ראש בראש: חוק הגיור הצבאי

בימים האחרונים נשמעות קריאות רבות בעניין חוק הגיור הצבאי - "יש לדחות את ההצבעה על החוק, בשל בעיות טכניות", "המתנו שלושה חודשים, בואו ונחכה עוד מספר ימים עד שהרב הראשי יחזור מחו"ל, ויפתור את העניין", "תוקם וועדת דיינים שנבחן את הגיורים הצבאיים בצורה מקלה".

את כל המשפטים האלה אני שומע ללא הרף, ותגובתי להם היא אחת – סיעת ישראל ביתנו לא תחכה יותר, וכולנו נצביע היום כאיש אחד בעד חיילי צה"ל!

אינני מבין את הבקשה למנות "ועדה שתבחן את הליך הגיור הצבאי בצורה מקלה", הליך גיור זה הוא כשר למהדרין. די לקרוא את דברי ההלל והשבח שהרב עמאר עצמו חלק למערך הגיור הצבאי, לאחר הדיון בבג"צ בו עלתה לראשונה סוגיית כשרותם של הגיורים הצבאיים, כדי להבין כי אין צורך לבחינה, ובוודאי לא לבחינה מקלה של ההליך.

איש מאמין אני וכבוד רב יש לי לרב עמאר, אך גם הוא יודע כי תפוח האדמה הלוהט הזה נמצא לפתחו לא מאתמול. לצערי הגדול בחר הרב הראשי שלא להחליט בעניין למרות שעברו יותר משלושה חודשים מאז הדיון בבג"צ, וטעמיו עימו. לא ייתכן כי זמן כה רב יוטל צל כבד על תוקפם של הגיורים הצבאיים, וכשרות מערך הגיור הצבאי, ולפתע כל אותם אלפי גרים שעברו תהליך- שאיננו פשוט כלל ועיקר - תהליך שהיה, ועודנו, בסמכות המדינה, יצטרכו להמתין עוד מספר ימים למציאת פתרון כזה או אחר. התנהלות מביכה שכזו מבהירה דבר אחד – יש צורך אמיתי בחקיקה, אשר תסדיר את הליך הגיור הצבאי, שהוא הליך הגיור המרכזי בישראל, ולא נהיה עדים בעתיד שוב לסחר וממכר על גבם של חיילי צה"ל והעולים החדשים, ולכך סיעת ישראל ביתנו לא תסכים.

כולי תקווה שחברי בית המחוקקים הישראלי יעצרו היום, ולו לשעה קלה את החישובים הפוליטיים הצרים, ויסירו אחת ולתמיד את אות הקלון וסימן השאלה, שהיה מי שהדביק לאלה, אשר הקריבו עצמם למען המדינה, תוך שהם מבקשים להצטרף כשווים לעם היהודי.

אין מקום להקים מערך גיור נפרד שלא בתיאום עם הרבנות הראשית לישראל ובהסכמתם של הרבנים הראשיים. הניסיון להקים מערך נפרד בצה"ל כדי לקצר תהליכים רק יוביל להסתבכויות בעתיד.

נושא הגיור אינו עניין לדיון פוליטי או מפלגתי: לפני הכל, מדובר במאבק על הצביון היהודי של מדינת ישראל. להזכירכם, הסוגיה התעוררה בעקבות עתירה לבג"צ של מכון עתי"ם נגד הרב בלוי שהסתפק בגיורתה של בחורה שהתגיירה בצבא. בעצם, בג"צ הוא שהעלה את סימני השאלה בדבר סמכותה של הרבנות הצבאית לקיים מערך גיור בצה"ל.

חשוב לזכור, הצעת חוק הגיור הכללי של הרבנות הראשית לישראל מונחת על שולחן הממשלה והכנסת כבר למעלה משנה וחצי, אך אלה לא דנים בה, עקב החשש של ראש הממשלה מהתנגדותה של הקהילה הרפורמית בתפוצות. זאת, למרות שמאז הקמת המדינה הגיור נמצא בסמכותה של הרבנות הראשית, והצעת החוק דנה רק במסגרת המשפטית של הגיור לאור דרישת בג"צ.

שורש הבעיה בגיורים בצה"ל הוא שעד היום אין תנאי כשירות למשרת הרב הראשי הצבאי. לדעתי ניתן לפתור את הבעיה בתנאים הבאים: ראשית, יש לקבוע כי רב ראשי צבאי ימונה רק אם הוסמך לכהן כרב עיר מטעם הרבנות הראשית . שנית, יש לקבוע כי עצם בחירתו הרב הראשי הצבאי תהיה בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל.

כיום, החוק מסמיך את הרבנות הצבאית לעסוק בנושאים של אישות וקבורה, תודעה יהודית, ענף הכשרות, תושי"ה (תכנון, שליטה, ייעוץ והזמנות), עתיד (ערכים ותודעה) ובתחום ההלכה. נושא הגיור לא מוזכר עד היום בשום מסמך רשמי או משפטי. מאחר ודייני ישראל עוסקים בנושא הגיור, יש לדרוש את התנאים שהוזכרו לעיל. כדי למנוע מצב בו הרב הראשי הצבאי שנבחר על ידי הרמטכ"ל, ללא קריטריונים מינהליים והסמכה רבנית, יהיה מוסמך לעסוק בגיורים ללא הכשרה מתאימה, אני מניח על שלחן הכנסת הצעת חוק הבאה להסדיר חוקית את מינויו של הרב הראשי הצבאי לראשונה. הצעת החוק מובאת למלא חלל הקיים במינהל התקין, וכדי למנוע בעתיד תקלות הפוגעות במגוירים עצמם ומחלוקות מיותרות ולאפשר לצה"ל מערך גיור עצמאי.