אלימות נגד נשים – גם באמצעות הארנק

שערי העיתונים הכירו בשנים האחרונות לא מעט כותרות ראשיות המספרות על אלימות כלפי נשים, על כל ממדיה. החשיפה לנושא אמנם מתגברת, לנוכח המשך אירועים של תקיפת נשים ורציחתן, אך אלימות כלפי נשים ראויה ליותר מכותרות ראשיות. צריך להציב את התופעה גם בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולהקדיש לה תשומת לב ודיונים בכל המערכות הקיימות: החוק, החינוך, הבריאות והרווחה.

למרות העשייה המרובה, הנתונים עדיין מטרידים. 18 נשים נרצחו בשנה האחרונה על רקע אלימות במשפחה, עלייה מדאיגה מאוד מהשנה שעברה, בה נרצחו 15 נשים. היום מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, זה מעלה שוב את הנושא לתודעת הציבור ומאפשר להעצים נשים רבות החוששות לקום, לעזוב ולומר לא עוד! החשיפה המתגברת לנושא מעודדת גם נשים צעירות יותר לאזור כוח בשלב מוקדם ולא לסבול במשך שנים ארוכות עד שהן עושות מעשה. ועדיין כחברה הדרך עוד ארוכה, והקשיים העומדים בפני אותן נשים הינם מרובים.

אחת התופעות המתגברות לאחרונה היא אלימות כלכלית שמפעילים בני זוג על נשותיהם, בנוסף לאלימות פיזית, נפשית ומינית. אלימות כלכלית מתבטאת בראש ובראשונה בהטלת איסורים על נשים להשתכר למחייתן ולהשיג עצמאות כלכלית, או לחילופין מקרים של נשים ש"מקבלות אישור" לעבוד מבן זוגן, אך נאלצות להעביר את כל הכנסותיהן אליו. האלימות הכלכלית מונעת מנשים רבות להפסיק את הסבל הנורא אותו הן עוברות. החשש ממחסור בביטחון כלכלי ומקשיים משמעותיים בגידול הילדים, משתק את הנשים ומונע מהן לעשות צעדים משמעותיים שיוציאו אותן ממעגל האלימות.

למרות הפחד מהעתיד והחשש מהלא ידוע, מגיעות בכל זאת נשים למקלטים לנשים נפגעות אלימות. נשים שעוזבות הכל מאחור: בית, עבודה, חברים, בתי ספר של הילדים וסביבה מוכרת, כדי להציל את חייהן וחיי ילדיהן. ההתלבטויות אינן פשוטות, הן בעצם קבלת ההחלטה על העזיבה והן במהלך השהות במקלט. בתהליך הדרגתי וארוך, הנשים מבינות את גודל הסיוט בו חיו קודם לכן, הן מתחזקות, חוזרות להאמין בעצמן ובכוחן, וצוברות מחדש ביטחון עצמי. אחרי כמה חודשים, כשהן בוחרות להתחיל את חייהן הרחק מבן זוגן האלים, עשויה לחזור אליהן תחושת חוסר האונים והאלימות הכלכלית. זוהי אינה אלימות מכוונת ולא ניתן להצביע על מישהו מסוים האחראי לה. אך כולנו כחברה אחראים לה. במהלך שהותן במקלט אנו דואגים לצרכים הבסיסים של הנשים ושל ילדיהן. אך מעבר לכך הן אינן זכאיות להכנסה קבועה, ולכן במקרה של התחייבויות שהיו להן טרם הגעתן ובמקרים של הוצאות בלתי צפויות בעת שהותן במקלט, הן נשארות ללא מענה.

הנשים מתחילות את חייהן מחדש בחוסר כל. המדינה אמנם מסייעת להן בחלק מתשלום שכר הדירה והמקלטים מסייעים בתרומות שונות, אך מעבר לכך הן צריכות לדאוג לכל ההוצאות הנדרשות מהיציאה מהמקלט לחיים חדשים, וזאת בנוסף לחובות רבים שנשארים להן לעיתים מהמערכת הזוגית. האם זו התמורה שמגיעה לאישה אמיצה, שהחליטה שהיא רוצה לחיות חיים שלווים עם ילדיה? האם זהו המסר שמועבר לנשים רבות שרוצות לצאת ממעגל האלימות אך יודעות שבסופו של תהליך יהיה להן קושי להעניק בטחון כלכלי לילדיהן? בסופו של יום, חלק מהנשים הללו חוזרות לחיק האלימות של בני זוגן, רק בגלל התלות הכלכלית.

הגיעה השעה להתקדם צעד אחד נוסף ולאפשר לנשים נפגעות אלימות לקבל הבטחת הכנסה בזמן שהותן במקלט. הכנסה שתאפשר להן לתכנן את המשך חייהן, ואשר תקנה להן ביטחון כלכלי בסיסי, עד אשר תשתלבנה בקהילה ותוכלנה להשתכר למחייתן בעצמן. ויצו מובילה מזה כשנתיים הצעת חוק שתאפשר לנשים במקלטים לקבל הבטחת הכנסה. אני תקווה שהחוק יתקבל בקרוב וכך אנו כחברה נוכל לאפשר לנשים שבוחרות לצאת ממעגל האלימות לחיות את חייהן בכבוד.

קו החירום של ויצו לנשים מוכות: 1-800-393904

* שולמית בן-ישי היא מנהלת מקלט לנשים נפגעות אלימות בויצו