מבקר המדינה: "מחדל הכיבוי רובץ לפתחו של שר הפנים"

ימים ספורים לאחר כיבוי שריפת הענק בקטלנית בכרמל מבעיר מבקר המדינה את הקרקע מתחת לרגלי שרי הממשלה בדו"ח חמור ונוקב על מצב שירותי הכבאות וההצלה בישראל. השופט לינדנשטראוס לא משאיר סימני שאלה וכבר בתחילת המסמך קובע כי מחדל הכיבוי "רובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו". אבל אלי ישי אינו לבד. "דוח חמור מאוד המעיד כמאה עדים על מנהל בלתי תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי", כותב מבקר המדינה ויורה חצים מנומקים היטב לראש הממשלה, שרי הביטחון והאוצר ולאחראים על תפיסת העורף במערכת הביטחון.

ארבע שנים בלבד אחרי קריסת העורף במלחמת לבנון השנייה, טוען מבקר המדינה כי "לא זו בלבד שמערך הכבאות לא שופר מאז מלחמת לבנון השנייה, אלא שמצבו אף החמיר עד כדי סכנת קריסה בעת חירום, עניין שעלול לפגוע מהותית בכל מערך החילוץ וההצלה, לגרום לאובדן חיי אדם ורכוש ולפגוע בחוסנו של העורף". מודע היטב ליחס המזלזל לרוב של גופי הממשלה בדו"חות קודמים של משרד מבקר המדינה, כותב לינדנשטראוס כי "ביני לביני, אני יותר ויותר משתכנע שרק בצעדים חריגים ומשמעותיים שלא אמנה כאן, ניתן יהיה לשבור את המוסכמה הוותיקה: 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת'". ימים יגידו אם גורלו של דו"ח זה יהיה שונה מקודמיו.

רובו של דו"ח המבקר עוסק בהשוואה המתבקשת בין הביקורת לאחר מלחמת לבנון והמצב הנוכחי של שירותי הכיבוי וההצלה, ארבע שנים אחרי. התוצאות עגומות. "נמצאו ליקויים מהותיים לעניין היערכותם הארגונית של שירותי הכבאות, וכן נמצאו חוסרים בכל הנוגע לכוח האדם בהם, לפריסת התחנות ולכלי רכב וציוד, שבגינם עלולה להיגרם פגיעה חמורה מאוד בכשירותם המבצעית של שירותי הכבאות בעת חירום". מבקר המדינה מתייחס קונקרטית לאיומים על העורף המוצגים תכופות על ידי ראשי מערכת הביטחון וממשיך "איום הייחוס הנוכחי שקבע צה"ל בהתייחס לעורף חמור יותר מאיום הייחוס שהיה תקף ערב מלחמת לבנון השנייה. על פי איום הייחוס העדכני, בעת לחימה צפוי ירי של מאות מטחי רקטות מדי יום ביומו לרחבי הארץ ותיתכן פגיעה רב-מוקדית נרחבת ומתמשכת בעורף - בנפש וברכוש".

לינדנשטראוס קובע חד משמעית "בעת חירום לא יוכלו שירותי הכבאות במצבם הנוכחי להתמודד עם מספר גדול של אירועים, שחלקם יתרחשו בד בבד ובמשך פרק זמן ממושך. מערך הכבאות עלול לקרוס עקב העומס הצפוי עליו ולא לספק לתושבים את השירותים הנדרשים, ועקב כך תושבים רבים יימצאו בסכנת חיים ממשית".

מילים קשות במיוחד מוקדשות בדו"ח לשיתוף הפעולה, או ליתר דיוק העדר שיתוף הפעולה, בין שירותי הכבאות ובין פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית. המבקר קובע כי למרות חשיבות מערך כיבוי האש בתפיסת העורף של מערכת הביטחון "הליקויים בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין נציבות הכבאות, שהועלו בביקורת על מלחמת לבנון השנייה, נותרו בעינם, שיתוף הפעולה והקשר ביניהם אף נחלשו במידה ניכרת מאז מלחמת לבנון השנייה". המשמעות: לקחי מלחמת לבנון השנייה כלל לא יושמו בעורף הישראלי.

עדויות המעורבים בכשל מטלטלות בכנותן ובחומרתן. קצין הכיבוי הפיקודי של פיקוד העורף, אל"ם (במיל') משה שמש, סיפר למשרד מבקר המדינה כי "הקשר עם פיקוד העורף הידרדר מאז מלחמת לבנון השנייה ולאחר שהתחלף מפקד פיקוד העורף". בפגישה עם צוות מבקר המדינה אמר נציב הכבאות שמעון רומח כי "מאז מלחמת לבנון השנייה יש התרחקות מתמשכת בין שירותי הכבאות לבין פיקוד העורף".

מפקד פיקוד העורף, אלוף יאיר גולן, אמר לאנשי מבקר המדינה כי "הוא אינו יודע האם יש לשירותי הכבאות מספיק ציוד לחירום כיוון שפיקוד העורף לא ניתח זאת". עוד אומר הקצין הבכיר האחראי על עורף הישראלי בשגרה ובחירום, במשפט מטריד במיוחד, כי "הוא מכיר חד-משמעית בחוסר הידיעה שלו ושל פיקוד העורף לגבי מצב כשירות שירותי הכבאות לחירום ובמשמעות של ליקויי כשירות אלו בנוגע לנושא כיבוי אש".

