתנגדים הלך וקטן. נכון שאני המוביל, אך אני מקבל את הפרס בשם קבוצה גדולה של חוקרים מכל רחבי העולם". בתשובה לשאלת וואלה! חדשות על רמת החינוך בישראל, הוא אומר כי "אני מרוצה מהחינוך האוניברסיטאי אך לא מהחינוך הטרום אוניברסיטאי. החינוך בארץ לא עושה רושם טוב וצריך לתקנו ומהר. שהרי אין לנו מה להציע לעולם חוץ מההון האנושי. כל הורה המונע חינוך מילדיו עושה להם ולמדינה רע".
במפגש נוסף בו השתתף שכטמן, עם 85 ראשי המשק והכלכלה בשבדיה, בעסק בנושא חינוך לחדשנות ויזמות, הוא הוסיף לדבר על מצב החינוך בישראל. "חינוך ליזמות חיוני לכל מדינה שתרצה לשרוד בעולם שמשאבי הטבע שלו כלים במהירות", אמר. כמו כן הוא סיפר על קורס היזמות שלו ועל הסטודנטים הישראלים, והדגיש את הדמיון בין שבדיה לישראל שתי מדינות עם אוכלוסייה קטנה ושוק מקומי קטן שחייבות לייצא כדי לשרוד. "אני מפציר בסטודנטים שלי תפסיקו לחלום על אקזיט", אמר. "תחלמו על הקמת חברה לדורי דורות, חברה גדולה ומתפתחת שתספק תעסוקה לישראלים רבים".
לקריאה נוספת
שגרירת שבדיה בירכה את שכטמן על זכייתו: "עוררת התעניינות עצומה בשבדיה"
על גבישים וקוואזי-גבישים: התגלית של פרופ' שטכמן
דן שכטמן על הזכייה: "יום גדול, אך אני לוקח את זה בקלות"
לפני חודשיים: הישראלי דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל לכימיה