פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיעור התאומים בישראל - הגבוה בעולם

      בעשור האחרון עלה שיעור לידות התאומים כתוצאה מריבוי טיפולי פוריות. על סיבות נוספות, בדיקות לתקופת ההריון וסיבוכים אפשריים

      ישראל מובילה בעולם בלידת [[תאומים]] יחסית לאוכלוסייה, לפי ספר השנה של האו"ם לשנת 2004. בעשור האחרון חלה בישראל ובארצות המערב עלייה משמעותית בלידות רבות-עוברים (98% מהן של תאומים), שהיא ברובה תוצאה של ריבוי טיפולי פוריות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור לידות תאומים בשנה בישראל הוא כ-5%, ובשל טיפולי הפוריות מעל גיל 45 השיעור ממריא ל-15%. לשם השוואה, בהולנד ודנמרק מדובר על 3.5% ובגרוזיה 0.2%. העלייה הדרמטית בלידות תאומים נובעת, כאמור מטיפולי הפוריות, אך לא רק מהם.

      הסיבות: טיפולי פוריות, גיל וגנטיקה

      הסיבה המובילה (אחרי ההפריות) היא גיל האשה. לנשים אחרי גיל 36 סיכוי מוגבר להריון תאומים ביחס לנשים צעירות. הסיבה לכך, לפי אחת התיאוריות, היא הורמונלית. בגיל מבוגר מייצרת בלוטת יותרת המוח את ההורמון FSH בצורה מוגברת. הורמון זה מגרה את תהליך התבגרותו של הזקיק שמכיל ביצית בשחלה. לטענת חוקרים מאוניברסיטת Vrije שבאמסטרדם - שבדקו 500 נשים ופירסמו את עבודתם בכתב העת Human Reproduction - נצפתה רמה גבוהה של הורמון זה אצל נשים שייצרו ביציות רבות.

      פרופ' יצחק בליקשטיין, רופא בכיר במחלקת יולדות במרכז הרפואי קפלן ויו"ר החוג העולמי לחקר תאומים, מתייחס למחקר זה בהסתייגות. לדבריו, סטטיסטית נשים מבוגרות אכן יולדות יותר תאומים, אך הוא אינו משוכנע שיש לכך קשר להורמון.

      גורם חשוב להיווצרות תאומים הוא גנטי. התורשה עוברת דרך האם והסיכוי ללידת תאומים אצל אשה שיש תאומים במשפחתה גדול ב-10% מאשה שאין לה גנים כאלה במשפחתה.

      בליקשטיין מספר שבמחקר אחר שהתפרסם השנה באותו כתב עת נמצא כי תזונה עשירה בחלב מגבירה גם היא את הסיכוי ללדת תאומים. עוד סיבה קשורה לגובה ומשקל. נשים גבוהות ומלאות הן בעלות סיכוי גבוה יותר לתאומים. אחד המחקרים שמצא מתאם כזה נעשה באוניברסיטת אטלנטה, ג'ורג'יה, שם נבדקו 51,783 נשים שחולקו לקבוצות על פי משקלן. נתון נוסף שעשוי להשפיע, אומר בליקשטיין, הוא תדירות גבוהה של יחסי מין, שכן התברר שהשכיחות להריון תאומים עולה אצל זוגות במהלך שלושת החודשים הראשונים לנישואין. עוד נמצא קשר בין מספר הלידות הקודם לבין לידת תאומים. לוולדנית סיכוי גדול יותר מאשר למבכירה (אשה שזו לידתה הראשונה).

      יש שני סוגים של תאומים - זהים ולא זהים. הזהים מקורם ב[[ביצית]] מופרית אחת אשר התחלקה לשניים, והם בעלי מטען גנטי ומין זהים. תאומים לא זהים נוצרו משתי ביציות שהופרו על ידי שני זרעים, ולהם שתי שליות נפרדות. הם נושאים מטען גנטי שונה ומהווים כ-70% מכלל לידות התאומים.

