תחרות סיפורי "מיזוג" - סיפור מס' 7 - "רסיסים ואחד"

"…ראיתי רבה אנשים עומדים וצועקים. רעש... אגרופים, שלטים... מאד לא מרוצים. לא היה לי נעים לא להשתתף, אז גם אני צעקתי."
"מראות מסוג זה," אמרה קריינית החדשות החיננית כאשר המצלמה חזרה אליה, "מתרחשים זה היום השלישי ברציפות. נראה כי ביוטק גדשו את סאת הציבור בנושא. שר החינוך פנה היום בנאום נרגש למליאה, בו אמר כי יש לעצור בפני המסע של ביוטק ודומותיה בכיבוש העולם המנטלי, לפני שיהיה מאוחר מדי. נאומו יובא במלואו בחדשות השעה 29 בערוץ 088. ועכשיו לתחזית מזג האוויר..."
<<קטע חדשות, מועד 70-183>>
* * *
מלדיצ'ק הרגיש מנומנם בהשפעת הסם. רופאים בחלוקים אדומים טרחו סביבו, מדברים בשפה לא מובנת. מכשירים צפצפו, מכשירים נהמו ומכשירים טרטרו סביבו עד שלא היה מודע עוד אליהם. מלדיצ'ק נרדם.
שמונה עשר שעות לאחר מכן, הובל מלדיצ'ק מחדר הניתוח על מיטת בית חולים ניידת, ושוכן בחדר התאוששות תחת השגחת הצוות הרפואי הקפדן, והמחשב המנהל. המנתח האחראי על הניתוח יצא מחייך אל המשפחה שחיכתה בחדר ההמתנה. "הכל יהיה בסדר" הבטיח להם.

שלוש שנים קודם לכן, אובחן מלדיצ'ק כסובל מפיצול אישיות דואלי מובהק. הוא היה אחד מהמקרים המובהקים היחידים שהיו ידועים למדע הפסיכו-אנליזה עד אז. הוא אושפז במחלקה הפסיכיאטרית תחת השגחת המחשב המנטר, אשר ניטר את הפעולות הביו-חשמליות והביו-כימיות של מוחו כל שעות היום, ובהתאם לצורך קבע את המינון הנחוץ של התרופות השונות.
באחד משלבי ההכרה הצלולה שלו, התחנן מלדיצ'ק בפני משפחתו והסגל הרפואי שימצאו לו פתרון, או יניחו לו למות, מכיוון וחייו אלו לא היו אלא תופת בלתי נסבלת. גדולי הרופאים מכל העולמות ישבו וניסו למצוא פתרון. רשת הדיון העולמית הוצפה לפתע בתגובות ובהצעות לפתרון הבעיה. היו שהציעו דיספנסר נייד לתרופות, שיכלול גם את המחשב הדרוש לניטור וחלוקה של התרופות, וגם מקום אחסון לתרופות עצמן. היו שדגלו בגישה פסיכיאטרית, וטענו שאין מדובר רק בבעיה של איזון כימי, אלא, גם, או בעיקר, בבעיה נפשית הדורשת מעקב נפשי על ידי רופא מטפל. הודעה אחת שהופיעה יום אחד על רשת הדיון, בה מדען חוקר אחד הציע לחבר את המטופל בצורה אלקטרונית-טלפתית לעוד בן אדם שיחלוק עמו את הנטל, וייטפל בו מנטלית מבפנים, זכתה לקיתונות של בוז ומאוחר יותר להתעלמות מוחלטת מעצם קיומה. מאחר והאמין בצדקת דרכו, ערך המדען לבדו ועל חשבונו הפרטי את הניסויים הדרושים לכך. ייסוריו של מלדיצ'ק נמשכו בעוד החוקרים והמומחים מחפשים תשובה, אך למרות שחלפה כשנה עדיין לא נמצא פתרון הולם לבעיה. יום אחד חזר אותו מדען לרשת הדיון, וברשותו הוכחות לאפשרות הפוטנציאלית האדירה הטמונה בהצעתו הישנה. זו הפעם, המדענים לא מיהרו לפקפק באותו להט נחרץ כמקודם, ואף החלו לשקול בחיוב את רעיונותיו.
ויכוחים סוערים דנו בסוגיות השונות שעסקו במחקר זה - קשר טלפתי, איחוי נפשי, בעיות טכניות, תיאולוגיות, פילוסופיות וסוציולוגיות. כך חלפה לה עוד שנה, עד שהוחלט על ידי רשויות הבריאות כי יש לבצע את הניסוי ולקוות להחלמתו של מלדיצ'ק, שכבר הפך לאייקון בציבור של מאבק בלתי מתפשר כנגד דעות קדומות בלתי מתפשרות.
חברות רבות שיתפו פעולה עם רשויות הבריאות במעין תחרות-מכרז פתוח, שתוצאותיה לא יהיו ידועות אלא בדיעבד. ניסיונות נעשו על חיות מעבדה, אך לא על בני אדם - לחיוב או לשלילה, מלדיצ'ק יהיה הראשון. לקראת תום פיתוח הטכנולוגיה הדרושה, צצו דיונים חדשים ומחודשים, בעיקר מצד תיאולוגים ופסיכו-פילוסופים. דיונים ארוכים ומרים, שעם הזמן התדרדרו אף למעשי אלימות ואיבה כנגד הממסדים הרפואיים, והחברות ששיתפו איתם פעולה. אף על פי כן, ברגע שנמצא מטופל אידיאלי לחלוק עם מלדיצ'ק את אישיותיו, לא היה היסוס, והחלו בהכנות לקראת התהליך המורכב - חיבור שני בני אדם בצורה אלקטרונית לשיתוף אדם מפוצל אישיות עם אדם שאישיותו נמחתה לחלוטין עקב הלם, כך שלכל אחד תהיה אישיות אחת.

