בקק"ל מזהירים: מטוסי הכיבוי לא טסים בלילה

(צילום: שי מכלוף וגדעון צנטנר, עריכה: אמיר קוטיגרו, קריינות: אביב אברמוביץ')

שנה לאחר אסון הכרמל והביקורת הציבורית החריפה שהתעוררה בעקבותיו על מערך כיבוי האש וההיערכות לאירוע בסדר גודל כזה, ובישראל כבר פועלת טייסת מטוסי כיבוי חדישים בת שבעה מטוסים. אך למרות החגיגיות בחיל האוויר, שקיבל עליו את הקמת הטייסת והפעלתה, מה"צעצועים" החדשים, בקרן הקיימת מתריעים כי מספר המטוסים אינו מספיק וכי הם מהווים פתרון חלקי בלבד.

רמי זרצקי, הממונה על הגנים והיערות בארגון, אומר כי בשנה החולפת, התלקחו ברחבי הארץ יותר שריפות מהממוצע בשנים קודמות. זרצקי טוען, כי הקמת הטייסת החדשה היא אמנם צעד חשוב, אך כי יש עדיין פערים רבים לגשר עליהם. "אין עדיין מענה לשריפות שמתחוללות בלילה, ואין עדיין מענה לכתמי שריפות. אין לנו מסוקים, ושמונה מטוסי כיבוי הם לא מספר מספק מול איום גדול יותר".

בחודש ינואר השנה, החליטה המדינה להקים טייסת כיבוי בחיל האוויר, כדי להיערך לאירועים דומים. המשימה הוטלה על טייס תובלה, סגן-אלוף רמי, ולמשנהו מונה רב-סרן ניסו. צוות בכיר של חיל האוויר ביצע בדיקות מקיפות בעולם, והחליט לרכוש שמונה מטוסי "אייר טרקטור" תוצרת ארה"ב, ממטוסי הכיבוי הפופולריים בעולם.

"עד לרגע שבו התקבלה ההחלטה על הקמת הטייסת ועל רכישת המטוסים החדשים, עמדו לרשות מדינת ישראל מטוסי ריסוס, בעלי קיבולת קטנה מאוד לצורכי הכיבוי", אמר רס"ן ניסו, במהלך תרגיל של הטייסת שהתקיים השבוע בדרום הארץ.

לדבריו, ה'אייר טרקטור' הוא מטוס הכיבוי הכי נמכר בעולם. "סוס העבודה", שמיוצר בטקסס, מתמחה בלחימה באש. "בניגוד למטוסי ריסוס, יש לו מחשב, שמפזר חומר מעכב-בערה בצורה מחושבת על מוקדי השריפה. הוא מהיר מאוד ומסוגל לקחת 3,200 ליטרים של חומר".

עם נחיתתם בארץ, המטוסים החדשים נפרדו אלה מאלה וחולקו לשני בסיסים. חלקם הוצבו במנחת קדמה שבדרום הארץ, ואחרים ובמנחת מגידו שבצפונה?. חברות אלביט מערכות וכימניר" הופקדו על תחזוקתם, ועל הפעלתם עבור חיל האוויר. שיטת ההפעלה של הטייסת אושרה בדרגים הבכירים של חיל האוויר, ומאז חודש מרץ, זמן קצר אחרי שהגיעו לישראל, השתתפה הטייסת בכיבוי של מעל 150 שריפות ודליקות. האתגר הגדול ביותר שניצב לטייסת הטרייה היה כיבויה של האש שהתלקחה סביב מוזיאון יד ושם בהרי ירושלים בחודש יולי. שריפה נוספת, בשמורת טבע ברמת הגולן, בה נלכדו מטיילים באותו חודש, היוותה גם היא הוכחה לנחיצותם.

לדברי רס"ן ניסו, כל הודעה על שריפה שמתקבלת במוקד, שמצריכה הקפצת מטוס, מובילה לפתיחת תא שליטה בחיל האוויר. "מדובר בשיתוף פעולה עם הקרן הקיימת לישראל, עם כיבוי אש ועם רשות הטבע והגנים". בחיל האוויר נוצר תפקיד חדש - קצין שטח, שמגיע למוקד ומלווה את מפקד הכיבוי האזרחי ומכוון את הטייס.

"כיום, אנו מסוגלים להעלות לאוויר את כל המטוסים תוך 15 דקות", הוא מתפאר. "זו רמת הכוננות שלנו, כדי להתמודד כמה שיותר מוקדם עם האש ולא לתת לה להתפשט". מפקד קציני השטח בטייסת, סרן אורן, אומר שאנשי הטייסת עדיין עובדים מול הגופים האזרחיים השונים על אופן התקשורת והשפה שבה מתנהל כל אירוע, כדי להימנע מאי-הבנות. "אנחנו מעבירים הרצאות רבות", הוא אומר. "זה תחום בהתפתחות, ויש תחקירים אחרי כל שריפה".

במסגרת מסע הרכש של חיל האוויר, ינחת בישראל בעוד כחודש מטוס כיבוי נוסף. כמו כן, נבחנת רכישה של כלי טיס מסוגים נוספים, כגון מסוקי כיבוי, שיצטרפו לטייסת הטרייה.

שנה לשריפה: סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
בעוספייה עדיין מחפשים את האחראים
טייס ה"סופרטנקר" עדיין מתגעגע לישראל
מצדיעים לאהובה תומר: "הייתה מנהיגה"

לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.co.il