      העלייה בשכיחות התאומים היא בעיקר בתאומים הלא זהים כתוצאה מ[[הפריה חוץ גופית]], אולם מחקר מפתיע הוכיח גם עלייה משמעותית בשכיחות של תאומים זהים בשל הפריה. במחקר, בראשותו של פרופ' בליקשטיין, נמצא שאצל נשים שעברו טיפולים, ובעיקר הפריה חוץ גופית, 2.3% מהלידות היו לידות של תאומים זהים, לעומת 0.4% אצל נשים שלא עברו טיפולים.

      סיבוכים וסיכונים

      הריון תאומים נחשב הריון בסיכון. עם זאת, פרופ' משה בן עמי, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים פוריה בטבריה, מציין שלמרות הקשיים והסיכונים - רוב הריונות התאומים מסתיימים בלידת תינוקות בריאים.

      משקלי הלידה של תאומים נמוכים בהשוואה להריון יחיד, בדרך כלל בשל בעיות בתפקוד השליה. השבוע הרצוי ללידת תאומים הוא 37, אך מחצית מהריונות התאומים מסתיימים לפני כן, כלומר הם נולדים כפגים. פרופ' בן עמי מדגיש שפגים תאומים שנולדים בין השבועות ה-34 ל-37 הם בסיכון נמוך מאוד, אך מתחת לשבוע זה הם נחשבים ילודים בסיכון.

      את הפגות אמנם אין אפשרות למנוע לחלוטין, אך עבודות שנעשו בארה"ב מראות שעלייה במשקל של האם בתחילת ההריון עשויה לגרום לדחיית הלידה. פרופ' בליקשטיין אומר, שכאשר קרא את המחקרים הללו היה סקפטי, אך הנתונים בשטח הוכיחו את אמיתותם. אצל נשים שעלו במשקלן למעלה מהממוצע נצפתה דחיית לידה ומשקל גדול יותר של התאומים. התוספת הקלוריות היומית המומלצת נעה בין 300 ל-500 קלוריות. "אני 'מפטם' את הנשים שבטיפולי", אומר בליקשטיין, "מעודד אותם להתפנק בערב עם 100 גרם פיצוחים או גלידה טובה, או שניהם". המחקרים הנוכחיים מתמקדים עכשיו בשיעור תוספת המשקל הרצויה, ובקרוב יפורסמו ההמלצות. עם זאת, נראה שהמחקר הזה רלוונטי בעיקר לנשים שהתחילו את ההריון במשקל נמוך.

      סיבוכים נוספים בהריון תאומים: שיעור הפלות גבוה; יתר לחץ דם בכ-20% מההריונות (לעומת 5% מההריונות עם עובר יחיד); שכיחות גבוהה יותר של רעלת הריון; סיכון יתר לאנמיה; סיכון יתר לדימום מהשליה, להיפרדות השליה ולדימום מיד לאחר הלידה. כמו כן, יש סיכון גבוה להאטה בגדילה התוך רחמית של אחד העוברים או שניהם.

      זהירות- תאום זכר

      בנות שנולדו פגות כשמשקלן פחות מקילו וחצי, ואשר התאום שלהן הוא זכר, חשופות יותר לסיכונים בריאותיים מאשר בנות במשקל זה שלהן אחות תאומה. כמו כן, ככלל, פגים זכרים פגיעים יותר מבנות שנולדו פגות באותו משקל, בעיקר למצוקות נשימתיות. עובדות מפתיעות אלה הן חלק ממחקר שנערך במרכז הרפואי קפלן בראשותם של פרופ' אריק שינוול, מנהל פגיה ומחלקת יילודים, ופרופ' בליקשטיין. המחקר מבוסס על מסד הנתונים הארצי בשיתוף פעולה של כל הפגיות בארץ ומרוכז על ידי מכון גרטנר של משרד הבריאות.