האלוף גולן אינו מתכחש לקשר ההדוק בין הפיקוד עליו הוא מופקד ובין מערך הכיבוי וההצלה. "נוכח העובדה שפיקוד העורף אחראי בחירום להתגוננות אוכלוסייה ולהפעלת שירותי הכבאות כארגון עזר, אני מודע לכך שהבעיה של מוכנות שירותי הכבאות לחירום היא גם בעיה של פיקוד העורף". סיבות נוספות לא לישון טוב בלילה.

לינדנשטראוס לא פוסח גם על הדרג הממשלתי בכל הקשור לאחריות על העורף. "לא נעשו פעולות ממשיות לטיפול בבעיה. העובדה שהטיפול בבעיה - של סגן ראש הממשלה ושר הפנים, מר אלי ישי, בשיתוף משרד האוצר ומשרד הביטחון - התמשך מאוד ולא תרם לקידום פתרונות מעשיים ותכניות משולבות היא בגדר כשל שמשמעותו הפקרת האוכלוסייה האזרחית בעת חירום. נוסף על כך, היה על שר הביטחון להידרש לטיפול בנושא בתוקף אחריות-העל שהטילה עליו הממשלה "לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום".

מצב התחזוקה הקשה של מערך הכיבוי בישראל נחשף היטב בשריפה בכרמל. מבקר המדינה מקדיש חלק נרחב מהדו"ח לפירוט המחדל הלוגיסטי של ציוד הכיבוי ולכשלים בתחוב משאבי האנוש. "נציבות הכבאות לא בחנה בשנים האחרונות את התאמת תקן כוח האדם של שירותי הכבאות. אילו הייתה עושה כן, היה באפשרותה ללמוד על המחסור בכוח האדם בשירותי הכבאות הן בעתות שגרה והן בעתות חירום". המבקר מפנה אצבע מאשימה לנציב הכבאות. "רב-טפסר שמעון רומח לא קבע תקן כבאות עדכני לעת שגרה ולעת חירום, אף ששר הפנים הסמיכו לעשות כן ואף שהיה ראוי לעשות כן נוכח ההחמרה שחלה באיום". לינדנשטראוס מפרט במספרים ברורים את המחסור בידיים שיכבו שריפות: "תקן כוח האדם בשגרה כלל 1,948 משרות, מהן 1,381 משרות של כבאי משמרת, אך בפועל כללה מצבת כוח האדם 1,685 משרות, מהן 1,195 משרות במצבת כבאי משמרת. פער עצום ומטריד של 263 משרות".

גם מספר הכבאיות וכשירותן נכשל במבחן המבקר. תקן רכבי כיבוי והצלה בכל שירותי הכבאות בשגרה היה 519, אך מספר כלי הרכב התקניים (שהיו בשימוש פחות מ-20 שנים) היה 349, ומצבת כלי הרכב הלא-תקניים כללה 93 כלי רכב - פער בלתי נתפס של 170 כלי רכב.

נושא התיאום בין תחנות הכיבוי ובין צוותי ההצלה אינו נפקד בדו"ח הקשה. "תחנות הכיבוי בארץ אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת, ומערכת הקשר בין רכבי הכיבוי ובינם לתחנות הכיבוי מבוססת על מכשירי קשר ישנים הפועלים בתדרים מעטים, דבר הגורם למגבלות בשימוש בקשר בעת עומס אירועים". גם עמוד השדרה ההדרכתי של הארגון, בית הספר לכבאות והצלה, זוכה לביקורת חמורה. "בית הספר פועל במתקן שאינו מאפשר להכשיר את הכבאים בהתאם לתקנים בין-לאומיים, והשימוש בו לאימונים כרוך בסיכון חייהם של הכבאים".

בניגוד לקריאות מהימים האחרונים, המבקר אינו סבור שהאחריות על מערך הכבאות צריכה לעבור למשרד לביטחון פנים. "על משרד הפנים בהיותו הגורם האחראי למערך הכבאות, במשולב עם משרד האוצר, לגבש תכנית מגובת תקציב, באופן שיעלה בקנה אחד עם החלטת הממשלה מיולי 2010, שתכלול לוח זמנים ברור לביצוע ואשר תאפשר לחסל מחסור מידי וקריטי הקיים במערך שירותי הכבאות ולהשלים את החסר לטווח הארוך במערך זה", נכתב בדוח. "נוסף על כך, על שר הפנים ועל שר האוצר לסיים בדחיפות את גיבוש ההצעה לחקיקה ולקדם את החקיקה הנדרשת ליישום החלטת הממשלה, כדי לשנות את המבנה הארגוני של שירותי הכבאות ובכך להבטיח שתיושם החלטת הממשלה שתוקם רשות ארצית לכבאות והצלה ותיפתר הבעיה העיקרית הנוגעת למערך הכבאות. מאחר שעל שר הביטחון, מר אהוד ברק, הוטלה 'אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום' ורשות החירום הלאומית אמורה לסייע לו לממש את אחריותו ולהציג לממשלה דוח על היערכות העורף לעת חירום, נדרשת מעורבות פעילה שלהם בקידום המוכנות של שירותי הכבאות לעת חירום, בתיאום עם שר הפנים ומשרד הפנים".

המבקר תובע גם להדק את התיאום בין שירותי הכבאות לבין פיקוד העורף. "מאחר שפיקוד העורף אחראי להתגוננות האזרחית ולהפעלה בעת חירום של ארגוני העזר, לרבות שירותי הכבאות, ונוכח הליקויים בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות, שצוינו בדוח זה, על שירותי הכבאות ועל פיקוד העורף להבטיח שיתוף פעולה הדוק ביניהם, לרבות במסגרת אימונים ותרגילים, כדי להעריך את יכולותיהם ולשפר את היערכותם וכשירותם המבצעית וכדי להיערך כיאות להפעלתם בעת חירום".