* * *

"…דובר מטעם תשלובת ביוטק הכריז היום על הצלחת הטיפול הניסויי בחולה פיצול אישיות. במסיבת עיתונאים שנמשכה שעות אחדות, הסביר הדובר את השיטה שפותחה לצורך העניין. '…כאשר ניסינו לעזור לנער, היה עלינו להמציא שיטה חדשה ב?מ?קום בו אף שיטה לא עבדה קודם…' הדובר טרח והסביר פרטים טכניים, גולש לעיתים מהרמה המופשטת שנועדה לכלל להסברים טכניים לטכנאים דרגה א', בעודו ממשיך לאחוז בחוזקה את כתפי המטופל הראשון בשיטה החדשה. 'יצרנו שני חיבורים אולטרה-פוזיטרוניים מהרמה השלישית. בניתוח ארוך ומסובך חוברו האחד למטופל הסובל מפיצול אישיות, והשני למטופל הסובל מהלם שגרם לו לדחוק את נפשו אל המ?ע?ב?ר. שני השתלים חוברו למחשב-מנטר, האחראי לקלוט את המסרים החשמליים מן האחד ולווסת בינהם, כך שכל אחד יקבל נתח נפש למעשה."
<<קטע חדשות, מועד 71-820>>

* * *
...פרררררר-צ'וק!
מי אתה? שמעתי קול מבוהל שואל בראשי. בראשי? איך מישהו מדבר בתוך ראשי? הצילו! זעקתי בלי קול. הצילו! הקול השני זעק גם הוא.
מי אתה? שאלתי, והקול השני, כמו הד אחרי, שאל גם הוא מי אתה?
הד? שאלתי בגיחוך. הד? הוא ענה.
1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10 ומיד 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10 בתשובה.
מי אתה? הקול שאל. מי אני? שאלתי. אני? מה? ידעתי שיש לשאלתו תשובה, אך לא הצלחתי להיזכר בה. אני... אני... אני... המילה יצרה מקצב ששבה את מוחי, ואיבד את משמעותו, וכמו קרם עור וגידים וחיים משל עצמו,, קונה לעצמו שביתה במוחי, הופך למשהו אחר.
קול שלישי הופיע, אבל הפעם ממקור חיצוני, "מלדיצ'ק, אתה בסדר?". שמעתי את השאלה, ואז מיד שמעתי אותה שוב.
ראיתי אדם במדים אדומים עומד לצד מיטה. ובמיטה שוכב אדם, מחובר למכשירים וצינורות. האדם שבמיטה נראה לי מוכר. התבוננתי בו בעיון, ונחרדתי לגלות שאני מסתכל על עצמי. אבל איך? כי אתה רואה דרכי. הדהדה התשובה בראשי. אני שוכב במיטה מולך. אולי אתה לא זוכר, אבל היית בניתוח ניסיוני לטפל במחלה שלך. אני אתה, באותו מובן בו אתה אתה. הרופאים