      במחקר נבדקו 11,276 פגים במשקל של עד קילו וחצי (בכ-10% מכלל הלידות המוקדמות של תאומים, משקל הוולדות נמוך ממשקל זה). הנבדקים חולקו לחמש קבוצות: פגים ופגות בהריון יחיד, פגים בהריונות תאומים מאותו מין ופגים בהריון תאומים של שני המינים. החוקרים בדקו בעיקר שכיחות של המחלות הקשות שבהם לוקים פגים בכל הקבוצות, כמו מצוקה נשימתית, מחלה ריאתית כרונית ודימום תוך מוחי. התוצאה היתה מובהקת: העובר התאום "מזיק" לאחותו התאומה, גורם לה לפגיעות רבה יותר ומבטל את היתרון שקיים בטבע שבו היא כוולד פג נחשבת למין החזק. לעומת זאת, מדגיש פרופ' שינוול, אין השפעה של הפגים התאומים על אחיותיהם בכל הנוגע להתפתחות המוח ובעיות אחרות האופייניות לפגים, כמו בעיות עיכול, עיניים והפרעות נוירולוגיות.

      בשל השפעתו הידועה של של ההורמון טסטוסטרון על הריאות, החוקרים משערים שהפגיעות היתרה למצוקה נשימתית ומחלה ריאתית כרונית נובעת ממעבר שלו ברחם מהבנים לבנות, אך הנחה זו טרם נבדקה.

      עוד נמצא שאצל בנות שלהן אחים תאומים התגלו תכונות פיסיות מסוימות האופייניות לבנים, כמו מבנה האצבעות ומבנה השיניים, ומחקר נוסף של פרופ' בליקשטיין מצביע על כך שכאשר התאומים הם משני המינים, הבנים תמיד גדולים יותר, אך גם משקל הבנות גדול יותר מאשר בנות שיש להן אחיות תאומות. אכן, מסכם בליקשטיין, דומה שיש השפעה הורמונלית בין המינים בתוך הרחם.

      מה עושים בהריון עם תאום פגוע

      אחד הלבטים הקשים בהריון עם תאומים הוא כיצד לנהוג כאשר מתברר שתאום אחד פגוע והשני בריא לחלוטין.

      במקרה שההורים רוצים להפיל עובר הלוקה בתסמונת דאון, יש הממתינים עד השבוע ה-32, שבו לעובר הבריא יש סיכויים גבוהים לשרוד בלידה מוקדמת, ממיתים את העובר הפגוע ברחם ומיילדים מיד את הבריא. אחרים ממליצים לבצע את המתת העובר הפגוע מיד לאחר האבחנה ולהמשיך את ההריון של זה הבריא. לדברי ד"ר ינאי, רק ב-7% מהמקרים שבו מתבצעת המתה של עובר תאום בשבוע ה-20 נגרמת הפלת שני העוברים.

      פרופ' בן עמי מספר, שלפני כשנה הגיעה לפוריה אשה בת 25 בשבוע ה-16 להריונה (הריון עם תאומים) במצב של ירידת מים. בבדיקת אולטרה-סאונד נצפתה דליפה, וכתוצאה מכך מיעוט מי שפיר, באחד משקי ההריון. הטיפול המקובל במצב זה הוא הפסקת ההריון ואיבוד שני העוברים. בהסכמת ההורים, הוחלט להמית את העובר עם ירידת המים, ולתפור את צוואר הרחם כדי להמשיך את ההריון. הריון זה הסתיים בלידת תינוק בריא בשבוע ה-36.

      בד"כ לידה בניתוח קיסרי

      לידות תאומים בלידה רגילה התמעטו בשנים האחרונות, ושיעור הניתוחים הקיסריים עולה בהתמדה. בכ-70% מלידות התאומים מצג העובר הראשון יהיה ראש, מצב המאפשר לידה ללא סיבוכים. לאחר לידת העובר הראשון נבדק מצג העובר השני, ולפני צאתו יוודאו שהוא נמצא עם הראש כלפי תעלת הלידה, וינסו לשנות את תנוחתו ברחם אם הדבר אינו כך. במקרים שבהם מצג העובר הראשון הוא עכוז, מתבצע ניתוח קיסרי.

