חשש מהקצנה חרדית בחינוך הממלכתי-דתי

מנתונים המתפרסמים הבוקר (שני) עולה כי מסתמנת הקצנה נוספת בקיטוב בין חילונים לדתיים ובין דתיים לחרדים, וכי המדינה אינה מצליחה להתמודד כיאות עם היעדים שהציבה בנושא. בנוסף, עולה כי משרד החינוך מודע לתופעה, אך מתקשה לנקוט נגדה צעדי אכיפה משמעותיים.

מנתוני משרד החינוך, שצוטטו בעיתון "הארץ", עולה כי רק ב-140 מ-391 מבתי הספר הדתיים בישראל לומדים בנים ובנות אלה לצד אלה בכיתות א' עד ו'. ביתר בתי הספר, הבנים והבנות מופרדים, במגמה המשקפת את השתלטות הפלגים הקיצונים על בתי הספר הממלכתיים-דתיים.

בבתי הספר שבהם מתקיימת הפרדה, היא מתבטאת לעתים בלימוד במבנים שונים, והנוהג מוחל בחלק מהמקרים כבר בכיתה א'. עוד עולה מהפרסום ב"הארץ" כי תופעת ההפרדה המגדרית נעשית במקרים רבים בניגוד לנוהלי משרד החינוך, שקבע כי אין לפצל כיתה שבה לומדים פחות מ-40 תלמידים. מנהלים רבים עוקפים את ההוראות ומממנים את הפרדת הכיתות מתקציבי קרנות, תשלומי הורים או תקציבים מחוזיים. מהנתונים עולה כי עלות הפרדת הכיתות נאמדת בכ-11 מיליון שקלים. ד"ר מתי דגן, שהיה ראש מינהל החינוך הדתי, אמר ל"הארץ" כי לפני עשר שנים, פחות מ-25% מבתי הספר הדתיים הנהיגו הפרדה מגדרתית, כך שמספרם כמעט שולש מאז.

היבט נוסף של הקצנה, בחינוך החרדי בישראל, דווח הבוקר בגלי צה"ל, ומסתמן ממנו שראשי שרבנים בכירים מאיימים על המדינה, תמורה להשבת תלמידיהם למסלולים המוכרים. מפרוטוקולים של ישיבות שערכו ראשי החינוך הממלכתי-דתי עם רבנים מתלמודי התורה, שנחשפו הבוקר בתחנת הרדיו הצבאית, עולה כי הדרישות שמציבים ראשי תלמודי התורה הולכות ומקצינות. התלמידים הלומדים במוסדות אלה דרשו, בתמורה לחזרתם למסגרות ממשלתיות, שש שעות של לימודי חול בשבוע במקום 21 כפי שדורש משרד החינוך. בנוסף, דרשו לסנן משורותיהם תלמידים שהוריהם "אינם מתלבשים נכון", ודרשו לוותר לאחרים על שיעורים בזהירות בדרכים, תחת שעות של לימודי קודש.

מנכ"ל משרד החינוך היוצא, שמעון שושני, צוטט בגל"צ באומרו כי "העובדה שהתלמידים הפורשים מוכנים לחזור היא מהלך חיובי מאוד" חרף הדרישות הקיצוניות שהציבו למדינה, אך התנה את חזרתם ב"עמידה בתנאי הממלכה". יו"ר המועצה לחינוך ממלכתי-דתי, הרב אבי גיסר, אמר לגל"צ כי החינוך הממלכתי-דתי בישראל מספק לימודי ליבה מלאים, קרא לתלמידים במסגרות הלא-רשמיות "לבוא תחת כנפי הממלכה". עם זאת, הוא הבהיר כי ייתכן דיאלוג "יצירתי" עם שאר התלמידים, במידה ויפסיקו לסנן תלמידים משורותיהם. "כמו שצה"ל לא אמור לוותר על שירת נשים", אמר, "גם אנחנו מחויבים לכלל האוכלוסייה ולכל מי שרוצה ובוחר בנו".

נושא נוסף המסעיר בימים אלה את הציבור הוא שירת נשים בצבא, נושא שעתיד להגיע גם לדיון בכנסת, ושתי הצעות חוק, מנוגדות, המתייחסות לאפליה זו יעלו בימים הקרובים לדיון במליאה. ח"כ יצחק הרצוג (העבודה) הגיש בסוף השבוע הצעת חוק, הקוראת להחמיר עם הפועלים להדרת נשים בחברה. לפי הצעת החוק, הפועל להדרת נשים צפוי לעונש מאסר של עד חמש שנים, וקנס בגובה של עד 300 אלף שקלים. לעומתו, הגיש יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ, הצעת החוק המבקשת לקבוע כי דווקא ייאסר להורות לחיילים לבצע דברים בניגוד לדתם, כגון לשמוע נשים שרות. כמו כן, הוא הציע כי ייאסר להדיח חיילים מתפקידם בשל אי-מילוי פקודה המנוגדת להלכת דתם. בהצעת החוק נכלל גם סעיף הקובע כי הרבנות הצבאית תהיה מוסמכת לקבוע מהי ההלכה בצבא בנושאים מסוג זה.

עוד בנושא
צה"ל חושש ממתיחות, ושכר מבנים נפרדים לחיילות
תזכורת: הורים מעמנואל נאסרו כי הפרידו בין ילדים
שירת נשים: מהצבא - לכנסת, עם הצעת חוק למאסר