לימור לבנת: "לא יסתמו פיות לי ולאנשי אריאל"

היא ישבה בשקט במהלך הימים האחרונים וניסתה לקדם פשרה, אולם הבוקר (שני) במהלך דיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא חרם האמנים על היכל התרבות באריאל, תקפה שרת התרבות לימור לבנת בחריפות את מבקריה. "אף אחד לא יסתום לי את הפה וגם לא לאנשי אריאל", אמרה לבנת, "במהלך השבוע האחרון הייתי מטרה לחצים רבים, ארסיים, ספוגי שנאה, אישיים, פוגעניים, מצדם של אנשי תרבות. מעט מאוד תרבות היתה בהשתלחות האישית הזאת".

לבנת תקפה את מאמר המערכת שהתפרסם ביום שישי האחרון בעיתון "הארץ" וכן את איש הטלוויזיה אסף הראל, שתקפו אותה על עמדתה בנושא חרם האמנים. "לא תקפתי גם כשסילפו את דבריי והואשמתי בפשיזם, גם כשמאמר מערכת ב'הארץ' האשים אותי בהסתה נגד אנשי תיאטרון בעלי מצפון", אמרה, "מישהו שמע אותי מסיתה נגד אנשי תיאטרון או בכלל מסיתה? לאסף הראל שמורה הזכות להשתלח בציבור שלם של 300 אלף מתנחלים, לומר עליהם דברים מבעיתים, דברים נמוכים, ירודים, אבל לי אסור לדבר".

לאחרונה הועמקה המחלוקת בין שרת התרבות לאנשי תיאטרון רבים, בעיקר על רקע כוונתה של השרה להעניק פרס מטעם משרד התרבות לעידוד היצירה הציונית. גם לכך התייחסה לבנת בדבריה ואמרה כי "השמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה עומדת על זכותי לשמירה על חופש הביטוי שלי ועל שמירת האג'נדה שלי. עידוד יצירה ציונית, זה חלק מהשקפת עולמי ולא בא על חשבון אף אחד אחר".

שרת התרבות ציינה בחיוב את ראשי התיאטראות שנמצאים לדבריה בתווך שבין "שרת התרבות חסרת התרבות, החשוכה, הנבערת, הכופה, הכפייתית" לבין "אותה קבוצה של אנרכיסטים, מוכשרים בחלקם, חלקם לא כל כך, והם (מנהלי התיאטראות – פ"ו) נוהגים בצורה הראויה ביותר שניתן להעלות על הדעת והם הודיעו שהם יופיעו גם באריאל".

לבנת התייחסה גם לדבריו של השחקן שלמה וישינסקי שתהה במהלך הדיון "מדוע אומרים שזו החרמה?". לכך השיבה השרה כי "כשזה נראה כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, והולך כמו ברווז – אז זה ברווז. כשהם אומרים שהם לא יבואו ולא יכנסו לאריאל – זה חרם ולא משנה איך כותבים את זה. כשלא מוכנים להגיע לאריאל ואומרים 'אנחנו לא מחרימים את התושבים, שיבואו לתל אביב', אתם לא מחרימים את הקרקע או את האולם, אתם מחרימים את התושבים וקוראים לזה בעברית ח-ר-ם".

בתוך כך, מנהל תיאטרון ה"יידישפיל", שמוליק עצמון, הודיע בדיון כי הוא החליט שמעתה ישאל כל שחקן שמבקש לחתום חוזה בתיאטראות אותו הוא מנהל, אם הוא מתכוון להופיע בכל מקום שבו התיאטרון יופיע, כולל אריאל, והדבר יהיה תנאי לחתימת חוזה העסקה עמו. "מרגע שאריאל עלתה על הקרקע אנחנו מופיעים שם עוד לפני שהיה היכל התרבות. לא פקפקתי בכלל שכאומן יהודי מחובתי להופיע שם. והוחרמתי גם השבוע שכשהיה מפגש של כל מנהלי התיאטראות. נשבעתי כילד שלא אחרים ולא ארשה להחרים".

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) השמיע עמדה שונה ואמר בדיון כי, "יש לי הרושם שאנחנו משמשים סוג של שק אגרוף לחבטות. אני מבין את המצוקה, אני מבין את הצורך הפוליטי של אלו שמרכז מפלגתם נושף בעורפם. הרי ראש הממשלה מחרים את אריאל, הוא מקפיא את הבנייה באריאל בפעם השנייה כי היא לא בשטח ישראל. אז הולכים לעניין הקל שאמנים לא רוצים להופיע במקום שהוא לא שטח ישראל ואתם קוראים לזה חרם ומזמנים עוד דיון ועוד דיון כדי לחבוט בהם. תיאטרון הוא לא צבא ולכל אדם יש זכות להביע את עמדתו".

וישינסקי אמר כי הוא "רוצה להודות לשרה, כי לא היה שר תרבות כזה שקידם את התרבות. אנחנו אוהבים אותך, והתקפות עלייך זה התקפות גם עלינו. מספר האומנים שחתמו על העצומה הוא פחות מאלו שיושבים כאן. חוץ מזה, התיאטרון אמר שהוא יטפל בעניין, תנו לו לטפל. כי אחרת, אני חושב שצריך לעשות דיון על שינוי קריטריון על ראש הממשלה שהוא מחרים את אריאל לעומת תל אביב. מה זה שונה ממה שהאומנים עושים? יש זכות לאומנים מסוימים, שאיני מסכים איתם, שהם לא רוצים לעבור את הקו הירוק". וישינסקי הציע בדיון "שהממשלה תודיע שאריאל היא מדינת ישראל, הרי אומנים לא מסרבים להופיע בקצרין. התיאטרון משחק יותר בפריפריה מאשר בתל אביב".

יו"ר הועדה ח"כ אלכס מילר המתגורר באריאל אמר כי "שימוש בחרם תרבותי כנשק פוליטי זה גבול חדש, שלצערי נחצה בחברה הישראלית והוא מצטרף לתיאטרון האבסורד של החרמות על אריאל, כולל החרמות כלכליות. לצד זאת, יש לציין שהדבר הביא גם לתגובה חיובית של אמני צמרת שהצהירו כי ישמחו להופיע באריאל ושל גופים מסחריים שהודיעו כי יתרמו ויעניקו הטבות לעיר".