      אמהות רבות לתאומים אינן שוקלות כלל את האפשרות להיניק את ילדיהן, בגלל המעמסה הכבדה הכרוכה בכך. "הנקת תאומים היא בהחלט אפשרית ואף רצויה", אומרת נועה פורת, מדריכת הנקה ואם לשני זוגות תאומים שינקו עד גיל מאוחר. לדבריה, במקרה של תאומים חשוב להתכונן להנקה עוד בהריון, משום שיש פתרונות קלים ופשוטים להנקה כזאת, ומאחר שיתרונות ההנקה כבר ידועים ומוכרים, חבל שלא להשתמש בהם. לשם כך מעבירה פורת בשיתוף אם נוספת לתאומים סדנאות הנקת תאומים בהתנדבות. פורת משמשת גם כמנהלת של פורום הנקת תאומים ב"תפוז".

      בדיקות לתאומים

      בשל ייחודו של הריון רב עוברים כל קופות החולים מממנות במקרה כזה, בנוסף לבדיקות המקובלות, גם בדיקת שקיפות עורפית ומעקב גדילה.

      להלן מבחר בדיקות מקובלות בהריון ומשמעותן בהריון מרובה עוברים:
      * שקיפות עורפית: הבדיקה המתבצעת בין השבוע ה-14 וה-16, סורקת כל עובר בנפרד ונותנת ניבוי סטטיסטי לאפשרות של תסמונת דאון. בדיקה זאת מומלצת בעיקר במקרה של הריון מרובה עוברים, שבו בדיקת החלבון העוברי אינה מדויקת, ולכן היא ממומנת במקרה כזה על ידי הקופות. בבדיקה מודדים את "עובי" הנוזל במ"מ שנאגר באזור העורף של העובר. במקרים שבהם הצטברות הנוזל חריגה יש סיכון מוגבר למומים כרומוזומליים כמו תסמונת דאון ולמומים נוספים.

      * מעקב גדילה. בדיקה שנעשית אחת לחודש בהריון תאומים, החל בשבוע ה-24. בעיה ייחודית להריון כזה היא פער גדילה בין העוברים. הפרש משקלים בין תאומים נחשבים בתחום הנורמה עד לטווח של 20%. כאשר הוא עולה על 25%, יש לבדוק את הסיבות.

      * חלבון עוברי. בדיקה פחות מהימנה אצל תאומים, שכן ברגע שמתגלה בעיה אי אפשר לדעת לגבי מי מהעוברים היא מתייחסת. בדיקה זו כרוכה בתשלום חלקי.

      * סקירת מערכות מוקדמת. הסקירה נעשית בין השבוע 14 ל-17 להריון. אפשר לאתר באמצעותה מומים שונים, והיא עשויה לעזור להחליט אם יש צורך בדיקור מי שפיר. במקרה של תאומים, כל עובר נסקר בנפרד, כך שהבדיקה אורכת זמן כפול, וכך גם התשלום. הקופות אינן מממנות בדיקה זו אלא רק את הסקירה המאוחרת, שנערכת בין השבוע ה-19 ל-25.

      * דיקור מי שפיר. הבדיקה מבוצעת בין שבוע ה-16 ל-20 להריון, ומשמשת לאבחון הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות. במקרה של תאומים, המחט לרוב מוחדרת פעמיים, לכל שק מי שפיר בנפרד (אם כי הדבר תלוי במצג העוברים ותיתכן גם דקירה אחת לשניהם).
      בהריון עם עובר יחיד קיים סיכוי של חצי אחוז להפלה עקב הבדיקה. במקרה של תאומים הסיכון הוא כפול, ועל פי מחקר שערכה ד"ר נילי ינאי, מומחית לאולטרה-סאונד בבית החולים הדסה עין כרם, בשיתוף עם ד"ר שמחה יגל, הסיכון אף גדול יותר מאחוז.
      המדינה מממנת את הבדיקה לנשים מעל גיל 35 בלבד, אף על פי שאצל אשה בהריון מרובה עוברים הסיכון למומים בהריון בגיל 33 זהה לזה של אשה מעל גיל 35. יצוין שהסיכוי במקרה של תאומים ששני העוברים יימצאו פגועים מבחינה כרומוזומלית הוא כמעט אפסי.

      * בדיקות נוספות. בנוסף, בעת הריון עם תאומים נעשה מעקב צמוד יותר של לחץ דם, של חלבון בשתן ושל סוכר, בדיקות המשקל וההמוגלובין ייעשו בתדירות גבוהה מהרגיל.